בית יעקב על התורה, בראשית ט״וBeit Yaakov on Torah, Bereshit 15
א׳בראשית ברא אלהים. איתא במדרש רבה (בראשית פ"ט) שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן ואמר יתהון לא הניין לי דין הניין לי. וזה נרמז בתיבת אלהים, כי השם אלהים נגד כל העבודות שנאמר (תהילים נ״א:י״ט) לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה זבחי אלהים רוח נשברה. כדאיתא בזוה"ק (משפטים קח., ויקרא ה.) ורוח נשברה, היינו במקום שיש צעקה על המכשול שנכשל בו עד עתה. כי יש דברי תורה שאין אדם עומד עליהם אלא א"כ נכשל בהן (גיטין מג.) לכן נרמז זאת בתיבת אלהים, שהיו בתחלה עולמות שנחרבו, עד שברא השי"ת עולם הזה ואמר דין הניין לינהעניין עלמין דאתחרבו יתבאר באריכות לקמן פרשת נח אות ב ד"ה והעניין בזה עיי"ש כל העניין, ועיין בהערה הבאה.. כי כל בריאת העולם נרמז בנפש האדם, ועלמין דאתחרבו נרמז בנפש האדם על לב נשבר, על המכשול שנכשל בו ועל ידו בא על הדברי תורה, וכמו שכתוב (בראשית ב׳:ו׳) ואד יעלה מן הארץ, היינו הצעקה מעלמין דאתחרבו, כדאיתא בתקוני הזהר (תיקון נב דף פז) אד א' ד' מן אדנ"י, ת"ח אתערותא צריכא מתתא לעילא ולבתר והשקה את כל פני האדמה. ובירושלמי (תענית פ"א ה"ב) אמר רבי שמעון בן לקיש ואד יעלה מן הארץ, עלה שבר מלמטן מיד הגשמים יורדיןנומבואר בתפארת יוסף פרשת נח ד"ה ויולד וזה לשונו בתוך הדברים: וענין עלמין דאתחרבו דאיתא במדרש (רבה בראשית ט) מלמד שברא הקב"ה עולמות ומחריבן ואמר יתהון לא הנין לי דין הנין לי. ובאמת מה שייך אצל השי"ת שיברא עולמות ויוצרך אח"כ להחריבן. הלא כתיב אצלו (ישעיהו מ״ו:י׳) מגיד מראשית אחרית. אך הענין בזה מחמת שהשי"ת חפץ שיהיה להבריאה טענה ותפלה לפני השי"ת, ובאמת איך שייך להבריאה טענה מה נגד השי"ת, הלא אין לבריה כלום אצל בוראה. אך עיקר טענה שיש להבריאה הוא במקום שהשי"ת מראה אורו לאדם, היינו שנותן לו תפיסה ברצון השי"ת. ואח"כ נעלם ממנו זה האור, אז יש להאדם צעקה ותפלה מדוע נשאתנו ותשליכנו. וכן הכא שהשי"ת חפץ שיהיה להבריאה טענה, הוצרך לברוא עולמות, והראה להם שחפץ בהוית הבריאה, ואח"כ העלים מהם זאת, אז היה להבריאה צעקה ותפלה מדוע נשאתנו ותשליכנו וכו'. וכן איתא בזוה"ק (בראשית כו.) ואד יעלה מן הארץ אל"ף דל"ת מן אדני. וכל זה מורה על הצעקה שהיה להבריאה מן התחלת הרצון שהשי"ת חפץ בהויות העולם.:
1