מנחות פ״אMenachot 81
א׳וְכִי מַפְרִישִׁין תְּחִלָּה לְמוֹתָרוֹת?
1
ב׳יָתֵיב רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: וְלַיְיתֵי בְּהֵמָה וְלֶחֶם, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָא תּוֹדָה וְהָא לַחְמָהּ, וְאִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא לַחְמָהּ וְהָא תִּהְוֵי תְּמוּרָה.
2
ג׳אֲמַר לֵיהּ: עֲנִי מָרִי, אַרְבְּעִין בְּכַתְפֵּיהּ, וְכָשֵׁר?!
3
ד׳רַב עִילָּא חֲלַשׁ, עָל לְגַבֵּיהּ אַבָּיֵי וְרַבָּנַן, וְיָתְבִי וְקָא אָמְרִי: אִם אִיתַהּ לִדְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה קָדוֹשׁ, לַיְיתֵי לֶחֶם וְלוֹתְבַהּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא לַחְמָהּ, וְאִי לָא – לִיפּוֹק לְחוּלִּין.
4
ה׳מִשּׁוּם דְּאִיכָּא אַרְבַּע לְהָנִיף, הֵיכִי לֶיעְבֵּיד? לַנְפִינְהוּ אַבָּרַאי? ״לִפְנֵי ה׳״ כְּתִיב! גַּוַּואי? קָא מְעַיֵּיל חוּלִּין לָעֲזָרָה! הִלְכָּךְ, לָא אֶפְשָׁר.
5
ו׳מַתְקֵיף לַהּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: אִם אִיתַהּ לִדְחִזְקִיָּה, דְּאָמַר קָדְשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים – לַיְיתֵי בְּהֵמָה, וְלַיְיתֵי שְׁמוֹנִים בַּהֲדַהּ, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא נָמֵי תֶּיהְוֵי תּוֹדָה, וְהָא שְׁמוֹנִים דְּתַרְוַיְיהוּ; אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָא תּוֹדָה וְהָא לַחְמָהּ, וְלִיקְדְּשׁוּ לְהוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים!
6
ז׳מִשּׁוּם דְּקָא מְמַעֵט בַּאֲכִילָה דְּאַרְבָּעִים.
7
ח׳אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: אִם אִיתָא לִדְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הִפְרִישׁ חַטָּאת מְעוּבֶּרֶת וְיָלְדָה – רָצָה בָּהּ מִתְכַּפֵּר, רָצָה בִּוְולָדָהּ מִתְכַּפֵּר, לַיְיתֵי בְּהֵמָה מְעוּבֶּרֶת וְיַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד, וְלַיְיתֵי שְׁמוֹנִים בַּהֲדַהּ, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָא וּוְלָדָהּ תּוֹדָה הִיא, וְהָא שְׁמוֹנִים דְּתַרְוַויְיהוּ; וְאִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא נָמֵי תּוֹדָה הִיא, וְהָא שְׁמוֹנִים דְּתַרְוַויְיהוּ הוּא, וְהַאי לֶיהֱוֵי מוֹתָר דְּתוֹדָה.
8
ט׳אֲמַר לֵיהּ: מַאן לֵימָא לַן דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר? דִּלְמָא אִם שִׁיְּירוֹ אֵינוֹ מְשׁוּיָּיר, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ.
9
י׳רָבִינָא אִיקְּלַע לְדַמְהַורְיָא, אֲמַר לֵיהּ רַב דִּימִי בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא מִדַּמְהַורְיָא לְרָבִינָא: וְלַיְיתֵי בְּהֵמָה, וְלֵימָא ״הֲרֵי עָלַי״, וְלַיְיתֵי בְּהֵמָה אַחֲרִיתִי, וְלַיְיתֵי שְׁמוֹנִים בַּהֲדַהּ, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָנֵי תַּרְתֵּי תּוֹדוֹת, וְהָא שְׁמוֹנִים דְּתַרְוַיְיהוּ; וְאִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – וְהָא דְּאָמְרִי ״עֲלַי״ נָמֵי לֶיהֱוֵי תּוֹדָה, וְהָא שְׁמוֹנִים דְּתַרְוַיְיהוּ, וְאִידַּךְ תִּהְוֵי לְאַחְרָיוּת.
10
י״אאֲמַר לֵיהּ: הַתּוֹרָה אָמְרָה ״טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ: לֵיקוּם וְלִינְדּוֹר בַּתְּחִילָּה?!
11
י״במַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה״ – יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין.
12
י״ג״תּוֹדָה עָלַי מִן הַחוּלִּין וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר״ – יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין. ״תּוֹדָה מִן הַמַּעֲשֵׂר וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין״ – יָבִיא. ״הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר״ – יָבִיא. וְלֹא יָבִיא מֵחִיטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֶלָּא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
13
י״דגְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי לַחְמֵי תוֹדָה״ – מֵבִיא תּוֹדָה וְלַחְמָהּ. מַאי טַעְמָא? מִידָּע יָדַע הַאי גַּבְרָא דְּלֶחֶם בְּלֹא תּוֹדָה לָא איקָרֵיב, וְהַאי תּוֹדָה וְלַחְמָהּ קָאָמַר, וְהַאי דְּקָאָמַר ״לַחְמֵי תוֹדָה״ – סוֹף מִילְּתָא נָקֵט.
14
ט״ותְּנַן: תּוֹדָה מִן הַמַּעֲשֵׂר וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין – יָבִיא כְּמָה שֶׁנָּדַר. וְאַמַּאי? כֵּיוָן דְּאָמַר ״לַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין״ – יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין!
15
ט״זשָׁאנֵי הָתָם, דְּכֵיוָן דְּאָמַר ״תּוֹדָה מִן הַמַּעֲשֵׂר״, נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי לֶחֶם לִפְטוֹר תּוֹדָתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״.
16
י״זאִי הָכִי, רֵישָׁא דְּקָתָנֵי: תּוֹדָה מִן הַחוּלִּין וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר – יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין, הָכָא נָמֵי נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה לִפְטוֹר לַחְמוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״!
17
י״חהָכִי הַשְׁתָּא? בִּשְׁלָמָא לֶחֶם לְמִיפְטַר תּוֹדָה אָתֵי, תּוֹדָה לְמִיפְטַר לֶחֶם מִי אָתְיָא?
18
י״טתָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה בְּלֹא לֶחֶם״ וְ״זֶבַח בְּלֹא נְסָכִים״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ, וּמֵבִיא תּוֹדָה וְלַחְמָהּ, זֶבַח וּנְסָכִים.
19
כ׳טַעְמָא דְּאָמַר, אֲבָל לָא אָמַר תּוֹדָה – לָא.
20
כ״אהוּא הַדִּין אַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר ״תּוֹדָה״, וְאַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא ״זֶבַח בְּלֹא נְסָכִים״, דְּלָא מִתְּנֵי לֵיהּ ״נְסָכִים בְּלֹא זֶבַח״, תְּנָא נָמֵי ״תּוֹדָה״.
21
כ״באַמַּאי? נֶדֶר וּפִתְחוֹ עִמּוֹ הוּא!
22
כ״גאָמַר חִזְקִיָּה: הָא מַנִּי? בֵּית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי: תְּפוֹס לָשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. דִּתְנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵלָה״ – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר.
23
כ״דרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בֵּית הִלֵּל, בְּאוֹמֵר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין נוֹדְרִין כָּךְ, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר כָּךְ, אֶלָּא כָּךְ. וּמַאי כּוֹפִין? דְּקָא בָּעֵי הָדַר בֵּיהּ.
24
כ״התָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה בְּלֹא לֶחֶם״, וְ״זֶבַח בְּלֹא נְסָכִים״, וְאָמְרוּ לוֹ: ״הָבֵא תּוֹדָה וְלַחְמָהּ״, וְ״זֶבַח וּנְסָכִים״, וְאוֹמֵר: ״אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ: ״שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ״.
25
כ״ובִּשְׁלָמָא לְחִזְקִיָּה, נִיחָא לֵיהּ, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן קַשְׁיָא! אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: הָא וַדַּאי בֵּית שַׁמַּאי הִיא.
26
כ״זמַאי ״שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ״? אָמַר אַבָּיֵי: ״שְׁמֹר״ – הָבֵא תּוֹדָה, ״וְשָׁמַעְתָּ״ – הָבֵא לַחְמָהּ. רָבָא אָמַר: ״שְׁמֹר״ – הָבֵא תּוֹדָה וְלַחְמָהּ, ״וְשָׁמַעְתָּ״ – שֶׁלֹּא תְּהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן.
27
כ״ח״תּוֹדָה הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר״ – יָבִיא. יָבִיא? לָא סַגִּי דְּלָא מַיְיתֵי? רַב נַחְמָן וְרַב חִסְדָּא אָמְרִי: רָצָה מֵבִיא, לֹא רָצָה לֹא יָבִיא.
28
כ״טוְלֹא יָבִיא מֵחִיטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֶלָּא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. רַב נַחְמָן וְרַב חִסְדָּא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מֵחִיטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֲבָל מֵחִיטִּין הַלְּקוּחוֹת מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי – יָבִיא.
29
ל׳יָתֵיב רַבִּי יִרְמְיָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מֵחִיטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֲבָל מֵחִיטִּין הַלְּקוּחוֹת בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי – יָבִיא. אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, אַתָּה אוֹמֵר כֵּן? אֲנִי אוֹמֵר אֲפִילּוּ מֵחִיטִּין הַלְּקוּחוֹת בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יָבִיא. וְאֵימָא טַעְמָא דִידִי, וְאֵימָא טַעְמָא דִּידָךְ. אֵימָא טַעְמָא דִּידָךְ: תּוֹדָה מֵהֵיכָא קָא יָלְפַתְּ לַהּ? מִשְּׁלָמִים,
30