בית יעקב על התורה, לך לך י״חBeit Yaakov on Torah, Lech Lecha 18
א׳ואעשך לגוי גדול. הענין בזה כדאיתא בתנחומא (לך) ואשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך, אמר לו אותך אני בורא בריה חדשה כענין שנאמר ויעש אלהים את הרקיע וכו'. והוא דהנה בשעה שנולד הצורת אדם בעולם אזי הוא הנקודה שניתן בו מהשי"ת בקטנות מצומצם בלי שום התפשטות, אכן כשיגדל וקונה קדושה לעצמו אזי מתחיל להתפשט הקדושה בכל פעם עוד יותר, וקונה לעצמו בית שדה וכרם עבדים ושפחות וקנינים רבים כאלה, ומוליד בנים ובנות, שכל אלה מרחיבין דעתו של אדם. ובאמת אף בשעה שנולד האדם גם אז כלולים בו כל הקנינים וההרחבות. אכן מפני שהחיים שלו מצומצם אז בקטנות הנקודה לכן עומדים הקנינים אז מרחוק. אמנם אחר שאדם הולך וגדל, אזי נותן השי"ת חשק ותשוקה בזו הנקודה, לשאוף ולאסוף ולכנוס אליו כל הקנינים השייכים לנקודתו וכלולים בהקכהמבואר בצדקת הצדיק למרן רבי צדוק הכהן זי"ע אות פו: כל מה שהוא מקנין האדם, אשתו ובניו, עבדו ואמתו, שורו וחמורו, אהלו וכספו וזהבו וכל אשר לו, הכל הוא משורש נפשו. כי גם כל הדצ"ח משורשים בנפש האדם ושורש חיותם ממנו כנודע. ומה שקנוי לו הוא ששורש חיותם ממנו. ועיין עוד שם אות קס: האדם נפשו כוללת מכל נפשות משרתיו והנכנעים תחתיו וכו'. ובספר דברי סופרים למרן רבי צדוק הכהן זי"ע אות ג הביא: כל הקנינים של אדם הם שייכים לו בתולדה ובשורשו וכו'. ועכ"א בסוטה (מז.) ג' חינות הן, חן אשה על בעלה, ומקח על מקחו, דזהו הסימן שהוא זיווגו ומקחו השייך לו, כאשר יש לו חן בעיניו והוא חושק בו דווקא. ועכ"א רוצה אדם בקב שלו יותר וכו', ואע"פ שהכל אחד וגם זה כשיקנה יהיה שלו, אבל זה הוא מקחו ושלו בשורש יש לאדם חשק בזה דווקא וכו'., ואז יתחברו יחד האדם עם כל קניניו, ואז נקרא האדם בריה חדשה. וזה הוא דאיתא בזוה"ק (לך פה.) כד נשמתין נפקין דכר ונוקבא כחדא נפקין לבתר כיון דנחתי מפרשין דא לסטרא דא ודא לסטרא דא וקוב"ה מזווג לון לבתר. והוא כי כל הרכושים כלולים ברזא דזיווגא. וזה הוא שדרשו ואגדלה שמך מוסיף אני ה' על שמך, והוא כי עוד לא ניתן לו כללא דברכתא רק נקודה של חיים ברכת והיה ברכה, שזה מורה על הנקודת החיים שהשי"ת נותן באדם מיום הולדו, ששואב מרחוק ההרחבות ומתברך ומתגדל בכל פעם עוד יותר. וזה הוא רק נקודה ממה שהיה עתיד להתגדל שמו בתוספת ה' שנאמר לו והיה שמך אברהם, ועתה בא לו הבטחת השי"ת שעתיד להגדיל שמו, וע"ז מורה מאמר השי"ת ואגדלה שמך, שאז הנקודה תתפשט בעוצם קדושתה, וכדאיתא בזוה"ק (ויקרא יא:) ה' בתראה דבשמא קדישא וכו' וההוא אתפשטותא דנפיק מניה כגוונא דההוא נהר וכו' (ועיין בזוה"ק משפטים קכג:):
1