בית יעקב על התורה, לך לך י״טBeit Yaakov on Torah, Lech Lecha 19
א׳ואעשך לגוי גדול. הענין בזה הוא, שהשי"ת הבטיח לו לאברהם אבינו ע"ה שיהיה לו הכרה בכל הענינים איך שהם בהשגחת השי"ת, אף שבכל העולם בכלל משגיח הש"י בהשגחה כללית לקיום המין וכמ"ש בספר (מי השלוח ח"א פרשת במדבר ד"ה וידבר) על הכתוב ה' יספור בכתוב עמים עיין שםקכווזה לשון המי השלוח שם ח"א פרשת במדבר ד"ה וידבר: כמ"ש (תהילים פ״ז:ה׳) ה' יספור בכתוב עמים. ולציון יאמר איש ואיש יולד בה. ה' יספור בכתוב עמים היינו כי על האומות ג"כ משגיח הקב"ה, אך לא על כל נפש בפרט רק על כולם בכלל לקיום המין. ולציון יאמר איש ואיש יולד בה, היינו שמשגיח הקב"ה על כל נפש בפרט . עיין בית יעקב שמות פרשת בא אות כא, ובתפארת יוסף פ' במדבר ד"ה וידבר ד' [ג] נתבאר כל העניין באר היטב.. אבל על הבוטחים בה' משגיח השי"ת בהשגחה פרטית, וכדאיתא בזוה"ק (וירא קג:) נודע בשערים בעלה דא קוב"ה דאיהו אתידע ואתדבק לפום מה דמשער בלביה וכו', והיינו כי מצד הבוטח בה' משגיח השי"ת על כל העולם בהשגחה פרטית, וכענין דאיתא במדרש רבה (לך לט) אפילו חביות של יין נסך שהיו הולכות מגליא לאספמיא היו מתברכות בשביל אברהם שיהיה לו יין בזולקכזעיין היטב ביאור העניין לעיל אות י ובהערה נט שם.:
1
ב׳ואברכך. ברכה מורה על נוספות, והוא שהשי"ת הבטיח לו שבאשר הוא עמל ומצמצם את עצמו, בזה עצמו יתוסף לו טובה ברכת ה', וכגוונא דשבת שבעוה"ז הוא הצמצום היותר גדול, שכן צריך האדם לצמצם את עצמו בכל אשר יפנה, בעבודת קרקע, באפיה ובישול, ולבושים, כדאיתא (שבת עג.). ובעומק מרמז שבת על יום שכולו שבת ומנוחה, שלא יצטרך אז האדם למעשה ידיו, שעתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, שנאמר יהי פסת בר בארץ כדאיתא בש"ס (שבת ל:). ובזה יחפוץ האדם שלא יהיה נהמא דכסופא, רק על שמו ויגיע כפו תחשב לו אז טוב לוקכחמבואר בהרבה מקומות בספרנו זה ומקורו במי השלוח ח"א פרשת קדושים ד"ה את שבתתי: כי שבת לעת עתה היא לנו צמצום גדול ולעתיד ינחיל לנו הש"י יום שכלו שבת שלא נצטרך לשום מלאכה, וע"ז צריך לצפות. ובתפארת יוסף שבת חוה"מ סוכות ד"ה ויעקב: שבאמת בעוה"ז נדמה לאדם שבת הוא צמצום גדול, כי בחול מכין אדם לעצמו כל צרכי אוכל נפש לחם לאכול ובגד ללבוש ובשבת אסור הכל, ונדמה לאדם בעוה"ז שהוא צמצום גדול, אבל בעומק מרמז שבת ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. כי שבת מרמז כמו שאיתא בש"ס (שבת ל:) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת. והיינו שלא יוצרך האדם לכלי פעולותיו, כי על שבת איתא בזוה"ק (בשלח סג:) מניה מתברכין יומין עילאין. והיינו, שבשורש מקבל האדם אז כח עבודה על כל ששת ימי המעשה. עיין עוד שם חג הסוכות ד"ה ולקחתם [ב], בית יעקב ויקרא פרשת תזריע אות ז ד"ה והענין, עיין לעיל פ' בראשית אות ב ובהערה ט שם.:
2
ג׳ואגדלה שמך. ש"ם הוא בגימטריא רצון, והוא שהשי"ת הבטיח לאברהם אבינו ע"ה להאיר לו בכל עניניו אף בעניני עוה"ז, שכולם הם ברצונו ית' ואין בהם שום דבר רשות. כי באמת כל ענינים הם ד"ת, אכן מה שנמצא דבר רשות בעולם שתלוים בבחירת האדם אם ירצה יקבלם ואם ירצה ימאס בהם הרשות נתונה, זה הוא רק מצד האדם, וצריכין להתברר, שאם יעשה האדם בזה הכח שקיבל מעניני עוה"ז מצות השי"ת, אז נחשב לו אף הקבלה למצות ה', מאחר שעי"ז אסף חיל לעשות מצות השי"ת. וכן אם יעשה ח"ו ההיפוך, אזי נחשב לו אף הקבלה לחטא. אבל מצד השי"ת אין שום דבר רשות בעולם, רק או מצות עשה או מצות לא תעשה, כי האיך יעלה על דעת האדם לחשוב על שם ה' דבר רשות, שנראה כמו שעזב ה' את הארץ ומסר ההנהגה לרצון האדם, אם ירצה יעשה ואם ירצה יחדל, ואין לו להשי"ת שום נפקא מינה מזה ח"ו, משמע מזה שבאמת מצדו ית' אין שום דבר רשות בעולם רק כל דבר הוא בד"ת. אכן מצד האדם נראה שנמצא דבר שרשות נתונה לו, ומי שפונה עצמו לד"ת רואה הוא עצמו איך שאין שום דבר רשות בעולם, שכל עניני דברי הרשות הם צריכים בירור, כגון אכילת הרשות, אם ילך בכח האכילה ויעשה דבר מצוה יתברר שהאכילה היתה אכילת מצוה, וכן להיפך. ואם האדם יעבוד את השי"ת בכל כחו, אז יתעלו כל דברי הרשות שקיבל ויהיה מצות ה'קכטעיין בבית יעקב שמות פרשת תרומה אות סט: כמו שאמר אאמו"ר זצוקללה"ה שצריך שיהיה חדרי לבבו מלא בדברי תורה שלא יהיה שום דבר רשות, או איסור או מצוה. ומבואר בספר בארות המים (פ' צו ד"ה והרים את הדשן) בשם הרה"ק רבי מענדלי מרימנאב זי"ע: שאין בעולם רשות, רק או מצוה או עבירה. ומבאר זאת בתפארת יוסף פרשת נשא ד"ה איש [ב]: כי השי"ת הציב בעוה"ז ג' דברים, מצוה איסור רשות. ובאמת הקשה על זה כבוד אזמו"ר זללה"ה מה שייך שיהיה רשות אצל האדם, אם ירצה יעשה אם לא ירצה לא יעשה, ממה נפשך אם יקבל סיעתא מה לדבר עבודה, אזי לדבר מצוה יחשב, ואם לא יקבל ממנו שום סיוע לעבודה, אז הוא אסור ככל האיסורים. ורק הענין בזה, מחמת שהשי"ת הציב בזה העולם אילנא דספיקא והיינו שהציב השי"ת הסתרות אור בזה העולם, על כן הציב השי"ת דברי רשות ונתן לאדם בחירה, שיהיה בכח בחירתו לברר הדברים האלה על ידי עבודתו, וכמו שכתיב (משלי כ״ג:א׳) כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך. וכן איתא בזוה"ק (עקב ערב.) שעת סעודה שעת קרבא, והיינו שאם האדם ילך בכח בחירתו ויברר עצמו באלו הדברים ויחזירם להשי"ת פנים בפנים, אז הוא מנצח את המאכל, ולהיפך להיפך. וזה מורה ענין רשות, שיש לאדם בחירה חפשית בזה ויכול לברר עצמו בכח בחירתו. עיין עוד בספר הזמנים הגדה של פסח עניין בדיקת חמץ ד"ה אמר ר' אבהו.:
3
ד׳והיה ברכה. היינו כח המושך לרצון השי"ת, כדאיתא בזוה"ק (בלק קצ: עקב רעא.) מאי ברכה אמשכותאקלמבואר בתפארת יוסף שמחת תורה ד"ה וזאת הברכה [ב]: איתא בזוה"ק (בלק קצ:) מאי ברכה אמשכותא היינו שממשיך אורו של השי"ת עד תפיסתו, ואז מאיר השי"ת לאדם שכל אלו הכחות לא נבראו אלא בשבילו, ורואה שכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה. וכמו שמצינו אצל אאע"ה שאיתא במדרש (רבה לך לט) אפילו ספינות שהיו מפרשות בים הגדול היו נתברכות בשביל אברהם אבינו, ופריך והלא של נסך הם ומתרץ חלא מוזיל חמרא.:
4