בית יעקב על התורה, לך לך כ״גBeit Yaakov on Torah, Lech Lecha 23
א׳וילך אברם כאשר דבר אליו ה'. מזה נראה יקרות אבותינו הקדושים, שאף שאאע"ה לא היה עוד אז בשלימות הגמור, כמו שראינו שהשי"ת הבטיחהו על הזרע והוא אמר אח"כ הן לי לא נתתה זרע. ואיתא ג"כ בזוה"ק (לך צא.) שעד לא אתגזיר אברהם לא הוי ממלל עמיה אלא מהאי דרגא וכו' כיון דאתגזיר מה כתיב וירא ה' אל אברהם. מ"מ היה נמשך תיכף אחר רצון השי"ת וציוויו. ואף שאורו יתברך בעית, שבזו הרגע נמצא כאן וברגע הוא בשמי השמים, שאורו יתב' הוא מטי ולא מטי (זהר בראשית טז:) וכמו שבש"ס (פסחים ח.) משלו אור השכינה לאור אבוקה שהוא מקטיף אקטופיקלווכדאיתא בעץ החיים לרבנו האריז"ל שער ז – מטי ולא מטי – פרק א וזל"ק: והענין, כי תחילה מטי האור תוך הכלי של הכתר ואח"כ מסתלק ממנו וכו'. וכן עשה בכל י' הכלים, וזה נקרא מטי ולא מטי הנזכר בזוהר תמיד. ולעולם יש בטבע האור ההוא לבוא ולהאיר, ואח"כ מסתלק. כמו שיש בטבע שלהבת הנר, שהיא מתנועעת, וכן נשאר תמיד האור ההוא להיות מטי ולא מטי בכלים האלו וכו'. ומבואר בתפארת יוסף מס' פסחים (ח.) ד"ה תנו רבנן: רבינא אמר האי משך נהורא והאי מיקטף איקטופי, כי אורו ית' מטי ולא מטי, כמו שאיתא בזוה"ק (בראשית טז:) עד היכן שאפילו ד"ת היותר יקרים הקבועים בו מתולדה, אם אדם יסיח דעתו מהם כמעט רגע יוכל לאבדם, וכמו שכתיב (משלי כ״ג:ה׳) התעיף עיניך בו ואיננו. אכן ד"ת שאדם קונה ביגיעה ועבודה מצידו ואין לו בהם היסח הדעת, זה נשאר לאדם בקנין עדי עד.. עכ"ז כשנאמר לו לך לך מארצך מהמדה שהוא מוטבע בה מיום הולדו, וממולדתך שהוא מההנהגה שמתנהג בארצו, ומבית אביך שהוא החכמה, שעל ידה ידע אדם באיזה מדה לבחור ולהתנהג, והאדם שירצה לסלק את עצמו מהמדות שהוא מורגל ומוטבע בהם מיום הולדו, צריך לזה אריכות הזמן להתיישב עצמו מקודם. שאני מי שדבוק בהשי"ת נמשך אחר רצון השי"ת כרגע בלי שום ישוב ואריכות הזמןקלזכמו שביאר בתפארת יוסף מסכת סוכה (ב.) ד"ה סוכה בסופו: ובזה מבררים עצמם ישראל, כי מבטלים כל דעתם ותפיסתם נגד רצונו ית', כי אין להם שום דעה נגד השי"ת וכו'. אך לא כן האומות, באם ימצא אצלם גוון של עבודה, היינו כי כן השיגו בתפיסתם ודעתם דעה. ואם יראה השי"ת להם, כי זאת אינו רצונו יתקצפו ויבעטו, שרוצים שהשי"ת ינהג כמו שהם מבינים בתפיסתם ודעתם, ולא ירצו להכנע מפני רצון השי"ת. שאני ישראל שמראים בזה שמצידם אין להם כלום רק מה שהשי"ת נותן להם, ואם יראו כי באמת ממלאים רצון השי"ת יעשו זאת, ואם יראו שרצון השי"ת בהיפכו יכנעו מפני רצונו ית'.. וכמו שמצינו בחיות המרכבה שכתוב בהם (יחזקאל א׳:ט׳) לא יסבו בלכתן, והאבות הן הן המרכבה, כדאיתא בזוה"ק (צו כח:) ובמדרש (רבה לך מז)קלחנתבאר במי השלוח ח"א פרשת בחקתי ד"ה וזה פירש בתשלום שם: ובתפיסת אדם לא ימצא שני הפכים בנושא אחד יען שהאדם רוצה להיות במנוחה לכן לא יוכל להלחם ברגע אחד עם שני הפכים, אכן מי שנמשך אחר רצון הש"י ואין בו נטיה לשום צד נגיעה מצדו יאיר לו השי"ת בזה, ולכן נקראו האבות מרכבה לשכינה מפני שנמשכו אחר רצון הש"י.. וכמו דאיתא בש"ס (שבת פח:) על יוצאי ירכו אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן תומת ישרים תנחם, וכאשר נאמר להם לקבל התורה לא התיישבו את עצמם מקודם וקדמו עשיה לשמיעהקלטמבואר בתפארת יוסף חג השבועות ד"ה בשעה שהקדימו [ב], [ג].:
1