בית יעקב על התורה, לך לך כ״דBeit Yaakov on Torah, Lech Lecha 24
א׳ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם. בזוה"ק (לך עט:) הכי אתגלי ליה מה דלא הוה ידע ההוא חילא עמיקא לשלטא על ארעא ובגין כך וירא מה דהוה מתכסי מניה וכדין ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו. הענין בזה הוא, דהנה מקום שכם הוא התגברות ההסתרות וההעלם וספיקות של ישראל מה שנעשה בלי דעת, וכדאיתא בש"ס (סנהדרין קב.) שכם מקום מוכן לפורעניות, בשכם עינו את דינה, שם מכרו את יוסף, שם נחלקה מלכות בית דוד, והמקום ההוא מאוים ביותרקמעיין לקמן פרשת וישב אות כח.. ולא ידע אאע"ה איך יוכל כל זה להתברר, עד שבא על זה שמאחר שישראל יבררו את עצמם במדות כפי השגתם, ממילא יושיעם השי"ת ויברר להם שאף המעשים אשר עשו בהעלם שלא מדעת יתבררו ויתלבנו לטובקמאמבואר במי השלוח ח"ב פרשת תבא ד"ה כי תכלה, ועיין עוד תפארת יוסף פרשת פקודי ד"ה ותכל: כמו שביאר כבוד אאמו"ר זללה"ה, שאחר כל העבודות והבירורים שאדם מברר את עצמו, לא שייך לומר שבירר את עצמו עד הגמר, כי מי יאמר זכיתי לבי. ורק כן הציב השי"ת שאדם יעבוד את השי"ת בכל כחו עד מקום שידו מגעת, ואז כשהאדם עובד בכל כחו, אז חותם השי"ת על כל עבודתו ונקראת על שם האדם. ועיין עוד שם מסכת פסחים (ט.) ד"ה אין חוששין.. ואז בנה שם מזבח לה' הנראה אליו, כי משם הוא קדושה יקרה עוד יותר, וכדאיתא בהאר"י הק' (לקוטי תורה וישלח) והארץ הנה רחב"ת ידים ראשי תיבות "רבי חנינא בן תרדיון". והוא, כי ר' חנינא בן תרדיון הוא המעולה שבגבאי צדקה, ושורש ענין גבאי צדקה הוא, שהוא השומר את פעולות ישראל הנעשים מבלי דעת לבלתי ידח מהם נדח, ור' חנניא בן תרדיון המעולה בענין הזה ובפעולותיו הגדיל עד מאד, והרחיב את גבול ישראל לבלתי ידח מהם שום נדח, בהיותו גזבר נאמן בצדקת ה' להחזיר כל השכחות וההעלמות של ישראל שיתבררו לטוב. שכן עיקר ההעלם הוא במצות צדקה, שבשעה שנותן הצדקה לא יוכל לידע עוד אם קיים בזה המכוון מרצון השי"ת, כי לא ידע האדם מה יצמח מזה, אם יקבלה אדם הגון וכשר ויעשה בזה הכח מצות ה' אזי הוברר הדבר שזרע צדקתו על מים רבים, אבל אם תבא הצדקה ליד אדם שאינו הגון ויעשה בזה הכח ההיפך מרצון השי"ת, נמצא שאף נתינת הצדקה לא טובה היא, ומה רמה זו המצוה מגבול תפיסת האדם שאין בכחו להגיע עד תכליתה. כי עיקר מצות צדקה הוא, נותנה ואינו יודע למי נותנה נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה, כדאיתא בש"ס (בבא בתרא י:), ואם כן לא יוכל לידע מה יצמח מזה. והעצה לזה אמרו בש"ס (שם) שיתן לארנקי של צדקה דממונה עליה כרבי חנינא בן תרדיון, ואז יהיה סמוך לבו בטוח בה' שזרע צדקתו על מים רבים והיה מעשה הצדקה שלום, שבטח לא יאונה לו כל און, וכל היוצא מתחת ידו מתוקן הואקמבעיין הרחבת הדברים בבית יעקב ויקרא פרשת בחקתי אות כט, לז.. וזה הוא ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם, שהוא מקום גודל ההסתרות, ולא ידע ההוא חילא עמיקא, ואחר שבא על זה שאף זה יתברר לטוב בנה מזבח לה' הנראה אליו, שנתגלה לו אז עומק תחת, מה היה רחוק ממנו עד עתה, שראה שהארץ הנה רחב"ת ידים, ראשי תיבות "רבי חנינא בן תרדיון" שהוא נמצא שם, אז ידע כי לא ידח שום נדח, וזה הוא עיקר עומק ארץ ישראל. (ועיין מענין זה בפ' וישלח בסופה)קמגהרחבת הדברים בספר פתיל תכלת דף קע וזה לשונו: כי אור הבינה מתפשטת עד הוד, ושם הוא תכלית הבירורים, כדאיתא בזוהר הקדוש (תצא רפ.) ובג"ד כד אתגליא אימא עילאה כו' וחמשה נהירין אית לה דאתקריאו קרני החמה עד הוד ומתמן עד הוד הוו נהרין בך כו' יעו"ש. והענין הוא, כי עד שם מגיע בירורי אור הבינה, וכן מצינו בבירור מצד האדם, שאי אפשר בכח האדם לברר מצדו אלא עד חמשה דורות וכו'. וכן הוא בכל פעולת אדם, שאף שחושב דרכיו בראשיתם לכלכל דרכיו במשפט מצדו, אכן אין כח דעתו ובינתו מגיע עד לתכלית הפעולה, רק עד לתולדה החמישית היוצאה מפעולותיו, ואף בדברים היותר מבוררים כגון מצות צדקה כשהיא מצד האדם ברורה ונקיה, כדאיתא במסכת בבא בתרא (י:) שנותנה ואינו יודע למי נותנה, נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה ודממונה עליה כרבי חנינא בן תרדיון, מ"מ אין בכח האדם לחשוב דרכיו בזה, רק עד תולדה החמישית, א) ליתן ממון שהוא נקי מן הגזל וכדומה, ב) שיתן מצדו מנדבת לבו, ג) שימסרנה לגבאי הגון, ד) תפלה להש"י שימציא להגבאי עני הגון. ומה שיעשה העני עם הצדקה שיקבל, שבאם יעשה מצוה בכח צדקה זו יהיה הנותן מסייע ידי עושה מצוה וכן להיפך, זה הוא תולדה החמישית, שאין על זה כח תפלה מפורש רק צעקה בלב, וזה נקרא הוד שבהוד. ומה שיכול להסתעף מכאן ואילך בזה גם צעקה בלב אפס מבינת האדם וכו'. ועיין מי השלוח ח"א פ' מסעי ד"ה כן [א], לקמן פ' וישלח אות מד, מה, פ' וישב אות ד ד"ה תחת ת"ח, בית יעקב הכולל פ' וישלח ד"ה ויחן.:
1