בית יעקב על התורה, לך לך ל״בBeit Yaakov on Torah, Lech Lecha 32
א׳ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון. בזוה"ק (לך פז.) בעי קוב"ה למיפק כהונתא משם כו' אתיהיבת כהונתא לאברהם וכו'. כהן הוא שעל ידו נשפעים כל הטובות וכל ההשפעות, ולכן כאשר ראה מלכי צדק שעתה הוא אברהם אבינו הנבחר לשרת לה', שעל ידו ילכו ההשפעות, הוציא לחם ויין, לרמז לו שעתה הוא אברהם אבינו כלל ההשפעות והצינור. שכן לחם ויין הם כלל כל ההשפעות. לחם הוא רק סעדתא דלבא, שיראה האדם שעולם ומלואו כלו לה' ואין להברואים חלק בממשלת העולם, רק השי"ת מנהגה כרצונו הטוב, ולפי זה אין לאדם להתיירא מפני חבירו, ואף היתום שהוא מהכושלים, מ"מ אין לו להתיירא משום בריה בעולם, מאחר שיש לו על מי להשען ולבטוח במי שכל הממשלה שלו, שהשי"ת הוא המושל ומשגיח בעולם ומנהיגה, וזה הוא רק סעדתא דלבא כמו לחם. ויין הוא המשמח לבב אנוש, והוא כשיסייע השי"ת לאדם שיראה גם הוא במי בוחר השי"ת ומי העומד בסוד ה', זה משמח לב האדם כיין המשמח לבב אנוש. וזה הוא דאיתא בהאר"י הקדוש (שער הכוונות – ענין סעודה שלישית) והא אזמין עתיק יומין למצחא, היינו בהראותו ית' המצח שלו, שכל הברואים יכירו וידעו העולם ומלואו של מי הוא, ואז ממילא יהיה, עדי יהון חלפין, שלא יהיה לאדם ממשלה על רעהו, שכן זה הוא נברא מהשי"ת כמו חבירו. רעו דיליה דגלי ליה, היינו בשעה שהשי"ת מברר לעין האדם במי בוחר ובמי יחפוץ כעת, אזי לבטלא לכל קליפין, שכולם יתבטלו. וכן הכתוב אומר (תהלים ל) שמע ה' וחנני ה' היה עוזר לי. שמע ה' וחנני הוא בבחינת לחם סעדתא דלבא, שאף זה הוא ישועת ה' שיראה האדם זאת, ה' היה עוזר לי הוא בבחינת יין המשמח שהוא ישועה ביתר עוז:
1