בית יעקב על התורה, לך לך ל״וBeit Yaakov on Torah, Lech Lecha 36
א׳אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם וגו' שכרך הרבה מאד. במדרש (לך רבה מד) לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר, תאמר אותן אוכלוסין שהרגתי היה בהם צדיק אחד וירא שמים אחד. שהיה מתפחד אולי לא היה רצון ה' במלחמתו זאת, וע"ז מורה לשון מחזה, שלא היה לו זה באספקלריא המאירה, כדאיתא בזוה"ק (לך פח:) במחזה דא שמא דאתגלי לאבהן ומאן איהו שד"י כדכתיב מחזה שדי יחזה, וכן כתיב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי. הענין בזה, דהנה השם שד"י הוא מלשון שדיים, שמצמצמים ההשפעה להטיפה טיף אחר טיף שלא בבת אחת, כדאיתא בזוה"ק (פקודי רנג.) ואקרי אל שד"י בגין דנפיק מאלין שדים וכו'. כי כמו שהשדיים מצמצמים החלב שלא יזוב בבת אחת כדי שיוכל התינוק לינק, כן זה השם הוא ברזא דאור חוזר מטי ולא מטי שאין בו עוד השלימות, לכן תהיה ההשפעה מזה השם מצומצמתקצכמבואר לקמן פרשת ויחי אות א: כי ענין השם שד"י הוא, שבזה השם הלביש השי"ת כל מיני טובות, כדי שלא יקבל אדם כל הטובה בבת אחת יותר מכפי כחו. כי כאשר יקבל אדם את התורה בבת אחת שלא בהדרגה, אזי לא יוכל לקנות יותר, ולא עוד אלא שיפסיד מה שבידו ג"כ. כמו תינוק כשיתנו לו מאכל גס לא יוכל לעכל אותו, וצריכים להרגיל את התינוק מעט מעט בהדרגה, ולהניק אותו מתחלה בשדים. ובזוה"ק (פקודי רנג.) שנקרא שם שד"י מלשון שדים, שהם מצמצים את ההשפעה של האם שירד להתינוק דרך נקבים דקים מאד שלא יזיק אותו. כן הלביש הש"י בעוה"ז כל מיני טובות בשם שד"י, ועל זה כתיב (ויחי) ברכות שדים ורחם, היינו שיורדים בהדרגה להאדם כדי שיהיה בכחו לקבל אותם.. ובמשה רבינו לא מצינו זה השם, שעליו העיד הכתוב (שלח יב) בכל ביתי נאמן הוא, והוא כבר נשתלם בזה השם, שכן משה בגימטריא "אל שדי", וכמו שנתבאר באריכות (בבית יעקב פרשת וארא אות א – יא). אך בהאבות מצינו זה השם, ואף בזה השם עצמו נמצא כמה מדרגות, שכן אאע"ה עצמו אף שכתוב ושמי ה' לא נודעתי להם, מ"מ אחר שמל כתיב גם בו וירא אליו ה', והוא מאחר שעשה מעשה בגופו שאי אפשר להשתנות עוד נתמלא כל גופו קדושהקצאמבואר היטב לקמן פרשת וירא אות ד ד"ה ושלימות, אות ה, יא.. ולזה נתיירא אברהם אבינו מפני שלא היה באספקלריא המאירה רק במחז"ה שד"י, ופחד פן היה בהם עוד טוב, והבטיחהו השי"ת אל תירא וגו' שכרך הרבה מאד, שבאמת כן הוא כמו שרחש לבך שנמצא בהם דבר טוב, כי באמת נמצא בכל ענינים איזה טובה, ואף בתאות אדם נמצא טובה בהעלם, כי בלא זה לא היה שום רצון בישראל להתאות לזה, אכן הטובה היא בהעלם. וכן היה באמת אף בהם איזה טובה בהעלם, אמנם צריכה להתברר הטובה, והוא אם יתכללו בך ויולדו ממך אזי יתבררו לטוב, וזה הוא שהבטיחהו השם יתברך בזו הפרשה ונברכו בך כל משפחות האדמה, מלשון הש"ס מבריכין את האילן, והוא שלא יוכלו לקבל שום קדושה אך אם יתנטעו בך, וכן בכל הטובות תהיה אתה השורש והעיקרקצבלעיל אות יד [ד], כב.:
1