בית יעקב על התורה, לך לך נ״הBeit Yaakov on Torah, Lech Lecha 55
א׳ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וגו'. בזה המאמר הראה השי"ת לאאע"ה שמצדו יתברך הוא מבורר ומצומצםרסבעיין לעיל אות מט ובהערות שם., כענין דאיתא בש"ס (ע"ז כז.) אתתא כמאן דמהילא דמיא, ואף בלי שום פעולה מצדם. אכן ע"ז נמצא קטרוג מה נשתנו אלו מאלו, מאחר שאינו מברר את עצמו מצדו. וכמו שהיה הקטרוג על ישראל בעברם את הים, ונצרך להם ישועת ה' לעשות להם נס ופלא, אזי קטרגו עליהם שרי מעלה מה נשתנו אלו מאלו הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה וכדאיתא בזוה"ק (תרומה קע:) ובמדרש רבה (בשלח כא), והוא מפני שהיו עוד ערום ועריה מפעולות ולא היה להם ד"ת עוד. ואף כי יבוא יום שיברר השי"ת שישראל מבוררים בשורש מכל אלה, אכן לעין אדם שלא ימצא עליו שום קטרוג מוכרח גם הישראל לברר את עצמו מצדו, שיתברר לעין כל שבאמת נשתנו אלו מאלו, ומזה הם כל הסבלנות של ישראל והצמצומיםרסגעיין תפארת יוסף מסכת ברכות (ב.) ד"ה אמר הובאו דבריו לעיל פרשה זו אות מ בהערה רא שם. ועיין עוד בסוד ישרים ליל שביעי של פסח אות ה בסופו.. וארבעה מאמרים נאמרו בפרשת מילה. א) ויאמר אליו אני אל שדי וגו'. ב) וידבר אתו אלהים לאמר אני הנה בריתי אתך. ג) ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור. ד) ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה. ואלו המאמרים הם נבואה לכל דור ולכל פרט נפש ישראל, לידע איך השי"ת עוסק עם כל פרט ופרט נפש ישראל, ואף שכל התורה היא רק דרכי נבואה להבין ולהשכיל העסק שיש להשי"ת עם עמו ישראל, אכן כאן הוא נבואת השי"ת מפורש ביותר בסוד השם יקו"ק. מאמר הראשון רומז לאות י' משם הוי"ה, שהוא ראשית ההארה, וראשית ההארה הוא יראת ה', וע"ז מורה אומר השי"ת אני אל שדי אני ולא אתה, ומזה נצמח גודל יראה לאדם, שאם יאמר האדם שזך הוא בלי פשע יבררו השי"ת להיפך. ואם יכיר ערכו שהוא בעל חסרון, אזי יברר אותו השי"ת שהוא שלם, וכענין דאיתא בש"ס (שבת פט.) אמר לו הקב"ה למשה הואיל ומיעטת עצמך תקרא התורה על שמך שנאמר זכרו תורת משה עבדי. ומאמר השני הוא כנגד אות ה' משם הוי"ה, ורומז על אהבת השי"ת לישראל, ונותן תקיפות בלב ישראל, כי אף שזכות אבות תמה ברית אבות לא תמה, כדאיתא בש"ס (שבת נה.) ובתוספות שם. זכות אבות מורה על כח עבודת האבות, וברית אבות מורה כענין דכתיב אני הנה בריתי אתך, שזה מורה על התקשרות השי"ת עם ישראל אף בלי שום פעולה ומעשה הטוב מצדם. וזה המאמר נאמר לאברהם קודם שמל, א"כ כי אם לא היה נאמר לו מתחלה זה המאמר לא היה ביכלתו להמול, כי האיך יקדים אדם לה'רסדלעיל פרשה זו אות מב ובהערה ריא שם.. ומאמר השלישי מורה על עבודה מצד האדם. ומאמר הרביעי מורה על מבינות בעוה"ז, לברר אף בעוה"ז לעין כל את המעשה אשר יעשון כי טוב הוא. ובאלו הארבעה פרשיות נאמר שלש עשרה בריתות כנגד שלש עשרה מדות הרחמים שהם הכולל כלל כל העולם. במאמר הראשון נאמר רק פעם אחת ברית שהוא ברזא דאות י' משם הוי"ה. ובמאמר השני נאמרו שלש בריתות שהוא ברזא דאות ה' משם הוי"ה ובאות ה' נמצא שלשה קוין. ובמאמר השלישי נאמרו שש בריתות שהוא ברזא דאות ו' משם הוי"ה ששה קצוות. ובמאמר הרביעי נאמרו שלש בריתות שהוא ברזא דאות ה' תתאה משם הוי"ה. ושני המאמרים הראשונים שהם ברזא די"ק הם בנסתרות על אלין תרין כתיב הנסתרות לה' אלהינו. ושני מאמרים האחרונים שהם ברזא דו"ק הם גלויים והאדם יוכל להגיע שם בפעלו הטוב בעיני ה'. ובזה ניכר ההבדל שבין ישראל לעמים, שדרך העכו"ם הוא שאם יהיה להם איזה טובה יתפשטו בה ביותר, אבל ישראל זרע אברהם אוהבו, שאף כי הראה לו השי"ת שקדוש הוא אף בלי שום פעולה מצדו, אתתא כמאן דמהילא דמיא, והוא לא סמך את עצמו על זה. וכן ישראל היוצאים ממנו לא יחפצו בזאת להשען ולבטוח על הבירור שהוא אף בלי שום פעולה מצדם, אכן כל הימים אשר המה חיים על פני האדמה מצמצמים את עצמם ועוסקים בתורה ומצות מעשיות, לברר ולהאיר לעין כל מפני מה רק בהם בחר ה'רסהלעיל פרשה זו אות ב ד"ה והנה בסופו.. וע"ז נאמר (משלי ט״ו:י״ט) דרך עצל כמשוכת חדק ואורח ישרים סלולה וכדאיתא ע"ז במי השלוח (ח"א פרשת בא) בפסוק משכו וקחו לכם צאןרסוזה לשון קדשו במי השלוח ח"א פרשת בא ד"ה משכו: כתיב (משלי ט״ו:י״ט) דרך עצל כמשוכת חדק ואורח ישרים סלולה. דרך עצל היינו אף שאדם מונע את עצמו ממעשים רעים וממחשבות רעות ורצונות רעות, אף שאינו עושה זאת מחמת אהבת הש"י רק עושה כעצל, כגון שמבין שבעוה"ז לא יצלחו לו דברים כאלה, או באופן אחר שאינו מאהבת הש"י, אז דרכו הוא כמשוכת חדק, כי הלב לא יוכל להיות פנוי ממחשבות ורצונות אף רגע אחת, וכאשר יסור מחשבות תאוה מלבו יבא ללבו מחשבת כעס וכדומה, וכל דרכיה המה כמשוכת חדק, כי לעולם יצטרך לסגוף ועבודה קודם שיסור דבר אחד מלבו יבא ללבו דבר אחר שאינו הגון. אבל אורח ישרים היינו שפונה מכל דבר מחמת אהבת השי"ת, זה הוא דרכו סלול לטוב, כי כאשר יסור מלבו איזה דבר רע ישאר בלבו אהבת הש"י, וממילא לא יבא ללבו שום דבר אחר שלא כהוגן. עיין עוד בבית יעקב שמות פרשת בא אות מז, סוד ישרים א' דפסח אות ד, ה, יב, טו, יח, כ.:
1