בית יעקב על התורה, מקץ ל״גBeit Yaakov on Torah, Miketz 33
א׳ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת וגו' אתה תהיה על ביתי וגו'. הענין שפקד את יוסף על כל זה, מפני שהבין שאין בכל עמו גם אחד שיהיה מעצור לרוחו בעת שהשי"ת יאיר פניו לעולם, להבין לצמצם את עצמו ולידע שעוד יבא עת שהשי"ת ינהג אז במדה אחרת בעולם, ולהכין לעצמו חיים על אותו העת. וכענין דאיתא בזוה"ק (בשלח נא:) למלכא דאיהו שלים מכלא וכו' מה ארחיה דההוא מלכא, אנפוי נהירין כשמשא תדיר בגין דאיהו שלים. וכד דאין, דאין לטב ודאין לביש וע"ד בעי לאסתמרא מניה. מאן דאיהו טפשא חמי אנפוי דמלכא נהירין וחייכן ולא אסתמר מניה. ומאן דאיהו חכימא אע"ג דחמי אנפוי דמלכא נהירין אמר, מלכא ודאי שלים הוא וכו' אנא חמי דבההוא נהירו דינא יתיב ואתכסיא וכו' וע"ד בעי לאסתמרא וכו'. ולזה דן השי"ת במדתם, היינו ישראל שמצמצמים את עצמם בעדנא דאנפי מלכא נהירין, וזוכרין בהעת שבדינא יתיב, לזה אף כשיגיע העת שהש"י ירומם מדותיו, מ"מ יזכור בהם השי"ת ויתן להם חיים והויה גם אז. אבל העכו"ם שסוברים שהשי"ת מנהג עולמו ע"פ טבע, לכן ישכחו בהשי"ת בעת שיאיר פניו לעולם, לזה כשתבא השעה שהשי"ת ירומם ויגביה מדותיו ישכח זכרם לעולםקסגמבואר לעיל פרשת לך אות לז: באומות, אם ישפיע להם השי"ת טובה, אזי יתפשטו בה בשטף זדון ולהאבידם על ידה מעל פני האדמה. שאני בישראל הוא, שאף בעת שאנפי מלכא נהירין, גם אז לא יסמכו את עצמם על זה התקיפות שיתפשטו את עצמם בהטובה, אכן הם ביראת ה' גם אז, וכענין דאיתא בזוה"ק (בשלח נא:) מאן דחמי אנפי מלכא נהירין כו' מאן דאיהו טפשא חמי אנפוי דמלכא נהירין וחייכן ולא אסתמר מניה. ומאן דאיהו חכימא אע"ג דחמי אנפוי דמלכא נהירין אמר מלכא ודאי שלים הוא כו' דבההוא נהירו דינא יתיב ואתכסייא. והוא, שאף אם עתה הוא יושב על כסא רחמים ומתנהג בחסד, אולי ברגע אח"ז ילבש בגדי נקם תלבושת וישב על כסא דין.. ולזה כשראה פרעה שאין גם אחד מהמצריים שיבין החלום ופתרונו רק יוסף לבד, הבין מזה שהוא מפני שאין בהם ישוב הדעת להכין מימי השובע לעת הרעב שיצרך לו, ממילא אף אם יפקוד אחד מהמצרים להטמין בר תרקב התבואה, כמו שאמרו בש"ס (שבת לא.) כלום ערבת בהם קב חומטין ופירש"י עפר מלחה והיא לא תצמח, אך כאשר יערבו העפר מליחה בתבואה תתקיים התבואה ולא תרקב. וע"ז מורה מלח, לצמצם אדם את עצמוקסדונתבאר ענין עירוב המלח, במי השלוח ח"ב מסכת ברכות (מ.) ד"ה אמר רבא [א] וזה לשונו בתוך דבריו שם: שמלח הוא היפוך הטוב כי יצמצם התפשטות הטובה, כמו שארץ מלחה אינה מגדלת, אך לערבב מלח עם הטוב אז תוסיף טעם לטוב וכו' וזה הוא ענין הזה שמורה שיערבב הצמצום בכל דבר וכו'. וזה מורה מלח, לצמצם כל התפשטות תאותו שלא יהיה נוגע לתאות לבו, רק לערבב הכל בצמצום. עיי"ש כל העניין, ועיין לעיל פ' וירא אות לה, ועיין לקמן פ' זו אות לו, בית יעקב הכולל פ' וירא ד"ה וירא [ג]., אף אם יראה אנפוי דמלכא נהירין עכ"ז ידע דמלכא ודאי שלים הוא ובההוא נהירו דינא יתיבקסהלעיל פרשת נח אות לח.:
1