בית יעקב על התורה, מקץ ל״זBeit Yaakov on Torah, Miketz 37

א׳להבין הענין, מאחר שמצינו שגזירת הרעב היתה בכל הארצות בטח היה מתחלה גם שובע בכל הארצות, א"כ למה רק במצרים הטמינו משובע לרעב ולא בכל הארצות. אכן הענין בזה, מפני שהשי"ת רצה למשוך את ישראל למצרים ולשכון בתוך בני ישראל, לזה הוצרך זו העצה מענין הצמצום להיות במצרים קודם זה. כי דרך ארץ קודמת לתורה, כמו שמצות מילה ניתנה קודם שניתנה תורה, ואף שבאמת מצות מילה היא מגופי תורה, אבל ענין זהו המצוה הוא רק צמצום. לזה היתה העצה במצרים שהיה שם יוסף, ואמר אל פרעה אלהים יענה את שלום פרעה, אלהי"ם הוא בגימטריא הטב"ע, שהטבע הוא שיצמצם אדם את עצמו לטוב לו^קעהמבואר לעיל פרשת וישב אות מד: הענין שיוסף נגלה תחלה בגלות מצרים הוא, כי זו האומה מרוחקת ביותר מהשי"ת עד שנראה להם שאין צריכים כלל להשפעת הש"י, וכמו שנאמר בהם (יחזקאל כ״ט:ג׳) לי יאורי ואני עשיתני, לזה חפץ השי"ת להכניס שם ד"ת, ויוסף הצדיק מרמז על דרך ארץ שקדמה לתורה, שמדתו הוא חותם קדושת הברית, לצמצם את עצמו בכל כחו, ובהיות הרעב הלכו מכל העולם למצרים ששם הוא מקום התורפה מהטומאה שהם מתפשטים בשטף זדון, כדכתיב בהו (שם כג) וזרמת סוסים זרמתם, לכן הלך שם יוסף הצדיק מתחלה שיצמצם את הארץ בדרך ארץ.: