בית יעקב על התורה, נח כ׳Beit Yaakov on Torah, Noach 20

א׳קנים תעשה את התבה. בזה נזהר שיצמצם את עצמו ויציב לו גבולים בכל ענין, כי קנים היינו גדרים וגבולים כמ"ש במי השלוח ח"א (פ' נח ד"ה אלה). והענין, כי הנה דורות הראשונים שנתבטלו היה לפי שלא נמצא בהם ענין הגבולים, כדאיתא בש"ס (סנהדרין קח:) שאמרו מה שדי כי נעבדנו, ששם זה מורה על ענין הגבול והצמצום כדאיתא בש"ס (חגיגה יב.) שדי, שאמר לעולמו די, ודור המבול התפשטו עצמם בכח מדותיהם עד בלי גבול, מה שלא נמצא כח התפשטות הזה בשום נברא רק אצל השי"ת בלבד. כי כל נברא מחודש הוא בהרכבה משתי יסודות הפכיים מתנגדים זה בזה, וכדאיתא בזוה"ק (תולדות קלו:) כל מה שברא הקב"ה בעולמו חוץ ממנו הכל בשתוף, ואפילו צבאי מעלה מבואר שם^קטלקמן פרשה זו אות מח, פ' מקץ אות יג., ואי תימא דהא לית גופא למלאכים כ"כ אבל לית אינין יכלין למעבד עבידתא עד שישתף בהו ההוא נשמתא קדישא, דהיא סיוע לעילא, היינו שגם כל צבאי מעלה ועולמות העליונים הם מורכבים משתי מדרגות בחינת זכר ונקבה, כח מקבל וכח משפיע יחד, שהם אורות וכלים, וכדכתיב (ישעיה ו) וקרא זה אל זה, ומתרגמינן ומקבלין דין מן דין, שכל אחד מצד אחד הוא מקבל ממה שלמעלה ממנו ומצד השני הוא משפיע למה שלמטה הימנו. וכדאיתא בזוה"ק (שמות ד.) אע"ג דאיהו מלך עילאה איהו נוקבא לגבי נקודה עילאה סתימא דכולא ואע"ג דאיהו נוקבא איהו דכורא לגבי מלך דלתתא וכלא כגוונא דא. וכן איתא בש"ס (ב"ב עד:) כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה בראם, כי השי"ת רצה שיהיה בנין העולם בצורת אדם, שכאשר יהיו כל חלקי ההרכבה בגבול ובהתמזגות, אזי יהיה קיום והויה לאותו נברא, וכשיתפשט ויתגבר כח אחד על חבירו יתבטל ממציאותו^קילעיל פ' זו אות ג ד"ה וזה שאמר ובהערה לא שם.. וכמו שהיה ענין עלמין דאתחרבו לפני בריאת העולם, שמרומז בפרשת ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום (בראשית ל״ו:ל״א), שבכולם כתיב בהם וימלוך וימת חוץ מן האחרון, ומבואר בזוה"ק (נשא קמב.) משום דכתיב בו ושם אשתו וגו' כאן אתדבקו אתתא בדכורא ואתבסמו דא בדא מה דלא כתיב בכלהו, היינו שממנו היה התחלת בנין עולם התיקון בצורת אדם, שנתחזק כח הכלי לערך האור, ולכך לא כתיב בו וימת, שזה היה הויה קיימת^קיאעניין עשרת העולמות שנחרבו לפני בריאת העולם בסוד בונה עולמות ומחריבן, נרמז סודן בשבעת מלכי אדום כמבואר בזוהר הקדוש באידרא רבה פ' נשא, נתבאר באריכות בכתבי רבנו האר"י זי"ע בהרבה מקומות, ונקראים גם עולם הנקודים. ומיתת המלכים וסוד חורבן העולמות נקרא השבירה. ועולם התיקון מרומז במלך השמיני שהוא הדר שנכתב שם אשתו ולא כתיב ביה מיתה. עיין בעץ החיים שער ט – שער שבירת הכלים – פרק ח, שער ההקדמות לרבנו האריז"ל בדרוש באור החדש שיצא מן המצח עיי"ש. ורבות נתבאר עניין זה בספרנו בטעמי השבירה ובטעם למה נתקיים עולם התיקון. עיין לקמן פרשת וירא אות ח, פ' וישלח אות א בסופו, אות מד ד"ה וזהו.. אכן בנפש האדם נמצא בו ביחוד כח בחירה שאינו קשור ומחובר לשום כח ומדה מבלי עצה ובחירה, והוא עיקר צורת אדם, שזווגו אינו זכר ונקבה בתולדה רק זווג פנים בפנים ע"י בחירתו ועצתו והוא עיקר צורת אדם. ודור המבול היו מתנגדים לצורת אדם, כדכתיב כי מלאה הארץ חמס, ותרגם אונקלוס ארי אתמליאת ארעא חטופין, שלא היה בהם ענין הצבת גבולים שלא יכנס אחד בגבול חבירו, וכן בכל פרט נפש לא היה בהם כח הצמצום לאחוז כל המדות בהתמזגות שוה במשקל שלא יתפשט באחת מהם יותר מהגבול הראוי, שלא ידחה מדה המתנגדת לה, ולכך נתבטלו מכל וכל, ונעשה נח מלומד בעצה זו להציב לו גבולים כנ"ל: