בית יעקב על התורה, נח כ״הBeit Yaakov on Torah, Noach 25
א׳ובאת אל התבה. ענין עצה הזאת, אף שהרבה רוח והצלה לפניו יתברך הוא, כדאיתא בזוה"ק נח (נט.) נח אתחזי מיומא דאתברי עלמא למיעל בתיבותא (ושם:) מאן דנטר ברית אקרי צדיק ומאן דאיהו צדיק עייל לתיבותא. והענין בזה, כי הנה יש בעולם ד' יסודות אש רוח מים עפר, ושנינו בס' יצירה עפר ומים ואש, רוח מכריע בינתים. וכנגדם נמצא בנפש מדות, חסד וגבורה שהם הפנימיות ממים ואש, ומדת תפארת המכריע ביניהם, היינו כח הבחירה הנמצא בנפש האדם הוא נגד יסוד האויר, שע"י כח הבחירה יכול האדם להטות עצמו ממדה למדה ולכנוס לכל מדה שיחפוץ. ויסוד האויר הוא לבוש לכח הבחירה שבנפש, כי כל היסודות אין אחד מהם ביכולת לכנוס לגבול חבירו, חוץ מיסוד האויר, שיש ביכלתו להחזיר ולבא בגבול כל היסודות. ולעומתו כח הבחירה שבנפש האדם, שעל ידו הוא מדוגל יותר מכל הברואים, שכל הנבראים כלם אף שיש בהם מדות רמות ונשגבות, כדאיתא בש"ס עירובין (ק.) אלמלא לא נתנה תורה היינו למדין דרך ארץ מחתול ומתרנגול וצניעות מגמל, שבכל זאת אין זה שבח, כיון שהם כבולים כבמאסר שאינם יכולים לצאת מאותה מדה, שהם אדוקים ומוטבעים בה. אבל האדם, ע"י כח הבחירה שבנפשו, יוכל לשית עצות בנפשו להטות עצמו ממדה למדה הפכית להקיחכמבואר במי השלוח ח"ב מסכת ברכות (ח:) ד"ה תניא: כי כל דבר שהוא בתורת מדה ואינו בדעת והשכל בשביל להרבות כבוד שמים, אף שהוא גוון טוב אין בו טוב בשורש, כי כל דבר שהוא בתורת מדה יש בה ההיפך גם כן, כדאיתא בגמ' (חולין סג.) למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה ומכל מקום היא עוף טמא, כי לפי שהוא בתורת מדה ונמצא בה רחמנות גם על אכזרי והמרחם על אכזרי נעשה אכזר על רחמני כדאיתא (מדרש שמואל פרשה יח, ו). ובתפארת יוסף שביעי של פסח ד"ה אז ישיר: כי אם תתפשט המדה בלי גבול וצמצום, אז יכול לצמוח מהמדה בעצמה כל מיני הופכים, עד שיצמח גם ההיפך מהמדה. וכמו שאנו רואין שאפילו ממדת החסד שהוא מדה יקרה עד מאד, עכ"ז אם יהיה בלי גבול וצמצום אז יכול לרחם על אכזרי, שזה ממש ההיפך ממדת החסד, שאין לך אכזריות גדול מזה שמקיים אכזר בעולם. וכמו שאיתא בש"ס (חולין סג.) למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה, עכ"ז היא עוף טמא, והוא יען שאין לה דעת בהמדה וכו'. היינו בעת שהמדות אין להם שום התכללות, וכל מדה מתפשטת עד לקצה אחרון שלה, אז המדות עצמם הם מלא פירוד. ועיין עוד שם פ' שמיני ד"ה ויאמר משה, בית יעקב ויקרא פרשת צו אות ט ד"ה והנה, פ' שמיני אות לא, לב, לה, פ' בחקתי אות ו, תפארת החנוכי על זהר עקב (דף ערב.) ד"ה והוה, לקמן פ' תולדות אות ב, פ' ויחי אות יח ד"ה וכל.. ומטעם זה האדם לא יכול לחיות בשום יסוד מד' יסודות הללו רק באויר, לפי שיסוד האויר שייך לשרשו, לכן לא יוכל לחיות ביסוד אחד מאלו השלשה יסודות עפר ומים ואש. וכנגדם נמצא בנפש האדם שלש מדות, הקנאה והתאוה והכבוד שמוציאין את האדם מן העולם, לפי שהם הפנימיות מהג' יסודות אש מים ועפר, שאין כח בחירה שולט שם, שיוכל לצאת מהם משנשתקע באותם מדות. ולכן מי ששומר בריתו שמכניס כח בחירה גם במקום הזה שהוא למעלה מכח בחירה, ועוצר בעד תאות לבו, קונה מזה הגנה שיוכל לחיות גם במים ועפר ולא יתבטל מדה במדה. וכדאיתא בזוה"ק (שם) מאן דנטר ברית עייל בתיבותא, וכן איתא בזוה"ק (ויחי רנא.) מאן דנטר ברית עייל לארונא. והענין אחד, שע"י שמירת הברית, שמכניס כח בחירה בשבירת התאוה שהיא למעלה מכח בחירה, הוא מכניס אויר גם בעת שנכנס בתוך המים ועפר, ויוכל לחיות ולהתקיים גם כשהוא במים ועפר מדה כנגד מדה. ועד"ז מורה מעשה המצוה של ברית מילה, שהאבר הזה נברא בערלה דחפיא על ברית, שאין האויר יכול לכנוס שם, לרמז שתאוה זו היא למעלה מכח בחירה של האדם, וכשהאדם מסיר הערלה ומכניס גם שם אויר רומז שמקדש עצמו במותר לו גם במקום הזה ע"פ כח בחירה שבנפשו, ועי"ז קונה הגנה במים ועפר מדה במדהקיטעיין לעיל פרשה זו אות יח ד"ה וכן הוא ובהערה צח שם.:
1
