בית יעקב על התורה, נח כ״זBeit Yaakov on Torah, Noach 27
א׳מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה. הנה למעלה בפרשת ויאמר אלהים לנח לא הזכיר מענין הטהורים כלום, רק מכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך, ובפרשה זו דכתיב ויאמר יקו"ק לנח וגו' נצטוה ליקח שבעה שבעה מהטהורים. והענין בזה, כי הנה שם אלהים מורה על צמצום, ולפי שעל הלבוש היה צריך נח להסתיר עצמו לצמצם את עצמו מכל שמץ התפשטות רק לכדי קיום המין בלבדקכאכמו שנתבאר לעיל פרשה זו אות ד ד"ה ומה שנשאר, אות יח, יט., לזאת לא נאמר בפ' ויאמר אלהים מענין לקיחת שבעה מהטהורים רק שנים מכל להחיות בלבד. אולם בפרשה זו נאמרה משם הוי' ב"ה שדיבר השם לפנימיות לבו, ולפי שבפנימיות לבו היה נמצא תקיפות ובטוחות גם אז כמו שנתבאר לעיל (פ' זו ענין כא), לכן הורשה ליקח שבעה מהטהורים, ובכל זאת היה מוכרח להחביא אותם אצלו, וכמ"ש במסכת סנהדרין (קח:) וישלח את היונה מאתו, מכאן שעופות טהורים דירתם אצל הצדיקים. כי עופות טהורים סימנם במה שאינם דורסים ואוכלים, שזה מורה על ההכרה שמכירים אשר חמרא למרא וטיבותא לשקיא (ב"ק צב:), ובהיפוך עוף טמא סימנו שהוא דורס ואוכל, שנדמה לו שמה שאוחז בידו הוא שלו. וכאן שהיה צריך לצמצם כח חיותו מכל וכל, היה צריך למנוע עצמו גם מטיבותא לשקיא, שלא יחזיק שום טובה לעצמו ולא יקח לעצמו שום רכוש מה, רק להחיות זרע לקיום המין בלבד. וע"ד שאמרו בש"ס תענית (כה.) גמירי משמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי, ובמדרש שוח"ט (מזמור עה) למנצח אל תשחת כו' ואמר לו הקב"ה אינני משחית. ולכך היה צריך להסתיר העופות טהורים אצלו, להורות שעל הלבוש אין לו שום תקיפות ורכוש מה, אבל בפנימיות לבו יש לו מבטח עז שיוכל להושע ולקבל כל הטובות בלי שום צמצומים:
1
