בית יעקב על התורה, נח ח׳Beit Yaakov on Torah, Noach 8

א׳אלה תולדות נח וגו'. במדרש תנחומא (ריש הפרשה) ילמדנו רבינו על כמה עבירות נשים מתות בשעת לידתן, כך שנו רבותינו (שבת לא:) על שאינן זהירות בנדה כו'. ענין פתיחה הלז, כי הנה קודם המבול עוד לא נקבע יראה בהבריאה והתנהגה רק כפי הטבע שנקראת נוקבא, ובזוה"ק (משפטים צה.) מלכות שמים דלית לה עיינין. היינו שאין ההנהגה הולכת כפי הזכות להשפיע רק במקום הראוי ולדחות את המותרות, אך ההשפעה הולכת על מנהגה בלי בחינה בפנימיות, וכמאמרם (ע"ז נב:) הרי שגזל סאה חטים וזרעה בדין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהג^נהמבואר בשער האמונה – פתיחה לבית יעקב דף קיב: הנהגת הטבע הסתיר השי"ת שלא יתראה בה כבוד מלכותו יתברך שהוא מנהיג בהטבע. וזה שנקראת מדה זו לית לה עיינין בזוה"ק (משפטים צה.) וכדאיתא (ע"ז נד:) הרי שגזל סאה חטים וזרעה בדין הוא שלא יצמיח אלא עולם כמנהגו נוהג ועיי"ש כל הענין. ומבואר בתפארת החנוכי (הקדמת הזוהר דף א. ד"ה וזה הענין שכרה דוד שיתין): אשר מה שהעולם כמנהגו נוהג, הוא מחמת שמלכות שמים הוא בהסתר פנים, שאין האור מתגלה בה. כי ענין זריעה ביאר אאמו"ר הרב הגאון הקדוש זללה"ה שהוא ענין תפילה, כמו שבתפלה שאדם מוסר נפשו להש"י, ע"י שמכיר רוממות הש"י, מוסר נפשו בכל לבבו לרצון השי"ת, כמו שהאדם זורע ומחזיר עצמו למקורו, ולכן נותן לו הש"י הוספת טובה. כמו כן הזריעה הגשמית היא לבוש לתפלה, וע"ז נקרא בש"ס (שבת לא.) אמונת זה סדר זרעים וכדפירשו בתוס' שמאמין בחי העולמים וזורע. אכן כל זמן שאין מלכות שמים באור בהיר [רק] בסוד עולימא שפירתא דלית ליה עינין כמבואר בסבא דמשפטים (צה.) לכן אף מי שאינו מאמין בלב בהש"י, ג"כ יכול לעשות פעולה גשמית שנראה כמאמין. ועי"ז יצמח גם זריעתו, אף שלבו מלא מרמה, שזה הציב הש"י, שהעולם ינהג כמנהגו. עיין עוד שם פ' נח על זהר דף נט: ד"ה וכן, תפארת יוסף פ' אחרי ד"ה ולא תקיא.. ולכן צריך האדם להמשיך עיינין במלכות שמים, שע"י שהאדם מצמצם עצמו בבירורים להסתכל בשורש כל פרט מעשה שמזדמן לפניו אם יש בזה רצונו יתברך אם לאו, כמו כן הוא מכניס עיינין בההנהגה שתשפיע הטובה רק במקום הראוי לפי רצונו יתברך^נוכמבואר בתפארת יוסף חג הסוכות ד"ה ויזרע יצחק [א]: כי באמת בעוה"ז נקרא בזוה"ק (משפטים צה.) מדת מלכות לית לה עיינין. כמו דאיתא בש"ס (ע"ז נד:) הרי שגזל סאה חטים וזרעה בקרקע בדין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהג, וזה נקרא לית לה עיינין. ובאמת מי שמעמיק במדה הזאת רואה, שגם במדה הזאת אית לה עיינין. והיינו מי שהולך בעבודה ומאמין בחי עולמים וזורע באמת מקבל המוצא פי ד' המונח בהטובה המחיה והמהוה את הטובה. ומי שהוא רק על הגוון, אינו מקבל רק הלבוש מהטובה בלי שום פנימיות. וזה הכל מי שמעמיק רואה זאת, אבל על הלבוש נדמה שזה מקבל טובה כמו זה, וזה נקרא עולם כמנהגו נוהג.. ודור המבול ע"י שהתפשטו עצמם בטובות עוה"ז עד מקום שידם מגעת, ולא הכניסו עיינין במלכות שמים, גרמו עי"ז ביטול לכל ההנהגה כולה. שהפך השי"ת את סדר המערכה ודרך הטבע לגמרי, כדאיתא במדרש רבה (נח פ' לג) שלא שמשו המזלות כל י"ב חודש. וזה שפתח המדרש לרמז דוגמא לזה הענין באשה, שרומזת על הנהגת הטבע בחינת נוקבא, ונמצא בה ג"כ סדר וסת שבקצת עתים היא במצב נכון ובימי נדת דותה נמצא בה מותרות, ואם אינה משימה עין להזהר בנדתה, היינו שאינה מבחנת בין עת לעת, ומתפשטת גם בעת שנמצא בה מותרות שצריכים להיות נדחים ממנה, עי"ז גורמת לעצמה מיתה וביטול כח החיים כולו, ע"ד השחתת כלל הבריאה בשעת המבול^נזבית יעקב הכולל פרשת נח ד"ה אלה תולדות [ג].: