בית יעקב על התורה, תולדות כ״אBeit Yaakov on Torah, Toldot 21

א׳ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו. איתא בש"ס (סוכה יד.) למה נמשלה תפלתן של צדיקים לעתר מה עתר מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום אף תפלתן של צדיקים מהפך מדת הקב"ה למדת רחמנות. והעתר אין מהפך את התבואה אלא כשהוא בקשין, כי על התבואה שורה שם הוי"ה ועל הקשין שורה שם אהי"ה, שהקשין הוא יד לפרי, שרוצה השי"ת להשפיע, וזהו שם אהי"ה, כדאיתא בזוה"ק (אחרי סה:) אנא זמין לאולדא^קגמבואר העניין בבית יעקב ויקרא פרשת אמור אות נג: כי שכל זמן שלא נפרד הפרי מהקליפה, אזי גם בהקליפה יש מעט טובה, שבהפרי יש מוצא פי ה' המחיה את האדם, וזה הוא השם הוי"ה ב"ה, המהוה הכל. ובהקליפה, אחר שקדמה לפרי ולא נגמרה עוד שתוכל להתכלל בנפש האדם, על זה שורה שם אהי"ה, וכדאיתא בזוה"ק (אחרי סה:) אנא זמין לאמשכא ולאולדא וכו'. כי בדבר שאינו נגמר עוד יש יותר כח, כי זה הוא עוד ביד השי"ת שרצונו להבשיל אותה לכללה בצורת אדם. וכן מבואר בספר הזמנים - הגדה של פסח עניין חרוסת: והוא כמו התבן להדגן. שעל התבן שורה שם אהי"ה, שממשיך השפעה מרובה והגנה, אכן לא נגמרה עדיין לצאת לפועל וכו', ועדיין הוא חתום ולא נראה בו כחו רק שיכול לקבל ולהתרבות וכו'. ועל הדגן שורה שם הוי"ה, שהוא הארה מפורשת וכח מפורש, שבכל דבר שיש בו טעם שורה שם זה. ועיין עוד בסוד ישרים סוכות אות פז, לעיל פ' בראשית אות לה.. ובאמת הלא איתא בש"ס (ר"ה יז:) הרי שהיו ישראל רשעים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים מועטין לסוף חזרו בהן, להוסיף עליהם אי אפשר שכבר נגזרה גזירה, אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להם. הרי שאין יכול ח"ו רצון השי"ת להשתנות, ובכאן אנו רואים שע"י תפלת יצחק הפך מדת הקב"ה למדת רחמנות, א"כ דומה שנשתנה חס ושלום הרצון. אך באמת זה היה רצונו יתברך, שעל ידי תפלת הצדיקים ישפיע להם שפע רב, כי השי"ת הוא חי וקיים לעולמי עד, אין שייך אצלו השתנות כלל, כיון שגם העבר הוא בידו. וזהו אנא זמין לאולדא, כי השי"ת מזומן להשפיע מההתחלה על ידי תפלת הצדיקים שמתפללין עתה, כי גם העבר הוא ביד השי"ת^קדעיין הסבר בעניין בסוד ישרים סוכות אות עה.: