בית יעקב על התורה, תולדות כ״דBeit Yaakov on Torah, Toldot 24

א׳ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו. במד"ר (תולדות סג) האיך מעשרין את המלח. ענין האיך מעשרין את המלח, כי מלח רומז ליראה, כמו שיש ארץ מלחה וארץ נושבת, והמלח גורם יראה וצמצום, כדכתיב (ויקרא ב׳:י״ג) על כל קרבנך תקריב מלח, וכן כל המאכלין עיקר המחיה שבהם הוא מוצא פי ה', ולכן צריך האדם לאכלם במלח, היינו לקבלם בצמצומים, כדי שיכיר שהם מהשי"ת^קטונתבאר ענין עירוב המלח, במי השלוח ח"ב מסכת ברכות (מ.) ד"ה אמר רבא [א] וזה לשונו בתוך דבריו שם: שמלח הוא היפוך הטוב כי יצמצם התפשטות הטובה, כמו שארץ מלחה אינה מגדלת, אך לערבב מלח עם הטוב אז תוסיף טעם לטוב וכו' וזה הוא ענין הזה שמורה שיערבב הצמצום בכל דבר וכו'. וזה מורה מלח, לצמצם כל התפשטות תאותו שלא יהיה נוגע לתאות לבו, רק לערבב הכל בצמצום. עיי"ש כל העניין.. ולכן גם המאכל היותר טוב, אם אוכל שלא בצמצום אינו טוב, כדכתיב (משלי כ״ה:כ״ז) אכול דבש הרבות לא טוב, וכדאיתא בש"ס (גיטין ע.), והממלא כרסו מכל דבר, אפילו ממאכלים שהם טובים לגוף, כדאיתא (שם) אפילו מתמרי, ורק המילוי מהם לא טוב. והקבלה בצמצום היא בחינת מלח. ומעשר הוא גם כן בחינת יראה, כדכתיב במעשר (יראה יד) למען תלמד ליראה וגו'^קטזכמבואר במי השלוח ח"א פרשת ראה ד"ה עשר: מהאכילות האלו יבא יראה ללב האדם, כי דעת האדם מיושבת עליו במקומו, ובמקום נכרי אין דעתו מיושבת עליו, והקב"ה יזהיר שלא יהיה חילוק והפרש בדעת האדם רק ימשך אחר רצון הש"י בכל מקום בדיעה שלימה.. וזהו ששאל עשו והתחפש לפני יצחק, כי עיקר עוה"ב שהאדם זוכה הוא ע"י ההכרה שיש לו בכל דבר שהוא מהשי"ת, וזהו על כל קרבנך תקריב מלח, ועשו שאל, אחר שבאמת גם היראה אינה עיקר עבודת השי"ת, כי יש גם עבודה גדולה מזו, שהאדם מוסר נפשו במסירת נפש בעוה"ז ובעוה"ב בשביל כבוד שמים, כי גם כונה לשכר בעוה"ב הוא גם כן לגרמיה. וזה ששאל האיך מעשרין את המלח, שיעבוד גם במסירת היראה לכבוד שמים. ולפי שראה יצחק שעושה פעולות שהם על הגוון רעות ואי אפשר לפרשם שעושה למען קבול שכר בעוה"ב, וידע יצחק שכאשר יברר השי"ת פעולות כאלו שהוא עובד השי"ת אף בעוה"ב יהיו יקרים מאד. ובזה התחפש עשו עצמו לפני יצחק אבינו, שנדמה לו שכל כך יראה עצומה נמצא בו. כי עיקר התחפשות הוא בלבוש יראה שהוא המפתח והלבוש החיצון, כמו שמצינו בלוט, אף שלא היה נקי בשרש, אך מפני שהיה לו לבוש וגוון נאה לא היה יכול המלאך ליגע בו לרעה^קיזכמו שמבואר לעיל פרשת לך אות יד [ב], כט, ל.. אכן אשתו יען אשר לא היה לה גוון נאה ביראה, שהיה לה חסרון בזה כדאיתא במד"ר (וירא נא) שחטאה במלח, לכן היה יכול המלאך להזיקה כשהביטה כדכתיב (וירא יט) ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח: