בית יעקב על התורה, תולדות כ״גBeit Yaakov on Torah, Toldot 23
א׳וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה. איתא במדרש רבה (תולדות סג) להלן בפרץ וזרח תאומים מלא וכאן חסר. היינו שם יש להם שייכות זה עם זה ובכאן אין להם שום שייכות זה עם זה כי הם הפכיים. ואיתא עוד (שם) טפה ראשונה של יעקב היתה, משל אם תניחו שתי מרגליות בשפופרת אחת לא זו שאת נותנת ראשונה יוצאת אחרונה. ובאמת היה צריך להיות הדין כן גם לענין בכורה, ובבכור אזלינן בתר לידה ולא בתר יצירה, היינו שאפילו לענין נחלה שתלוי באב, מ"מ הדין מי שיצא ראשון הוא הבכור. רק הענין בזה, שבכל לידות באמת מי שנוצר מטפה ראשונה הוא יוצא ראשון, כי הוא גובר ודוחק עצמו לצאת ראשון, כמ"ש בתמר (וישב לח) מה פרצת עליך פרץ. כי פרץ נולד מטפה ראשונה וזרח מטפה שניה, וזרח רצה לצאת ראשון, והגביר עליו פרץ ויצא ראשון כמו שנוצר, כדכתיב, מה פרצת עליך פרץ. ואיתא בש"ס (סנהדרין כ:) מלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין מוחין בידו. ורק בכאן אף שיעקב היה צריך לצאת ראשון יען שנוצר מטפה ראשונה, רק השי"ת רצה שממשלתו של עשו יהיה מקודם לשל יעקב, כדכתיב (וישלח לג) יעבר נא אדוני לפני עבדוקידכמבואר במי השלוח ח"ב פרשת וישלח ד"ה וישלח [ב]., לכן בעת ממשלת עשו קשה לראות אפילו את מפלתו. רק עובדיה שגר אדומי היה, היה יכול לראות במפלתו, אבל בכל מקום מי שנוצר מטפה ראשונה יוצא ראשון, והמשל של המרגלית הוא בדומם, אבל בעל חי יכול להגביר עצמו לצאת ראשון:
1