בית יעקב על התורה, תולדות ל״גBeit Yaakov on Torah, Toldot 33
א׳ויהי כי זקן יצחק וגו'. הענין שרצה יצחק לברך את עשו, יען שמדת יצחק היא מדת הגבורה, ואיתא בזוה"ק (תולדות קמב.) ואתעביד חשך כדין אתאחיד ביה לילה ואתקיים ולחשך קרא לילה. והיינו, כי באמת חשך הוא יותר גדול מאור, כמו שאנו רואין שבבריאת עולם היה ערב קודם לבקר, נמצא שבערב יותר אור, שהבקר נכלל בו, כדאיתא בזוה"ק (בראשית טז.) חשך איהו אשא ולאו איהו חשוכא בר כד אתקיף לתהו, וכדכתיב (ישעיהו מ״ה:ז׳) יוצר אור ובורא חשך. וכדאיתא בזוה"ק (תרומה קנה.) שחשך הוא מבריאה ואור ביצירה, ובריאה גדול מיצירה. אך לעת עתה נסתר האור שיש בהחשך, ולעתיד יתגלה האור של ערב יאיר יותר מבקר, וכן בכאן היה יצחק יודע שפעולות של יעקב יוכלו להתברר מקודם, ופעולות של עשו אם היה השי"ת רוצה יוכלו להתברר, אך כפי הסדר שהציב השי"ת צריך לזה אריכות הזמן, ואם יתבררו יהיה בהם יותר אור, שמצד השי"ת יוכל הכל להתברר, שבעוה"ז אין שום דבר בשלימות, כדכתיב (איוב ט״ו:ט״ו) שמים לא זכו בעיניו, רק שהשי"ת מברר אותו, וגם החשך אין בשלימות רק שהשי"ת מברר אותו, לכן הראה השי"ת ליצחק שבאמת יכול לבררו, אך חשך כזה אין השי"ת רוצה לברר, כי בישראל כל נפש רוצה לעבוד השי"ת באמת, והדעה שלו דבוק בהש"י, אך במקום שאין כחו מספיק השי"ת מברר אותו, אבל עשו אף במקום שיודע שרצון השי"ת הוא כך הוא עושה להיפך, כדכתיב (ישעיה כז) בארץ נכוחות יעול, וכדאיתא במד"ר (תבא ז). לכן אין השי"ת רוצה לבררו ונשאר בחשך עולם, כדמצינו בש"ס (ברכות כג.) ואם אוסרנו איסורו איסור עולםקכטמבואר במי השלוח ח"א פרשת תולדות ד"ה ויאהב יצחק הובאו דבריו לעיל פרשה זו אות ב ד"ה והנה בהערה יג שם. ועיין עוד בית יעקב הכולל פרשת תולדות ד"ה ויהי כי זקן [ב], [ג].. וזה הראה השי"ת ליצחק שייחד שמו עליו, ואף שאין מיחד שמו על חי שאין עדיין בשלימות, ואף ביצחק אם השי"ת היה רוצה למצא עליו טענה היה יכול, כדאיתא במדרש (קהלת ד) אם הקב"ה היה רוצה לחשוב עם האבות היה יכול למצא עליהם טענה, אך כיון שהביט השי"ת לעומק לבו וראה שאינו רוצה רק רצון השי"ת, לזה ייחד שמו עליו, וכדמצינו שכתוב (ישעיה סו) השמים כסאי, אף שהשמים אינם מבוררין בשלימות כיון שלפי דעתם הם זכאים, כדאיתא בזוה"ק (ויגש רז.) דקוב"ה רעי בהו וחביבותיה לגביה, לזה שוכן השי"ת עליהם. אך במלבושים של עשו היה צריך יעקב להתברך, והיינו אפילו אם יארע ליעקב מכשול ח"ו, השי"ת יבררו, מפני שרק הלבוש שלו הוא כך, שהוא מוטרד בפרנסה או באיזה טרדא, לזה אפילו במקום שהלבוש נראה כמו לבושים של עשו, אבל עומק לבו ודעתו ורצונו אינם רוצים רק מה שהוא רצון הש"י, וזה שסיבב הקב"ה שיטול יעקב אבינו את הברכות במלבושי עשו ויצחק ידמה עליו שהוא עשו, כדי שיתברך שאף הלבושים האלו יהיו אצלו מבוררים לטוב כנ"ל (ועיין לקמן ענין לד)קלכמו שביאר במי השלוח ח"ב ד"ה ויהי כי זקן: זה היה בנפלאות אהבת השי"ת ליעקב שלא הראה ליצחק בדעה מפורשת רק שלא מדעת, ומזה תגדל הברכה ביותר, כי הוא רצה לברך את עשו שנדמה לו שהוא הכלי היותר מוכן לקבל טובה. שאף שהכיר שהולך בשטף וזרם, אכן אם יבררו השי"ת לטוב אז יהיה גדול מאוד. ומצד מדתו שהוא יקוב הדין את ההר לכן הלך במשפט מחמת שהוא היה הבכור, אף שיעקב הוא מבורר יותר ממנו הרי השי"ת מצדו יכול לברר גם אותו ואז יהיה הוא הנבחר והראוי, ולפי שראה שמעשיו לעת עתה אינם מבוררים לא מצא חשק בלבו לברכו, ולכן אמר לו שיביא לו מטעמים ויכניסו ברצון ושמחה ויטיב דעתו וימצא בלבו חשק לברכו, ואז יסכים השי"ת על ברכותיו, ולכן אמר וצודה לי צידה בה"א כדאיתא בזה"ק (תולדות קמ"ג.) ומחמת שהשי"ת חפץ בישוב הדעת לכן הנהיגו למעלה מדעתו ובירך את יעקב, וזה היה לטובת יעקב אבינו, כי באם היה מברך את יעקב בדעה וכונה היה מתברך רק באופן שמעשיו יהיו מבוררים, לכן היה בדעתו שהוא עשו ונתברך יעקב אף שחלילה עשה מעשים שאינם מבוררים יתבררו לטובה ולא ידח מהם נדח כי כן כיון יצחק בברכתו, כי בדעתו שמברך לעשו. ועיין עוד במי השלוח ח"א פרשת תולדות בגליון אות י.:
1