בית יעקב על התורה, תולדות ל״דBeit Yaakov on Torah, Toldot 34
א׳ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות וגו'. איתא במד"ר (תולדות סה) מפני מה כהו עיניו של יצחק כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות. והיינו כדאיתא בזוה"ק (תולדות קלט.) בגין דיתברך מדעתיה דשכינתא ולא מדעתיה דיצחק. כי מה שרצה יצחק לברך את עשו, הענין בזה, כי ידע יצחק באם יברך לעשו ישאר עדיין מקום ליעקב, ואם יברך ליעקב לא ישאר שום מקום לעשו. ובאמת הציב השי"ת שגם מן עוה"ז יוכל להתכלל בקדושה, כי באם לאו לא היה הויה לשום דבר בעולם. ולכן הציב השי"ת שיתברר מכל דבר להגיע ממנו לקדושה, אפילו מהדברים שהם הנאת הגוף יושיע השי"ת, אך אם האדם עושה אותם בהתפשטות אלו התאות יתבטלו לגמרי ולא יבררם השי"ת, אך במקום שאין יד האדם מגיע לבררם, מבררם השי"ת, ואז יהיו יקרים יותר מבאם האדם היה מאיר אותם מדעתוקלאעיין תפארת יוסף שמיני עצרת ד"ה ביום השמיני [ג]: בדברים המותרים, בעת שנצרך האדם לצמצם עצמו, שם יש סבלנות גדול, וזה הענין שנקרא יקר בעוה"ז. אבל קפוי לעוה"ב, היינו, שהשי"ת יראה לעתיד שעיקר הישועה נבנה מזה הסבלנות שסבלו ישראל בעבור כבודו ית'. ועיין עוד שם מסכת פסחים (ט.) ד"ה אין: שיש מקומות שאין ביכולת האדם לברר עצמו אין לו לחוש על זה, כיון שמצידו מברר עצמו עד מקום שידו מגיע. ועל אלו המקומות שאין ביכולת האדם לברר עצמו, יברר אותו השי"ת, כיון שמצידו טיהר ובירר עצמו עד מקום שביכולת האדם לברר.. ולכן רצה יצחק לברך את עשו, כי בפעולותיו אם יבררם השי"ת יהיו יותר יקרים משל יעקב. והראה לו השי"ת שאינו חפץ לברר רק לאלו הפעולות שיש לאדם זכר מעט בעבודה ודעת. וכל מה שיצחק רצה לברך את עשו לא יושיע השי"ת רק זה שיתכלל בתוך יעקב, ואפילו להשערות של יעקב יושיע השי"ת, והיינו הפעולות שאין להאדם שום דעה בהם ואינו מרגיש בהם כלל. וזה היה חלקו של עשו שהיה איש שעיר. והיה יצחק רוצה לברך אלו הפעולות גם כן שיהיה להם הויה לעולמי עד, והראה לו השי"ת שלא יושיע רק לפעולות של יעקב, וממילא אפילו השערות שלו יושיע, אבל לא לשערות של עשו, והיינו שכל מה שיפעול עם הדעה שלו יהיה לו תיקון אם יכנוס לקדושה, ומה שיפעול שלא מדעת יתבטל לגמרי. אבל פעולות יעקב, אפילו שיהיו לבושים בהפעולות נראים על הגוון כמו פעולות של עשו, מ"מ יושיע אותם השי"ת ויבררם, כי ישראל מוכרחים לפעמים לפעול פעולות שנראים כפעולות האומות, כמו שנתבאר הענין (בפ' תצא)קלבעיין בית יעקב הכולל פרשת תצא במאמרים הראשונים בעניין אשת יפת תואר.. וכדכתיב (ישעיהו נ״ג:ט׳) ויתן את רשעים קברו (שם) תחת אשר הערה למות נפשו והוא את פושעים נמנה. ולכן היה נצרך בכאן להיות שיצחק יסבור שמברך לעשו, ויעקב יתלבש בלבושים של עשו, כי באם היה נתברך יעקב בדעת יצחק לא היה נתברך רק במדתו של יעקב, היינו בפעולות מבוררים שעשה עם הדעה שלו לכבוד שמים, אבל פעולות שלא מדעת היו מתבטלים, אבל עתה שבירך ליעקב בלבושו ומדתו של עשו, היינו שאפילו פעולות הגוף של יעקב יבררם השי"ת שהיו בשביל כבוד שמים, ועשו עצמו יתבטל לגמריקלגכדפירש לעיל במאמר הקודם ובהערה קל שם.. וזה מראה השי"ת בכאן כמה נחשב ניצוח הנאת עוה"ז, כי יצחק אבינו היה לו כח גדול מאד, עד שגם עשו הבין שמה שאמר יצחק כבר אי אפשר להשיבו בשום אופן, כדכתיב, ויצעק צעקה גדולה ומרה, ובעת שאמר יצחק, הן גביר שמתיו לך, היינו כיון שאמרתי כבר מוכרח להיות כן, ולכן כתיב, וישא עשו קולו ויבך, שעשו הבין שמה שאמר יצחק אין להשיב. ולכן ניטל מיצחק כח הראיה, וזימן לו השי"ת שיברך לזה, שרצון השי"ת מסכים. ועשו שהיה בכור והיה לו גם כן תקופות חזק, מאחר שנולד מיצחק, והבכור יש לו כח האב לגמרי, ומכל מקום מכר את הבכורה בשביל הנאת עוה"ז שהוא רק לפי שעה:
1