בית יעקב על התורה, ויחי י״דBeit Yaakov on Torah, Vayechi 14
א׳ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה וגו'. הענין בזה, למה בכולם כתיב מספר הגדול קודם למספר הקטן, וכאן נאמר מספר הקטן קודם. דהנה השי"ת נותן לאדם מתחלה הכלל ואח"כ הפרט, כמו בראש השנה, נותן אז השי"ת לאדם את הכלל מה יעבור עליו בכל השנה הבאה ואיזה דברי תורה יקבל בזו השנה, ואח"כ מסתעף מזה הכל בכל השנה לפרטים דבר בעתוסחלקמן פרשה זו אות מד.. וכן בטפת הזרע נכלל כל מה דיעדי עליה כל ימי חייו, ואיזה דברי תורה יקנה לחלקו כל הימים אשר יחיה על פני האדמה, כדאיתא בסתרי תורה (ויצא דף קנד.) נפשא מתמן משיך וכו' ובזוה"ק (אמר קד.) בספרא דשלמה מלכא אשכחנא וכו' שדר קב"ה חד דיוקנא וכו'. ואבותינו הקדושים, עד היכן שנסתעף ונתפשטה הקדושה שבהם, כך נתן בהם השי"ת זאת הקדושה עצמה מקודם בכלל. בהמאה שנים הראשונות של אברהם אבינו ע"ה היה נכלל בהם הכלל מהשבעים וחמש שנים אשר חיה אחר המאה שנים. אכן אבינו יעקב לא ניתן לו שלא מדעת קדושה בכלל קודם שקנה הקדושה על ידי מעשיו הטובים, וכל מה שקנה קדושה הכל היה אצלו בדעת על ידי פעולותיו ויגיע כפיו, כדכתיב ביה (תהילים קמ״ו:ה׳) אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו, שכל השפעות דברי תורה שהיו בו קנה אותם ביגיעו אשר יגע לקנות דברי תורה, ועל ידי זאת היגיעה באה לו שפעת דברי תורהסטכמבואר לעיל פרשת ויצא אות סז: וכמו שאמרו חכז"ל, לא דבר יעקב אבינו דבר לבטלה מעולם, מפני שכל מעשיו היו מבוררים בתכלית הבירור, וכל דבר שקל בפלס המשפט והשכל בטרם עשאו, אם יצא מזה המעשה כבוד שמים אז עשה הדבר. וזהו דכתיב, אשרי שאל יעקב בעזרו, ולא כתיב אל אברהם או אל יצחק, מפני שמדרגתו בענין עבודת הבורא ב"ה היה גבוה מכל מדרגות האבות. וזהו דכתיב, שברו על ה' אלהיו, היינו ליסודו ושרשו.. לזה כתיב בהאבות מספר הגדול קודם, להורות שהכלל והריבוי באה להם מהשי"ת, ואחר כך נקנה להם ביגיעם דבר בעתו כל פרט ופרט. וביעקב אבינו כתיב מספר הקטן קודם, לרמז בזה שכל קניניו קנה ביגיע כפיו שיגע בהם, ובא לו מעט מעט בהדרגה עד שקנה לחלקו נחלה בלי מצרים:
1