בית יעקב על התורה, ויחי י״טBeit Yaakov on Torah, Vayechi 19
א׳איתא שם עוד בזוה"ק (ויחי רכב:) ויקרבו ימי ישראל למות ודאי בלא כסופא בשלמותא בחדוותא שלים, ובגיני כך ימי ישראל דהוה שלים יתיר מיעקב. ואי תימא והא כתיב ויעקב איש תם גבר שלים, שלים הוה ולא שלים בדרגא עילאה כישראל וכו'. היינו כמו דאיתא בהאר"י הקדוש ז"ל (ספר הליקוטים פרשת ויחי ד"ה ויחי) ישראל לי ראש, היינו שהוא ראש בהדעה, שכל הדברים שבעולם הם אצלו עם הדעה בבחירה חפשית. כי מי שהוא בקטנות הדעת אזי קשה מאד להבינו, אכול דבש הרבות לא טוב (משלי כ״ה:כ״ז) ואם יבצר לו איזה דבר מהרגילות שלו אזי ירע ויצר לו מאד, כי אינו יכול לבחון ולברר בין טוב לרע, וידמה לו אשר בזה הדבר שהוא מורגל ומשוקע בה אינו נמצא עוד טובה שיהיה יתירה ממנה. אבל מי שהוא ראש בהדעה לילך בכל הדברים עם חכמה ובחירה, יבין היטב אשר אכול דבש הרבות לא טוב, ויודע שאין עיקר התכלית דוקא במה שהוא מורגל, ועל זה מורה מדרגת ישראל לי ראש. ויעקב הוא מדרגה קטנה ממדרגת ישראל, ולכן מדייק בזוה"ק (וישלח קעג:) אמאי אהדר קב"ה וקרא ליה יעקב בכמה זמנין וכו', היינו כיון שנתעלה למדרגת ישראל, וכי ירד איזה פעם ח"ו ממדרגתו, לזה מבאר שם ה' בכל אתר רחמי איהו ודאי קב"ה ה' שמיה איהו, דכתיב (ישעיה מב) אני ה' הוא שמי. וחמינן דלזימנין אתקרי שמיה אלהים הוא דינא בכל אתר, אלא בזמנא דאסגיאו זכאין בעלמא ה' שמיה ואתקרי בשמא דרחמי, ובזמנא דאסגיאו חייבין בעלמא אלהים שמיה ואתקרי בשמא דאלהים וכו' הכי נמי לזמנין אקרי ישראל ולזמנין אקרי יעקב וכלא בדרגין ידיען. היינו כי השם הוי"ה הוא המקור והמעין מהחיים, יו"ד ראש השם וה"א סמוכה כדאיתא בזוה"ק (בא מב:) יו"ד הא מקור חד, ומעין דנפיק מניה הא תרין וכו', ועל זה כתיב אני ה' הוא שמי, אלא בזמנא דאסגיאו זכאין בעלמא ה' שמיה ואתקרי בשמא דרחמי, היינו נגד מי שלבו ברשותו ויש לו בחירה בכל דבר, אזי יתנהג עמו השי"ת גם כן בהארת שם הוי"ה שמהוה הכל ברצונו הפשוט, ומראה לו כמו שהוא באמת, שאין שום דבר תחת הטבע והזמן, כי מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק (תענית כה.), ומהארת זה השם יתפעלו כל הנסים, שהים יחרב והירדן יבש. אבל בזמנא דאסגיאו חייבין בעלמא, שהם ברשות לבם, שטבע הלב מושל על בחירתם, אזי מנהיג השי"ת עמהם מדה במדה, ומראה להם גוון שהוא גם כן ברשות לבו, ועל זה הגוון רומז השם אלהים שהוא בגמטריה הטבע, וממילא הים והירדן וכל הדברים שבעולם כמו שמוטבעים בטבעם כן יתנהגו והטבע מושל עליהם. הרי שכל השינוי הוא רק מצד הארת המקבלצגלעיל פרשה זו אות א ד"ה ועל זה וד"ה שהארת שם הוי' ובהערה ו שם.. ככה לזמנין אקרי ישראל ולזמנין אקרי יעקב וכלא בדרגין ידען, היינו כי בעת שבוקע האדם את הגבול לצאת מהקטנות שהיו בו עד הנה נקרא ישראל, ואחר כך כשנתיישן אצלו זאת המדרגה אז הוא שמו יעקב. כי האדם צריך להעלות בכל פעם ממדרגה למדרגה, וכשבוקע עוד הפעם לעלות ממדרגתו למדרגה עליונה הימנה, אז הוא שוב שמו ישראל, וכשנתיישן אצלו גם זאת שוב שמו יעקב, ולא שירד ח"ו ממדרגת ישראל ונשתנה למדרגה קטנה, אלא בזו הרגע שנתיישן אצלו נקרא יעקב, וכשבוקע לעלות למדרגה שלמעלה הימנו, כל זמן שמרגיש בזה ההתחדשות מחיים אז הוא שמו ישראל. לזה כתיב ויקרבו ימי ישראל למות, להורות שהגיע אז לתכלית שלמות הגמור:
1