בית יעקב על התורה, ויחי ס״הBeit Yaakov on Torah, Vayechi 65

א׳יהודה אתה יודוך אחיך. בזוה"ק (משפטים קד.) יהודה אבא קדמאה ואבא תניינא ולא הוה ביה חלופא לעלמין. היינו, שהוא השפיל עצמו להושיע לבניו. כי באמת היבום שייך בהשורש להאב, כי כל הקודם לנחלה קודם ליבום, רק שהתורה לא חייבה להאב להשפיל את עצמו כל כך להושיע לבניו. ועל כן ביהודה שהיה יבום ראשון השפיל את עצמו להושיע לבניו, להורות שכן יעשה הש"י לעתיד, כדכתיב (ישעיהו ס״ג:ג׳) ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי, היינו שכביכול ישפיל את עצמו להושיע את ישראל, כדאיתא בזוה"ק (אמור פט.) ד"ה ולאחותו וכו'^קצזכמבואר לעיל פרשת וישב אות לט ד"ה ובזה שיהודה: ובאמת היה מהראוי שכל יבום יהיה רק באב, שזה הוא עיקר היבום. וכמו שהוא קודם לכל יוצאי ירכו לענין ירושה, כדאיתא בש"ס (ב"ב קטו.), כן הוא קודם ליבום, ועליו לברר נפש בנו מה פעל בעולם. כי החסרון שנמצא בבנו נוגע גם בו, למה הוליד נפש זה שלא השאיר שום השארה בעולם. אכן התורה הקדושה חסה על כבוד האב, שאין זה כבודו שיכניס את עצמו עוד הפעם בספק ע"י בנו, והיה הבן הבכור במקום האב, כי בהבכור נמצא כח האב יותר מבאחיו הקטנים ממנו וכלולים הם באחיהם הבכור וכו'. שאני כאן ביהודה ותמר, שהשי"ת בנה עי"ז אורו של מלך המשיח, שבבואו ב"ב נאמר (ישעיהו ס״ג:ג׳) פורה דרכתי לבדי וגו' ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי, שהשי"ת לא יקפיד אז על כבודו אף אם יתגאלו ויתחמצו מלבושיו, ויגאל אותם בכבודו ובעצמו, לזה לא הקפיד השי"ת על כבודו של יהודה, שדיו לעבד להיות כרבו.: