בית יעקב על התורה, ויחי פ״בBeit Yaakov on Torah, Vayechi 82

א׳וירא יושב הארץ הכנעני. הנה הענין שנאמר כאן השם הויה שלא היה כסדר ו'י'ה'ה' שרומז על דין, כי לאחר מיתת יעקב התחיל השעבוד. וזהו וירא יושב הארץ הכנעני וגו', היינו שראו אשר אחר שיתבררו ישראל בשעבוד הגלות אזי ידין את עמו, ויקיים גם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגו' (לך טו). וזהו שאמרו אבל כבד זה למצרים, היינו שאמרו שהאבל כבד הזה הוא למצרים, כי לאחר שיתבררו ישראל למפרע אזי ידין השי"ת את כל המעיקים אותם. והנה מענין הזה היה החשש לאחי יוסף ג"כ בזה שאמרו, לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו. היינו לא שחשדו אותו ח"ו שינקם מהם, אלא שהיו יראים שלא יהיה נחשב עליהם מכירת יוסף לחטא, מאחר שיתברר יוסף במצרים למפרע שלא חטא מאומה א"כ מדוע צערו אותו בחנם. אולם יוסף השיב להם, אל תיראו וגו' אלהים חשבה לטובה, היינו כי המשא ומתן שעוסק השי"ת עמכם אינו כמו עם האומות, וכל מה שעשיתם אלהים חשבה לטובה^ריזכמבואר במי השלוח ח"א פרשת כי תשא ד"ה ויאמר אליו: אך אף בעת שאחד מישראל יחטא גם החטא לא יהיה כמעשה האומות והוא שלא יגיע רק משפה ולחוץ ועומק לבו יהיה נקשר ונדבק בהש"י. ומבואר לעיל פרשת ויגש אות כב: ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהים וגו'. להבין הענין מה חידש להם יוסף בדברו זאת, האם כל השבטים לא ידעו זאת שבאמת לא נעשה דבר מבלעדי רצון השי"ת והשגחתו, אמנם כונת יוסף בזה הוא לנחם אותם ולדבר על לבם, שבאמת כוונו הם לעומק רצון השי"ת, ועל ידם יצא לפועל רצונו ית'. כי באמת עתיד הקב"ה לברר את ישראל שכל חטאם לא היה רק כענין דאיתא בש"ס (נזיר כג.) אשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה ושתתה יין צריכה סליחה וה' יסלח לה. שאף כי לא חטאה כלל בעומק מכ"ז צריכה סליחה, מפני שבהיקף דעתה חטאה. וכן הם כל חטאי ישראל כאוכלי פגה, שבעומק אין בהם עון אשר חטא, אכן שלא המתינו עד עת ועשו קודם הזמן וכו'. אבל לעכו"ם לא יברר השי"ת כלל, רק כאשר עשו במחשך מעשיהם כן בחשך שמם יכוסה לעדי עד.: