בית יעקב על התורה, וירא כ״זBeit Yaakov on Torah, Vayera 27
א׳ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה וגו'. איתא בירושלמי (ר"ה פ"א הלכה ג) ר' חנינא חברהון דרבנן בעי ואין הקב"ה רואה את הנולד ולא שמיע דא"ר סימון בשם ר' יהושע בן לוי אין הקב"ה דן את האדם אלא בשעה שהוא עומד בה, מאי טעמא (וירא כא) אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם. דרש ר' יששכר דכפר מנדו (איוב י״א:י״א) כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן. והענין בזה הוא, דהנה אם כי באמת אין שכחה לפני כסא כבודו, אבל יען כי השי"ת מנהג את עולמו הכל במשפט, ולכן כל זמן שהאדם יש לו עוד מעט יראה מלפניו יתברך, ומקיים בעצמו וחטאתי נגדי תמיד (תהילים נ״א:ה׳), היינו שהוא יודע מיעוט ערכו ואת אשר עוות נגדו יתברך. כן הוא המשפט, אשר גם הקב"ה (כביכול) משכח את חטאיו של האיש הזה, וכל מעשיו אשר עשה לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם, וזהו וירא און ולא יתבונן. ולזה נאמר ג"כ (קהלת ח׳:י״א) אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה וגו' אשר חוטא עושה רע מאת ומאריך לו. והיינו כדאיתא בירושלמי (פאה פרק א הלכה א) בשביל ישראל נעשה שכחן. אבל אם הוא משוקע בהחטא כל כך עד שהוא נשכח ממנו לגמרי ומעבירו מנגד עיניו לבל יזכור את אשר עשה, וכדאיתא בזוה"ק (ויקרא כג:) דכיון דעביד ההוא עובדא דבת שבע לא אשגח ביה אמר ליה קוב"ה אנת אנשית ליה אנא אדכרנא לך, וכן היא המדה לעולם. וכן היה גם כאן באנשי סדום, ששלח השי"ת אצלם המלאכים, ומלאך מורה על יראה מופלגתקדכמבואר בבית יעקב שמות פרשת משפטים אות מ: אמר אאמו"ר זצללה"ה מלאכי מורה על יראת ה' ודרך ארץ. היינו יראה קבוע במעמקי הלב. שבעומק לבו הוא דבוק תמיד בהש"י, כדאיתא בזוה"ק (וישלח קסו.) מלאכי מלאך ה' דא שכינתא. וכן כתב בנאות דשא פרשת שמיני ד"ה ויהי [ב]: כמו שאמר אאמו"ר מלאך הוא יראה גדולה, כדאיתא בגמרא דמגילה (ג.) על הפסוק (דניאל י׳:ז׳) אבל חרדה גדולה נפלה עליהם., והיה מהמדה שיפול עליהם אימה ופחד ותרעש כל המדינה, אבל הם להיותם משוקעים ומושרשים בהחטא ורשעתם גדלה עד למאד, לא עלה עליהם שום מורא וחרטה. וכמו שנאמר, כי בעת שלח לוט לחתניו לוקחי בנותיו שהעיר תתהפך לאש וגפרית, היה כמצחק בעיניהם. וזהו שאמר הקב"ה ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו, היינו שנגמרו ונשתרשו בהחטא, אז כלה אני עושה בהם, ואם לאו, שעדיין רוחש בלבם יראה וחרטה, אדעה, היינו אהיה עמם בהתחברות, כי מלת אדעה הוא מלשון וידע האדם וכו':
1
