בית יעקב על התורה, וישב ל״דBeit Yaakov on Torah, Vayeshev 34
א׳וישבו לאכל לחם. איתא ע"ז במדרש רבה (וישב פד) א"ר אחוה בר זעירא עבירתן של שבטים זכורה היא לעולם תקוה היא לעולם. וישבו לאכל לחם מאכיל לחם לכל באי העולם. הענין בזה הוא, שהמדרש מבאר לנו איך שבשבטי ישרון לא היה שום דבר לבטלה, רק השי"ת חשב וצירף כל פעולותיהן שפעלו, אכן הם עצמם לא ידעו עד היכן עולה היקרות והחשיבות של כל שבט ושבט, לזה נדמה להם שיוכלו להיות אף אם יחסר מהם שבטו של יוסף הצדיק. ובאמת לא כן הוא, כי כל ישראל הם צורה אחת וקומה שלמה, וכמו אם יחסר לאדם אבר אחד כגון אם יהיה סומא בעיניו, אזי יחסר לו שלימות הצורה ויחשב כמת, כדאיתא (נדרים סד:) סומא חשוב כמת, כן אם יחסר ח"ו שבט יוסף שמדתו הוא אור המאיר לעין, אזי תשחת קומת הכלל ישראל והבנין. והשבטים לא הבינו זאת, והשי"ת בנה ע"י פעולותיהן אלה כל הטובות. כי השי"ת חושב מחשבות לבלתי ידח לבטלה שום פעולה ומחשבה מכלל ישראל, כי בעומק אין שום דבר שלא תהיה ברצון השי"ת, אכן כמו שיחשבו מצדם בפעלם ומעשיהם, לעומתם בונה השי"ת טובה בעדם כפי כוונתם, שאם בגבול תפיסתם ודעתם לא יכוונו למצוה, אזי גם בנין הטובה שהשי"ת בונה עבורם מלובש בלבושים מסתירים הטובה, שלפי ראות עין נראה שהוא היפך מטובה. ואם בתפיסתם והיקף דעתם ג"כ יכוונו למצוה, אזי אף בנין הטובה מהשי"ת ג"כ מפורש בלי שום לבוש שיסתיר בנין הטובה:
1