בית יעקב על התורה, ויצא כ״דBeit Yaakov on Torah, Vayetzei 24

א׳והנה ה' נצב עליו. בזוה"ק (ויצא קנ.) נצב עליו, וכתיב אין מלך באדום נצב מלך. נצב היינו המושל בכח ומכריח שיסורו למשמעתו ומעציר ומושל בעם. וענין ממשלה נמצא אף בכל הברואים שבעולם, כמו שתקנו (בנוסח התפלה של שבת) כח וגבורה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל. ואף מי שמכריח את הסוס והבהמה במתג ורסן שבידו שלא תפנה אנה ואנה כי אם כרצונו, גם הוא נקרא בשם מושל. אמנם השם מלוכה לא נקרא רק על הני אדם שיש להם בחירה, אם ירצו לא ישמעו אליו ולא יהיו כפופים תחתיו, והם בדעתם ובבחירתם ממליכים אותו עליהם ומכריחים דעתם לדעת המלך ולכבודו, מפני שיש בהם דעת ומכירים כבוד מלכותו, זהו נקרא מלך, כדאיתא בפרקי רבי אליעזר (פרק יא) לפי שהעם ממליכין את המלך ואין המלך ממליך לעצמו אם אין העם ממליכין אותו^פחלקמן פרשת וישב אות כד.. וזהו עיקר בריאת עולם שימליכו עליהם בכח הבחירה הניתן להם את השי"ת^פטעיין לעיל פרשה זו אות ה ובהערה כה שם.. ולזה כתיב כאן לשון נצב, כי עתה הראה השי"ת ליעקב שאף בשינה שאין לו שום דעת גם אז הוא מושל עליו, והוא שלא נעתק גם אז מרצון השי"ת. וזהו (בתפלת שבת) המלוכה והממשלה לחי עולמים, היינו אצל ישראל נמצא אלו השתים, המלוכה שממליכים מדעתם והממשלה שלא מדעתם^צלקמן פרשת וישלח אות מח בסופו: המלוכה והממשלה לחי עולמים, שניהם גם יחד מה שאין בנמצא כלל בהבנת עוה"ז. כי מלוכה הוא שממליכים בדעת ובבחירה ברצון הטוב, מפני שמכירים ששכלו וחכמתו של המלך גברה מחכמתם, לכן ממליכים אותו עליהם. וממשלה הוא שמכריח בכח מפני שכחו גדול מכחם, ומושל עליהם בהתגברותו עליהם להכניעם תחת ידו, ובתפיסת האדם הם שני הפכיים. ואצל השם יתברך הם יחד (תפלת שבת) המלוכה והממשלה לחי עולמים., והוא שאף בכל הטרדות והשכחות לא נעתקו מרצון השי"ת, ולזה נאמר כאן ה' נצב עליו היינו אף בעת השינה הוא מושל עליו^צאלעיל פרשה זו אות יט ובהערה עז שם, לקמן פרשה זו אות כה.: