בית יעקב על התורה, ויצא ל״זBeit Yaakov on Torah, Vayetzei 37

א׳ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה. ולהלן גבי אברהם כתיב (לך יג) צפנה ונגבה וקדמה וימה. כי ימה היינו שנכנס בההסתר והחשך, ולזה כתיב אחר זה וקדמה שהבטיחהו השי"ת להופיע לו אור. אכן אברהם שלא נכנס מעולם בהסתר וחשך, אך עוד קודם שנכנס בההסתר הופיע לו השי"ת אורו הזך, והראה לו כי לא יפסיד אף אם יכניס את עצמו בההסתר, לכן נאמר בו וקדמה, שמקודם שהכניס עצמו בההסתר הזריח לו השי"ת את אורו, ואחר כך וימה, היינו אחר זה שהיה בטוח כי לא יפסיד הכניס עצמו בההסתר^קיחעיין לעיל פרשת לך אות כח ד"ה אמנם.. ובמשה נאמר (ואתחנן ד) תימנה ומזרחה. כי נגבה היינו שמנוגב מכל חמדת והנאות עולם הזה^קיטכמבואר גבי אברהם אבינו במי השלוח ח"א פרשת וירא ד"ה ויסע: ויסע משם אברהם ארצה הנגב, היינו כי אאע"ה מאד בירר כל מיני אהבה שבעולם שלא יהיה בלתי לה' לבדו וכו'.. ותימן היינו מבטח עוז כדאיתא בזוה"ק (במדבר קכ.) ובדרום תקיפו דוכתא, והיינו שהוא בטוח בנפשו שכל הנאות שלו הם הכל לכבוד שמים, וזהו שלימות והתגלות ביותר. וכאן כתיב נגב, היינו מנוגב מכל הנאות, שאין בזה מבטח עוז. וכתיב קדמה, היינו שאין להאדם בה השגה כל כך, ועל זה מורה השם קדמה שהוא קדם מדעתו ושכלו. ובמשה כתיב מזרחה, והיינו שזורח בהאדם שיוכל להשיג בשכלו וזהו התגלות ביותר^קכמבואר באריכות בבית יעקב הכולל פרשת ואתחנן ד"ה עלה: עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך וגו'. העניין שנאמר תחילה מערב וצפון ואח"כ דרום ומזרח, אף כי עיקר האור הוא במזרח ודרום. וגם גבי אברהם אבינו, גם כן נאמר שלא כסדר האור, כי שם נאמר (לך יג) צפונה ונגבה וקדמה וימה. ומהצורך היה לכתוב בשניהם מזרח ודרום תחילה. אכן לכל אחד ניתן לפי היקרות שהיה אצלו. כי מדת אברהם אבינו עליו השלום היה ארץ הנגב. היינו, מסולק מכל הנאה מצדו, ומנוגב מכל חמדה. וכן נתן לו השי"ת, שיהיה לו הארת אור ה' בצפון כמו בנגב. כי צפון הוא רחוק מן האור. וכמו שבמקום הנגב, שהוא מסולק נגיעה, יכוון לרצון השי"ת, כן יכוון אף בצפון. וזהו צפונה, היינו שלא מדעת, ונגבה הוא דבר שיש לו בירור. ואח"כ נאמר לו וקדמה וימה, כי הוא היה חפץ בבירורים, לכן ניתן לו תחלה שיברר את עצמו במזרח, במקום שהדעת שולט, וכפי שיברר את עצמו במזרח על פי הארת ה' המפורשת, כן יקנה במערב, היינו שיכוון אף בלי דעת לרצון השי"ת. ומשה רבנו ע"ה היה אצלו עיקר לכוון שלא מדעת, כי במקום שהיה אור ה' מפורש נגד עיניו, לא היה צריך לבירורים. ולכן היה העיקר אצלו ימה וצפונה. ואח"כ נאמר לו דרום ומזרח, שזה כל שכן שקנה בשלימות.: