בית יעקב על התורה, ויצא ס׳Beit Yaakov on Torah, Vayetzei 60
א׳מה נורא המקום הזה וגו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. נורא היינו במקום השלימות הגמור, וכדאיתא בזוה"ק (יתרו עט.) באתר דשלימו תמן דחילו אשתכח. וכן כתיב (תהילים ל״ד:י׳) יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו, מחמת שאין מחסור לכן צריך ליראה. וכן מצות מעשר הוא אחר שנתמרח בכרי ונגמר מלאכתוקנבונאמר בפרשת מעשר (ראה יד): עשר תעשר את כל תבואת זרעך וגו' למען תלמד ליראה את ה' אלהיך וגו'.. וכן מעשר בהמה הוא אחר ההולדה, וצריך שיולד אצל ישראל כדאיתא (בכורות נו.). והענין בזה, למה במקום השלימות צריכים ליראה, כי כל זמן שלא נשלם עוד הדבר יש בו שמירה עדיין מצד השי"ת, כמו הפרי כל זמן שלא נגמרה יש לה שומר הקליפה שמקיפה, וכדאיתא (חגיגה ה.) הן בקדושיו לא יאמין כו' הני לאורחא קא בעינא. אבל כשהוא בשלימות אז יש יראה שלא יתקלקל, וכמו שאם יעתיק אדם את המרכז ממקומו מעט יוכר ההשתנות בהקצוות הרבה, וכן כשעומד בשלימות מכוון נכח השי"ת צריך ליראה מאד, כי אם יחסיר שם אף מעט יוכר החסרון בכלל העולם כלו. ולכן לא מצינו בהאבות לשון נורא עד יעקב אבינו ע"ה, מפני שלא היה בהם עוד שלימות, אבל ביעקב שהיו בו כל השלימות, לזה כתיב ביה נורא, כי באתר דשלימו תמן דחילו אשתכחקנגהיינו כי כל מה שנגמר אצל האדם השלמות ביותר נצמח לו מזה יראה ביותר כי מכיר ביותר שאין לו מבטח עוז על שום דבר בזה העולם. כדלקמן פ' ויחי אות ז ד"ה ולכן, עיין לעיל פ' וירא אות י.. כי כל זמן שאין עוד שלימות אז ניכר הכבוד שמים מצד הבריאה בכלל. אבל אח"כ בעידנא דשלימותא צריך שיוכר הכבוד שמים ע"י האדם בפרט, לכן צריך אז ליראה את ה', ולכן נתן אז מעשר, היינו שהחזיר הכל להשי"ת והגביה מלמטה לעשרה למעלה להשם יתברך, ולכן נתן לו השי"ת נחלה בלי מצרים:
1