בית יעקב על התורה, ויצא ס״גBeit Yaakov on Torah, Vayetzei 63
א׳ויאהב יעקב את רחל וגו'. איתא (מועד קטן יח:, רבה ויצא סח) מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. מן התורה דכתיב (חיי כד) מה' יצא הדבר, מן הנביאים דכתיב (שופטים י״ד:ד׳) ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא. מן הכתובים דכתיב (משלי י״ט:י״ד) בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת. יש שהוא הולך אצל זווגו ויש שזווגו בא אצלו, יצחק זווגו בא אצלו כו' יעקב הלך אצל זווגו כו'. הענין בזה הוא, כי זווג האשה הוא עזר, שהשי"ת שולח לו עזר להאדם כדכתיב (בראשית ד) אעשה לו עזר. ויש בזה שני סוגים, האחד הוא שהאדם לוקח לו סיוע כפי הבנתו ומכלכל בדעתו איך לעזור בנפשו, וזהו מי שהולך אצל זווגו. והשני הוא מי שהשי"ת שולח לו סיוע שלא מדעת, וכענין דאיתא (ברכות נד.) הפרו תורתך משום עת לעשות לה', וזהו מי שזווגו בא אצלו, וזה גדול ומעולה ממה שהאדם לוקח לו מדעתוקנטהעניין של עת לעשות לה' מבואר בכלליות במי השלוח ח"א פרשת חקת ד"ה ויסעו: איתא בגמ' (ברכות נד.) עת לעשות לה' הפרו תורתיך ר' נתן אומר הפרו תורתיך משום עת לעשות לה'. הענין בזה היא כך, שדברי הת"ק הם שבשעה שמבורר לאדם על דבר שעתה הוא עת לעשות לה' כמו אליהו בהר הכרמל, אז מהצורך להפר כללי ד"ת ורק להתנהג עפ"י בינה שהש"י מבין לאדם, ור' נתן אומר בשעה שאין הבינה מפורשת לנוכח אדם שאז מחייב האדם להתנהג את עצמו עפ"י כללי ד"ת ומצות מבלי לצאת מגדר ההלכה, ור"נ אומר באם שלב האדם נמשך אחרי רצון הש"י ומסלק ממנו כל נגיעותיו ואח"כ יזמין לו הש"י מעשה שידמה לו שח"ו הסיר מגדר כללי ד"ת, וע"ז אמר ר"נ כי לאדם שלבו נמשך אחר רצון ה' וגם שהסיר ממנו כל נגיעה, בטח לא יאונה לו עון ח"ו, ובטח ידע כי הוא אז עת לעשות לה'. בית יעקב הכולל פרשת ויצא ד"ה ויאהב.. והנה האר"י הק' (ליקוטי תורה פ' תולדות ד"ה וקח לך) מחשב זווג יעקב ורחל להולך אצל זווגו, וזווג יעקב ולאה לזווגו בא אצלו. כי הליכתו ללבן היה בשביל רחל ולאה באה לו מאליה. וענין סייעתא שלא מדעת הוא, שאף אם ידמה לאדם שאינו עושה טוב, ואחר כך מתברר לטוב, זה נקרא זווגו בא אצלו, ונקרא "אם". כמו שמצינו באדם הראשון שחוה היתה באה אצלו, כדכתיב (בראשית ד) ויבאה אל האדם, והיא ניתנה לו לעזר שילך אחר דעתה וישמע לדבריה אף במקום שידמה לו כפעולה שאינה טובה, וכדאיתא במי השלוח חלק ראשון בפ' בראשית (ד"ה ויאמר האדם), ולכן קראה "אם" כל חי. וכן זווג יצחק ורבקה היה זווגו בא אצלו, ולכן בשעה שברך את יעקב התנהג יצחק אחר דעת רבקה למעלה מדעתו. וכן זווגא דיעקב ולאה נקרא בזוה"ק (ויצא קנג:) עלמא דאתכסיא, היינו למעלה מהתפיסה, כי בני לאה לא היו נושאים חן כל כך על הגוון כבני רחל, כי היו צריכים לבירורים, כמו יהודה בתמר וראובן בבלהה, ואף שאחר כך נתבררו שהם גדולים למאד, אבל האדם אינו רוצה להכניס עצמו בספק, ועל זה איתא בזוה"ק (ויצא קנד:) מכאן דסאני בר נש עריין דאמיה. כי האדם רוצה לילך בטח בכל דרכיו, אך לאדם שטוב לפניו ית' מזמין לו הקב"ה מעשה שעל הגוון נדמה שלא טובה היא, ואחר כך מבררה השי"ת שהיה למעלה מהשגתו. וכמו שמצינו בבני לאה שרוב עניני בניה היו כך. וכמו שנבנה מלכות בית דוד על ידי יהודה ותמר ועל ידי רות המואביה, וכן הולדת דוד עצמו היה בענין זה, כדאיתא ברבה (תזריע יד)קסכמבואר במי השלוח ח"א ד"ה ויהי ער בסופו: כי כל הבנינים של מלכות בית דוד מנהיג הקב"ה ע"י בנינים כאלה אף שבשעת מעשה היה נראה לו שחטא כי יהודה חשבה לזונה כי כסתה פניה, היינו שהדבר היה בסוד מהש"י וכמו שמבואר (סוטה י':) ממני יצאו הדברים היינו בסוד כבוש שנעלם אף מנביאים הבנין של מלכות בית דוד. ועיין לקמן פרשה זו אות סו ד"ה וכן, פ' וישב אות ז' ד"ה ואחר., ולכן נקרא זאת זווגו בא אצלו והוא בעלמא דאתכסיא, כי זאת הזמין לו השי"ת, אף שהוא מדעתו לא היה חפץ בזה. ואחר כך נתברר עומק הכונה, מה יקר חסדי השי"ת ומה גדלה היקרות מאלו השבטים. וזווגא דיעקב ורחל נקרא בזוה"ק (ויצא קנג:) עלמא דאתגלייא, וזה נקרא הולך אצל זווגו, וזה מורה על מה שהאדם משיג בשכלו והולך בדעת ומפורש לעיניו מה הוא עושה. וכן השבטים שנולדו ממנה נשאו חן בעיני יעקב אבינו ע"ה, כי הם היו תפארת לעושיה, היינו לאדם העושה את הפעולה יש לו תפארת בה לעיני אדם, שהוא עושה מעשיו בגודל בהירות ומתינות וישוב הדעת וצמצום, וזאת נמצא ביוסף הצדיק ובנימין הצדיקקסאלקמן פרשת וישב אות ו, פ' ויגש אות ב ד"ה מושל וד"ה ובחינת., וזהו נקרא עלמא דאתגלייא, והולך אצל זווגו:
1