בית יעקב על התורה, ויצא ע״הBeit Yaakov on Torah, Vayetzei 75

א׳ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך וגו'. הנה זה היה ברצון השי"ת שלא תכניע את עצמה במקום זר, לפי שהיתה מעוברת אז עם בנימין הצדיק, וזה השבט שומר השי"ת תמיד שלא יכפפו ויכניעו את עצמם במקום זר^רבמבואר בתרגום שני מגילת אסתר פרק ג פסוק ג ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר על מצות המלך: אמרין ליה, לא כרע אבוך יעקב קדם עשו אחוי די הוא אבוי דהמן. אמר לון, אנא מזרעית דבנימין, וכד סגיד יעקב קדם עשו, בנימין לא ילוד הוה, ולא סגיד קדם אינש מן יומוי. מטול כדין נטר יתיה קיים עלמא במעי אמיה {לכן שמר אותו בורא העולם במעי אמו לאורך זמן}, עד עידן דיסקון לארעא דישראל, ויתבני בית מקדשא בארעיה ותשריה שכינתיה בתחומיה, וכל בית ישראל יחדון תמן, ועממין כרעין וסגידין בארעיה. ואנא לית אנא כרע וסגיד קדם המן רשיעא בעל דבבא הדין.. וכן בשעה שהשתחוו האמהות עם כל השבטים לפני עשו, אז הסתיר יוסף הצדיק את אמו, כדכתיב (וישלח לג) ואחר נגש יוסף ורחל, וכדאיתא ע"ז ברבה (וישלח עח) ביוסף כתיב ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו, אלא אמר יוסף, הרשע הזה עינו רמה שלא יתלה עינו ויביט את אמי, וגבהה קומתו וכסה אותה. וכן מרדכי דמבנימין קאתי כתיב בו (אסתר ג׳:ב׳) ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. כי זה השבט עומד על הַסְפַר לקבץ ולקבל טובות מבחוץ להכניסם לקדושה. וכמש"נ במי השלוח (חלק א' פ' ויחי על הפסוק בנימין זאב יטרף) ולכן הוא צריך שמירה ביותר שלא ימשך ח"ו לנטות לחוץ מגדרו, ולכן ישמרהו ה' לעד^רגמבואר בהרבה מקומות במי השלוח וזה לשונו בח"ב פרשת ויחי ד"ה בנימין: בנימין נקרא טורף, כדאיתא בגמ' (זבחים נג:) בחלקו של טורף. ואבנו בחושן נקרא ישפה, יש פה לחטוף ולקבל ממקומות הרחוקים ביותר ומכניס זאת לקדושה. מפני ששבט בנימין עומד על הספר וכל דבר טוב וניצוץ קדוש שרואה בין העכו"ם מכניסה לקדושה. וע"ע ח"א פ' ויחי ד"ה בנימין, פ' תצוה ד"ה ומלאת בו, פ' במדבר ד"ה לבנימין, ח"ב פ' מקץ ד"ה אלהים, לקמן פ' ויגש אות א ד"ה ויהודה יש לו וד"ה אכן, בית יעקב הכולל פרשת ויצא ד"ה ותאמר.: