בית יעקב על התורה, וישלח ל״בBeit Yaakov on Torah, Vayishlach 32
א׳ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל. הענין בזה הוא, כי כל התחלות קשות, אבל כאשר רק עבר את פנואל זרחה לו השמש שמרפא בכנפיה. ואיתא ע"ז במדרש (רבה וישלח עח) כך היתה השמש מרפאת באבינו יעקב ומלהטת בעשו ואלופיו. אמר ליה הקב"ה את סימן לבניך כו' כך בניך תהא השמש מרפאת בהן ומלהטת באומות העולם. מרפאת בהם, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג׳:כ׳). ומלהטת באומות העולם, הנה היום בא בוער כתנור וגו' (שם). הענין בזה הוא, שבהגיע עת דודים, שהשי"ת יסיר המכסה והנרתק מהשם יקו"ק, ויהיה ה' אחד ושמו אחד, אז לא יביט השי"ת על מראה הגוון רק לעומק הלב. ואז יפתח השי"ת עומק הלב של ישראל, ויתגלה לעין כל עומק הלב של ישראל, שמעולם לא סר לבם מרצון השי"ת ולא החטיאו את המטרה אף כחוט השערהקמבעיין מי השלוח ח"ב פרשת יתרו ד"ה וישמע יתרו [א]: על ישראל נאמר יתהללו כל זרע ישראל, שיעקב אבינו פעל זאת לזרעו, שאף שעדיין אין כונתם מבוררת עוד, מ"מ לא ידח מהם נדח, שהשי"ת יברר שכל עסקם שלא לשמה לא היה בלתי שעל ידי זה יבואו לעסוק לשמה וכו'. וזהו ויתהללו, היינו שבזה יתפארו כל זרע ישראל, כי אף שעוד אינם מבוררים בשלימות מ"מ נכללו בכלל זרע ישראל וכו'. יען שהשי"ת מעיד על מעמקי לב ישראל שפתוחות לקודש ותוכן קודש, וזהו שמתרגמינן וצדקה תהיה לנו וזכותא תהא לנא שישראל הם זכים בשורשם בעומק לבם.. כי על הגוון יש להאומות ג"כ שקר החן, ולזה יש להם עוד אחיזה בעולם, אבל בעומק לבם הם מלאים רע ונתרוקן מכל טוב. לא כאלה חלק יעקב חולקיה ועדביה דקב"ה, שאף בהתפשטות שלהם הם דבוקים בשורש הרצון מהשי"תקמגמקורו במי השלוח ח"א פרשת דברים ד"ה הנה: כי כל הגוונין שנראים טובים בין האומות אין בהם שום ממש. ונתבאר בתפארת יוסף שביעי של פסח ד"ה ויקח משה [א]: השי"ת הביט לעומק הפנימי של ישראל, והעיד עליהם שבעומק לבם המה מלאים רצון, ורצונם להתמשך אחר רצון השי"ת בכל מה שיצוה להם וכו'. שהשי"ת העיד זאת עליהם שהמה מלאים רצון. שאני האומות, אף שנמצא אצלם לפעמים מעט עבודה, זה הוא רק על הגוון החיצון, ובעומק לבם המה מלאים זדון נגד השי"ת. ועיין עוד שם פ' אמור ד"ה ולאחותו.. וזהו דכתיב בהו (מלאכי ג׳:כ׳) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, שאף בכנפיהם שמרמז על התפשטותם, כי כנפים הם מחוץ להגוף, אף שם אין בהם רק צדקה ומרפא, אין דבר רק טוב ושלום. אבל כאשר יבא עליהם היום הבא בוער כתנור תצא החמה מנרתקה ותלהט אותם אשר לא ישאר להם לא שורש ולא ענף מחיים, וכדכתיב (שם) כי הנה היום בא בוער כתנור וגו' אשר לא יעזוב להם שרש וענףקמדכמבואר במי השלוח ח"א מסכת מנחות (נג.) ד"ה אמרו: באמת כל חיות אומה ואומה הוא ע"י איזה לבוש ממדה טובה, ובעת שהשי"ת מפשיט עצמו כביכול ממדה הזאת אז האומה הזאת תלך לאבדון עם כל אדירם. ועיין עוד לקמן פרשת מקץ אות כז.:
1