בית ישראל (רוז'ין), אמת ליעקב, מקץ ד׳Beit Yisrael (Ruzhin), Emet LeYaakov, Miketz 4
א׳פרשה מקץ שנת תרכ"א
1
ב׳ויהי מקץ שנתיים ימים. אומר אני מקץ לשון סוף כתרגומו והוה מסוף וכתיב סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. וכל סוף הוא התחלה ג"כ היינו מה שנק' מלעילא לתתא סוף נק' אצלינו התחלה וזה ראשית חכמה יראת ה' והענין היא העיקר קודם הכל צריך האדם לראות שיהי' לו אמונה בהשי"ת ולהאמין בכל השגחה פרטית ולקבל עליו עומ"ש לראות תמיד בגדלות הבוי"ת ושהכל חיותו מהשי"ת ואז ע"י שמקבל עליו עומ"ש ומאמין בכל השגחה פרטיות ועי"ז בא ליראת ה' כדכתיב ראשית חכמה יראת ה' ועי"ז יכול לעבוד לה' בכל המדות כדכתיב חצבה עמודיה שבעה לידע כי לך ה' הגדולה וכו' כמ"ש דהע"ה כי דהמע"ה הי' לו יראת ה' ע"כ הי' עובד לה' בכל המדות ואמר לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש אך איתא שזלע"ז עשה אלקים ויש בכ"מ טוב ורע גם איתא שיש קץ הימין וקץ הימים קץ הימין היינו כשאדם יש לו אמונת ה' ומאמין שכל החיות מעוה"ז ומכל הברואים הם כולם מחיות ה'. השופע בם בכל עת ורגע כדכתיב ואתה מחיה את כולם ומקבל עומ"ש אז עי"ז באמונה ועומ"ש בא לאמת ונתדבק בהטוב לעבוד לה' בכל ויש קץ הימים קץ כל בשר היינו מי שפורק ממנו עומ"ש והולך אחר גשמיות מעוה"ז עי"ז בא אז לכל העבירות לעשות הרע והוא מטעם מחוסר אמונה בה' וע"י שאינו מאמין שכל החיות מדברי עוה"ז המה. מהשי"ת ע"י חוסר אמונה בא לפריקות עול ובא להרע ע"כ העיקר להאמין ועי"ז יכול האדם לדבק בהטוב וזהו ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם ופרעה הוא לשון התגלות כי בהמדות עליונות אין שום השגה אך כשבא אל הסוף שנק' אצלינו התחלה שם הוא התגלות הן מקץ הימין והן מקץ הימים וזהו דכתיב והנה מן היאור עולות שבע פרות טובו' מראה ושבע פרות רעות ודקות כי למטה מעורב הכל טוב ורע ובכל מדה יש בו טו"ר וכשאדם אינו מדבק עצמו בהגשמיות להסתכל בכ"ד שהגשם הוא הקיום ושקר החן והוא העיקר להלוך אחר התאווה כמ"ש פרעה ולא נודע כי באו אל קרבנה היינו שאינו רואה בהחיות הרוחניות המוסתר בו זהו החן מכ"ד ואלמלא יצויר ח"ו העדר שפעו וחיותו מהבוי"ת רגע אחד לא הי' לשום דבר חיים וקיום כדכתיב ואתה מחי' את כולם ומכה"כ אז הוא מפריד הטוב מהרע כמו שאמר יוסף בחלום פרעה חלום אחד הוא כי יוסף הי' צי"ע ועשה היחוד והפריד הטוב מהרע כדכתיב שבע פרות הטובות שבע שנים המה ושבע שבלים הטובות שבע שנים המה חלום אחד הוא וע"י אמונה שהכל מה' וקבלת עומ"ש יכול האדם להתדבק בהטוב ואז קטון וגדול שם ועבד חפשי מאדוניו היינו שהרע נעשה לעבד אצלו ויכול הוא לעבוד לה' ולהפריד הטוב מהרע. אני אומר ויהי מקץ מסוף היינו התחלה שהעיקר תלייא בהתחלה כשהאדם קם בבוקר ומקבל עליו עומ"ש ועי"ז יכול לעבוד לה' בכל היום וכן ח"ו להיפך נעשה עי"ז כל היום וזהו מקץ מסוף כי תליא בהסוף ג"כ היינו כמו שהאדם שוכב בלילה כ"כ יכול לעמוד בבוקר וכ"כ יכול להתנהג בכל יום.
2