בית ישראל (רוז'ין), אמת ליעקב, שלח א׳Beit Yisrael (Ruzhin), Emet LeYaakov, Sh'lach 1
א׳שלח לך אנשים וכו' פרש"י לך לדעתך אם תרצה שלח. ולכאורה הא הקב"ה אמר בפי' למשה שלח והאיך יתכן לשון לדעתך. אך האמת היא כי כתיב סו"מ וע"ט. כי הענין מהנסיעה לצדיקים. היינו כשאדם בא אל ציס"ע שלבו כבר חלל בקרבו הייינו שהרע כבר נתבטל אצלו לגמרי והוא כולו טוב. ואז הרע של האדם הנוסע אצלו נתבטל בטוב של הצדיק. ונתדבק בהטוב שלו ומתקן כל מה שפגם. אמנם אם נוסע האיש לאיזה צדיק שלא נתבטל אצלו הרע לגמרי אזי לא די שאין הצדיק עושה לו טובה להאיש הזה. רק שיוכל להצמיח בו הרע יותר. מחמת שהרע של האיש הזה חוזר וניעור. אמנם איך יוכל כל העולם ליסע להצדיק יסוד עולם. והעצה לזה אשר הצדיק שלא נתבטל אצלו הרע לגמרי ידבק מחשבתו בהציס"ע צדיק האמיתי ויתבטל הרע שלו בהטוב של הציס"ע ואז יעשה טובה להמתדבקים בו ובאם שהצדיק הנ"ל לא ידבק מחשבתו להציס"ע אזי ח"ו חוזר וניעור בהאנשים הנוסעים אליו הרע שלהם. וזהו סו"מ וע"ט היינו שהצדיק יסיר א"ע מהרע בשלימות ואז וע"ט יעשה טובה להמתדבקים בו וזהו שלח לך אנשים פרש"י לדעתך היינו במחשבתך היינו שמשה בחר י"ב אנשים לנשיאים על ישראל שהי' צדיקים אך שלא הי' צדיקים גמורים שלא נתבטל מהם הרע לגמרי לכן אמר הקב"ה שלח לדעתך אם תרצה שלח אם אתה יודע שידבקו מחשבתם למחשבתך אז שלח כי בוודאי יאמרו כי טוב הארץ וכו' כי יתבטל הרע שלהם בהטוב שלך ויהי' כולו טוב. ומעתה אנו רואים שיהושע וכלב דבקה מחשבתם למחשבתו של משה. ונתבטל כח הרע שלהם בטובו של משה. ואמרו טובה הארץ. אבל העשרה מרגלים לא עשו כן פוק חזו מה עלתה בידם.
1