בראשית רבה ע״דBereshit Rabbah 74

א׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ (בראשית לא, ג), כְּתִיב (תהלים קמב, ו): זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וַהֲלוֹא אֵין אֶרֶץ הַחַיִּים אֶלָּא צוֹר וְחַבְרוֹתֶיהָ, תַּמָּן שׂוֹבְעָה תַּמָּן זוֹלָא, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁמֵּתֶיהָ חַיִּים תְּחִלָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַּפָּרָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ישעיה מב, ה): נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ, אָבִיךָ מְצַפֶּה לְךָ אִמְּךָ מְצַפָּה לְךָ, אֲנִי בְּעַצְמִי מְצַפֶּה לְךָ. רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר נִכְסֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵין בָּהֶם בְּרָכָה, אֶלָּא מִשֶּׁתָּשׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ אֶהְיֶה עִמָּךְ, הָכָא אַתְּ אָמַר וְאֶהְיֶה עִמָּךְ, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (שמואל ב ז, ט): וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, אֶלָּא דָּוִד עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְפַרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹמֵר לוֹ וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, אֲבָל יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ הוּא אוֹמֵר לוֹ שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וגו'.

ב׳וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה וגו' (בראשית לא, ד), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲנִי אוֹהֵב אֶת בְּנֵי הַמִּזְרָח, שֶׁאֵינָן נוֹשְׁכִין וְאוֹכְלִין אֶלָּא חוֹתְכִין וְאוֹכְלִין, וְאֵין חוֹתְכִין בָּשָׂר אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, וְאֵין נוֹשְׁקִין אֶלָּא בַּיָּד, וְאֵין נוֹטְלִין עֵצָה אֶלָּא בְּמָקוֹם רוֹוֵחַ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה, בְּמָקוֹם רוֹוֵחַ. מַתְלָא אוֹמֵר בַּחֲקַל דְּאִית בָּהּ אִזְגָּרִין לָא תֵימַר מִלָּה דְמִסְטִירִין.

ג׳וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי וגו' וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי (בראשית לא, ה ז), אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה מַתְנֶה עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב הָיָה חוֹזֵר בּוֹ עֲשָׂרָה פְּעָמִים לְמַפְרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, לד): הֵן לוּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים, וְאֵין מִנְיָן פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה. (בראשית לא, ח): אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה לָּבָן עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב וְהָיָה צָר צוּרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אִם כֹּה יֹאמַר, אָמַר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא יֹאמַר, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אַיְּבוּ אָמְרוּ (בראשית לא, יב): כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ לָבָן, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָךְ. (בראשית לא, יא): וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם וגו', רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב אָמַר לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו, אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם, וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּיַעֲקֹב, וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כִּשְׁמוּאֵל. (בראשית לא, יב): וַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִּים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, אָמַר רַב הוּנָא דְּבֵית חוֹרוֹן עוֹלִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא הָעֹלִים, מֵאֵלֵיהֶן הָיוּ עוֹלִין. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר שֶׁטֶף שֶׁל גְּשָׁמִים. רַבָּנָן אָמְרֵי עַנְנֵי כָבוֹד. (בראשית לא, ט): וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֵּן לִי, כָּזֶה שֶׁהוּא מַצִּיל מִן הַנִּצֹּלֶת.

ד׳וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ (בראשית לא, יד), לָמָּה מֵתָה רָחֵל תְּחִלָה, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי יוֹסֵי, רַבִּי יוּדָן אָמַר שֶׁדִּבְּרָה בִּפְנֵי אֲחוֹתָהּ, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אָדָם קוֹרֵא רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן עוֹנֶה אוֹתוֹ, וַהֲלוֹא לְרָחֵל קָרָא וְרָחֵל עָנְתָה אוֹתוֹ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נִיחָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא מֵתָה אֶלָּא מִקִּלְּלָתוֹ שֶׁל זָקֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, לב): עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה, וְהָיָה כִּשְׁגָּגָה הַיּוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט, (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל וגו' (בראשית לה, יט): וַתָּמָת רָחֵל וגו', (בראשית לא, טו): הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וגו', אֶפְשָׁר כֵּן, אֶלָּא אִם הֲוָה קְוַקְיָא טָבָא הֲוָה נָסֵיב לָהּ, פַּטֵּיקְלִין טַב הֲוָה נָסֵיב לֵיהּ.

ה׳כִּי כָל הָעשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ וגו' וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו (בראשית לא, טז יז), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (קהלת י, ב): לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו, וְאַחַר כָּךְ וְאֶת נָשָׁיו. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, זֶה עֵשָׂו, (בראשית לו, ו): וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו, וְאַחַר כָּךְ וְאֶת בְּנוֹתָיו. (בראשית לא, יח): וַיִּנְהַג אֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ, מַה שֶּׁקָּנָה מִקִּנְיָנוֹ שֶׁל לָבָן. (בראשית לא, יט): הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר גְּזִיזָה עוֹשֶׂה רשֶׁם. (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ, וְהִיא לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אָמְרָה מָה אֲנָא מְזִיל לִי וְנִשְׁבּוּק הָדֵין סָבָא בְּקִלְקוּלֵיהּ, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר: וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.

ו׳וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי (בראשית לא, כב), אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מַה שֶּׁהָלַךְ אָבִינוּ יַעֲקֹב לִשְׁלשָׁה יָמִים הָלַךְ לָבָן לְיוֹם אֶחָד, וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי לַבְּרִיחָה. אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה מַה שֶּׁהָלַךְ אָבִינוּ יַעֲקֹב לְשִׁבְעָה יָמִים הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד, מִמַּה נַּפְשָׁךְ רוֹצֶה וְלֹא רוֹצֶה כְּבָר כְּתִיב (בראשית ל, לו): וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב, וּכְתִיב: וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי לַבְּרִיחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, כג): וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, יוֹמָא דַּהֲווֹ קָיְמִין בֵּיהּ, הֱוֵי מַה שֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב בְּשִׁבְעָה יָמִים הָלַךְ לָבָן לְיוֹם אֶחָד.

ז׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה (בראשית לא, כד), מַה בֵּין נְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לִנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי יִשָׂשׂכָר דִּכְפַר מַגְדֵי, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה לִנְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶלָּא בַּחֲצִי דִבּוּר, דִּכְתִיב (במדבר כג, ד): וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. רַבִּי יִשָׂשׂכָר דִכְפַר מַגְדֵי אָמַר אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה וַיִּקָּר אֶלָּא לְשׁוֹן טֻמְאָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כג, יא): כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה, אֲבָל לִנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בְּדִבּוּר שָׁלֵם בִּלְשׁוֹן חִבָּה בִּלְשׁוֹן קְדֻשָּׁה, בְּלָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין אוֹתוֹ (ישעיה ו, ג): וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה לִנְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִפְרשׁ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, דִּכְתִיב (איוב ד, יג): בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים, (איוב ד, יב): וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וגו'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי מְנַחֵם (משלי טו, כט): רָחוֹק ה' מֵרְשָׁעִים, אֵלּוּ נְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, (משלי טו, כט): וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע, אֵלּוּ נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, מַה בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר לְמֶלֶךְ וַאֲהוּבוֹ שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בִּטְרַקְלִין כָּל שָׁעָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הוּא מְדַבֵּר עִם אֲהוּבוֹ

[נסח אחר: למלך ואוהבו שהיו נתונים בטרקלין וביניהם וילון כל שעה שהוא מבקש לדבר עם אוהבו מקפל את הוילון ומדבר עם אוהבו].

רַבִּי סִימוֹן אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אִשָּׁה וּפִילֶגֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בָּא אֵצֶל אִשְׁתּוֹ הוּא בָּא בְּפַרְהֶסְיָא, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא בָּא אֵצֶל פִּילַגְשׁוֹ הוּא בָּא בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶלָּא בַּלַּיְלָה, (במדבר כב, כ): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה, (בראשית כ, ג): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, (בראשית לא, כד): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה. (בראשית לא, כט): וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ, אֲפִלּוּ שֶׁאַתְּ אוֹמְרָן לְטוֹבָתוֹ הוּא חוֹשְׁבָן לְרָעָתוֹ (בראשית לא, כט): הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע.

ח׳לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וְלֹא הִגַּדְתָּ לִי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ וגו' (בראשית לא, כז), אָמַר דִּלְמָא חָזַר בֵּיהּ. (בראשית לא, כח): וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי, אֲמַר לֵיהּ עַד כַּדּוּן אִית בֵּיהּ. (בראשית לא, כט): יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, אָמַר לֵית הוּא מִינֵּיהּ. (בראשית לא, ל): וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי, אַתְּ חָמַדְתָּ לֵילֵךְ אֶל בֵּית אָבִיךָ לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁבָטִים כָּךְ אָמְרוּ בּוֹשְׁנוּ בְךָ אֲבִי אִמֵּנוּ שֶׁלְּעֵת זִקְנוּתְךָ אַתָּה אוֹמֵר לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי.

ט׳עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה (בראשית לא, לב), וַהֲוָה כֵּן (קהלת י, ה): כִּשְׁגָגָה הַיּוֹצְאָה מִלִפְנֵי הַשַּׁלִּיט, (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל, (בראשית לה, יט): וַתָּמָת רָחֵל. (בראשית לא, לג): וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל רָחֵל, בְּאֹהֶל יַעֲקֹב שֶׁהוּא אָהֳלָהּ שֶׁל רָחֵל, (בראשית לא, לג): וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת וְלֹא מָצָא וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל, לָמָּה בְּאֹהֶל רָחֵל שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁהָיָה מַכִּיר שֶׁהִיא מְשַׁמְשָׁנִית. (בראשית לא, לד): וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל, בַּעֲבִיטָא דְּגַמְלָא, (בראשית לא, לד): וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם, (בראשית לא, לה): וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תְּרָפִים לֹא מָצָא קִיתוֹנִיּוֹת מָצָא, נַעֲשׂוּ תְּרָפִים קִיתוֹנִיּוֹת שֶׁלֹא לְבַיֵּשׁ אֶת רָחֵל.

י׳וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן (בראשית לא, לו), רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חַגַּי וְרַבִּי יִצְחָק בַּר מָרוֹן, וְתָנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק, קַפְּדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עִנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים, קַפְּדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת מִנַּיִן, וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן, (בראשית לא, לו): וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ, דָּא אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא מַכּוֹת אוֹ פְּצָעִים יִהְיוּ שָׁם, אֶלָּא דִּבְרֵי פִּיּוּסִים, יַעֲקֹב מְפַיֵּיס אֶת חָמִיו. (בראשית לא, לז): כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם חָתָן שֶׁהוּא דָּר אֵצֶל חָמִיו אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹא לֵיהָנוֹת אֲפִלּוּ כְּלִי אֶחָד אֲפִלּוּ סַכִּין אֶחָד, בְּרַם הָכָא מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי, אֲפִלּוּ מַחַט אֲפִלּוּ צִנּוֹרָא לֹא מָצָאתָ. וְלֹא עִנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים, מִדָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כ, א): וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָּיוֹת בָּרָמָה וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן מֶה עָשִׂיתִי מֶה עֲוֹנִי וּמֶה חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי, מַזְכִּיר שְׁפִיכוּת דָּמִים בְּפִיּוּסוֹ, מִלֵּי דְּקַטְלָא, בְּרַם הָכָא כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי.

י״אזֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה וגו' טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ, דִּקְטִילָא, אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה (בראשית לא, לח לט), אֲנִי הָיִיתִי חוֹטֵא עַל הָאֲרִי, שֶׁכָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאֲרִי שֶׁיִּהְיֶה טוֹרֵף וְאוֹכֵל מִצֹּאנוֹ שֶׁל לָבָן בְּכָל יוֹם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁאִם הָיָה רוֹעֶה אַחֵר הָיָה מַצִּילָן, תַּלְמוּד לוֹמַר (ישעיה לא, ד): כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה. (בראשית לא, לט): גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה, קָרְיִין לִי גַּנָּבָא בִּימָמָא וְגַנָּבָא בְּלֵילְיָא. מָה הָיָה אוֹמֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר ט"ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קכד, א): לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר (תהלים כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. (בראשית לא, מא): זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה לָבָן מַתְנֶה עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב הָיָה חוֹזֵר עֶשֶׂר פְּעָמִים לְמַפְרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, לד): הֵן לוּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה פְּעָמִים, שֶׁנֶאֱמַר (בראשית לא, מא): וְהֶחְלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים, וְאֵין מִנְיָן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.

י״בלוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק (בראשית לא, מב), זַבְדִּי בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, זַבְדִּי בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לוּלֵי, בָּא בִּזְכוּת אָבוֹת, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְהָא כְתִיב (בראשית מג, י): כִּי לוּלֵי הִתְמַהְמָהְנוּ, אָמַר לוֹ כָּל עַצְמָן לֹא עָלוּ אֶלָּא בִּזְכוּת אָבוֹת, שֶׁאִלּוּלֵי זְכוּת אָבוֹת לֹא הָיוּ עוֹלִים מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אִית דְּמַפְקִין לִשָּׁנָא דְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְזַבְדִּי בֶּן לֵוִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לוּלֵי בָּא בִּזְכוּת אָבוֹת חוּץ מִזֶּה, אָמַר לוֹ אַף זֶה בָּא בִּזְכוּת אָבוֹת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בִּזְכוּת קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּזְכוּת אֲמָנָה וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה. בִּזְכוּת אֲמָנָה (תהלים כז, יג): לוּלֵי הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה (תהלים קיט, צב): לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי. (בראשית לא, מב): אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי, רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר חֲבִיבָה הִיא הַמְּלָאכָה מִזְכוּת אָבוֹת, שֶׁזְּכוּת אָבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן, וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת. זְכוּת אָבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי וגו', וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת, אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וגו'.

י״גוַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר לְיַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי (בראשית לא, מג), אָמַר רַבִּי אָבִין כּוּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ, הַבָּנוֹת בְּנֹתַי, הֲרֵי שְׁתַּיִם. (בראשית לא, מג): וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה, הֲרֵי אַרְבַּע. רַבָּנָן מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (בראשית לא, נ): אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, הֲרֵי שְׁתַּיִם, (בראשית לא, נ): וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי, הֲרֵי אַרְבַּע. (בראשית לא, מה): וַיִּקַּח יַעֲקֹב אֶבֶן וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כַּשֵּׁן הַזֶּה שֶׁל טְבֶרְיָא הָיְתָה. (בראשית לא, מו): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, כַּמָּה אַחִין הָיוּ לוֹ, חַד, וּלְוַי קְבָרֵיהּ, אֶלָּא אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֶחָיו. אָמַר רַב הוּנָא גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ. אָמַר רַבִּי יוּדָן לָבַשׁ אָדָם לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָבִיו הֲרֵי הוּא כַּיּוֹצֵא בוֹ.

י״דוַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא (בראשית לא, מז), אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַל יְהֵא לָשׁוֹן פַּרְסִי הַזֶּה קַל בְּעֵינֶיךָ, שֶׁבַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים בַּכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד, בַּתּוֹרָה: וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא, בַּנְּבִיאִים (ירמיה י, יא): כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם וגו'. בַּכְּתוּבִים (דניאל ב, ד): וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית. (בראשית לא, מט): וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף ה', אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כִּי יִסָּתֵר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי נִסָּתֵר, עַד כָּאן הָיִינוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, מִכָּאן וָאֵילָךְ אֵין אָנוּ רוֹאִים זֶה אֶת זֶה. (בראשית לא, נ): וְאִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן כּוּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ, (בראשית לא, מג): הַבָּנוֹת בְּנֹתַי, אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, שֶׁלֹא תִקַּח נָשִׁים בְּחַיֵּיהֶן, (בראשית לא, נ): וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי, לְאַחַר מִיתָתָן, (בראשית לא, נ): רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶיךָ.

ט״ווַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב (בראשית לא, נא), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּזֶה שֶׁהוּא מוֹרֶה אֶת הַחֲנִית. (בראשית לא, נב): עֵד הַגַּל הַזֶּה וגו' לְרָעָה אֵין אַתָּה עוֹבֵר אֲבָל אַתָּה עוֹבֵר עָלַי בִּפְרַגְמַטְיָא, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב לַאֲרַם נַהֲרַיִם וְלַאֲרַם צוֹבָה פָּגַע בַּאֲדוֹמִיִים, בִּקֵּשׁ לְזַנְבָן, הוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶם (דברים ב, ג): רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר וגו'. פָּגַע בַּמּוֹאָבִיִּים בִּקֵּשׁ לְזַנְבָן וְהוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָהֶם (דברים ב, ט): אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח יוֹאָב אֵצֶל דָּוִד אָמַר לוֹ פָּגַעְתִּי בַּאֲדוֹמִיִּים וּבִקַּשְׁתִּי לְזַנְבָן הוֹצִיאוּ לִי אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶם רַב לָכֶם, בַּמּוֹאָבִיִּים וְהוֹצִיאוּ לִי אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶם אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נָהַג דָּוִד כְּבוֹד מַלְכוּת בְּעַצְמוֹ אֶלָּא עָמַד וְהֶעֱבִיר פִּיפוּרִין מֵעָלָיו וַעֲטָרָה מֵעַל רֹאשׁוֹ וְנִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל סַנְהֶדְּרִין, אָמַר לָהֶם רַבּוֹתַי לֹא בָּאתִי לְכָאן אֶלָּא לְלַמֵּד אִם נוֹתְנִים אַתֶּם לִי רְשׁוּת אֲנִי מְלַמֵּד, שָׁלַחְתִּי אֶת יוֹאָב לַאֲרַם נַהֲרַיִם וְלַאֲרַם צוֹבָא וּפָגַע בַּאֲדוֹמִיִּים וְהוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶן רַב לָכֶם, וַהֲלוֹא הֵם פָּרְצוּ אֶת הַגָּדֵר תְּחִלָּה (שופטים ג, יג): וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת בְּנֵי עַמּוֹן, פָּגַע בַּמּוֹאָבִיִּים וּבִקֵּשׁ לְזַנְבָן וְהוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶן אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְהֵם לֹא פָּרְצוּ הַגָּדֵר תְּחִלָּה (במדבר כב, ה ו): וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם וְעַתָּה לְכָה אָרָה לִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, א): מִכְתָּם, כַּמָּה אִגְרוֹת כָּתַב, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר שְׁתַּיִם כָּתַב, אֶחָד לָאֲדוֹמִיִּים וְאֶחָד לַמּוֹאָבִיִּים. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר אִגֶּרֶת אֶחָד כָּתַב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כב, ב): וַיָּשָׁב יוֹאָב וגו', חָזַר וְלָמַד אֲדוֹמִיִּים מִשֶּׁל מוֹאָבִיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כב, א): לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת, לְעֵדָה שֶׁהִיא מְשִׂיחָה בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל אֱלֹהִים. (במדבר כב, א): מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד, מָכוּת וְתַמּוּת, (במדבר כב, ב): בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א יח, יב): י"ח אֶלֶף, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים ס, ב): י"ב אֶלֶף, אֶלָּא שְׁתֵּי מִלְחָמוֹת הָיוּ, אַחַת שֶׁל י"ב אֶלֶף וְאַחַת שֶׁל י"ח אֶלֶף.

ט״זאֱלֹהֵי אַבְרָהָם, קֹדֶשׁ, וֵאלֹהֵי נָחוֹר, חֹל, אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם, מַשְׁמָעוֹ קֹדֶשׁ וְחֹל (בראשית לא, נג). (בראשית לא, נד): וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, (בראשית לב, א): וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וגו' וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וגו', אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ דְּווּיִם וּסְגוּפִים הָיוּ בְּעַל כָּרְחָם וְלֹא הָיוּ מַפְרִינִים אֶלָּא בַּפֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר. (בראשית לב, א): וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ, לְסוּרוֹ, מְלַמֵּד שֶׁנִּכְנְסוּ לִסְטִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהָיוּ מְקַרְקְרִים [נסח אחר: מקרטעים] בּוֹ כָּל הַלָּיְלָה.

י״זוְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים (בראשית לב, ב), כַּמָּה מַלְאָכִים הָיוּ חָלִים וּמְרַקְּדִים לִפְנֵי אָבִינוּ יַעֲקֹב בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר ס' רִבּוֹא מַלְאָכִים הָיוּ חָלִים לִפְנֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לב, ג): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וְאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. רַבָּנָן אָמְרֵי ק"ך רִבּוֹא, (בראשית לב, ג): וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם, מַחֲנֶה הֲרֵי שִׁשִׁים רִבּוֹא, מַחֲנָיִם הֲרֵי ק"ך רִבּוֹא. אָמַר רַבִּי יוּדָן נָטַל מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ וְשָׁלַח פְּרוּזְבִּין לְפָנָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו.