בראשית רבה ע״הBereshit Rabbah 75

א׳וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו (בראשית לא, ד), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן פָּתַח (תהלים יז, יג): קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ, רַבִּי פִּינְחָס אָמַר חֲמִשָּׁה פְּעָמִים דָּוִד מֵקִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים (תהלים ג, ח): קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, (תהלים ז, ז): קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ, (תהלים י, יב): קוּמָה ה' אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל תִּשְׁכַּח, (תהלים ט, כ): קוּמָה ה' אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ, (תהלים יז, יג): קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּוִד בְּנִי אֲפִלּוּ אַתְּ מְקִימֵנִי כַּמָּה פְּעָמִים אֵינִי קָם, וְאֵימָתַי אֲנִי קָם לִכְשֶׁתִּרְאֶה עֲנִיִּים נִשְׁדָּדִים וְאֶבְיוֹנִים נֶאֱנָקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יב, ו): מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹנָה אָמַר (תהלים יב, ו): עַתָּה אָקוּם, כָּל זְמַן שֶׁהִיא מוּכְפֶּשֶׁת בָּאֵפֶר כִּבְיָכוֹל אֶלָּא לִכְשֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ישעיה נב, ב): הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָיִם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (זכריה ב, יז): הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי ה', לָמָּה (זכריה ב, יז): כִּי נֵעוֹר מִמְעוֹן קָדְשׁוֹ. אָמַר רַב אַחָא כַּהֲדָא תַּרְנְגוֹלְתָּא דִּמְנַעֲנָה גַרְמָהּ [נסח אחר: דמנערה אגפה] מִן קִטְמָא. קַדְמָה פָנָיו, קַדְמֵיהּ לְרַשִּׁיעָא עַד לָא יְקַדְמִינָךְ. הַכְרִיעֵהוּ, הַכְרִיחֵהוּ לְכַף חוֹבָה, שׁוֹבְרֵהוּ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים כ, ט): הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וגו'. פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ, פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁהוּא בָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַחֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מ): וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, דָּבָר אַחֵר, פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ הָרָשָׁע שֶׁהוּא חַרְבֶּךָ, שֶׁבּוֹ אַתָּה רוֹדֶה אֶת עוֹלָמֶךָ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ הָרָשָׁע שֶׁהוּא עָתִיד לִפֹּל בְּחַרְבֶּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לד, ה): כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ, וְהָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר (בראשית לב, ה): כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב.

ב׳וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו (בראשית לב, ד), רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן פָּתַח (משלי כה, כו): מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת וגו', אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמַעְיָן לְהֵרָפֵס וּלְמָקוֹר לְהִשָׁחֵת, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיק לָמוּט לִפְנֵי רָשָׁע, וּכְמַעְיָן נִרְפָּשׂ וְכִמְקוֹר מָשְׁחָת כָּךְ צַדִּיק מֵמִיט עַצְמוֹ לִפְנֵי רָשָׁע, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְהָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב.

ג׳וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב (בראשית לב, ד), רַב הוּנָא פָּתַח (משלי כו, יז): מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לׂא לוֹׁ, שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מָשָׁל לְאַרְכִי לִיסְטִים שֶׁהָיָה יָשֵׁן בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים עֲבַר חַד וּשְׁרֵי מְעִיר לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ קוּם לָךְ דְּבִישָׁא שְׁכִיחַ הָכָא, קָם וּשְׁרֵי מְקַפַּח בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ נִיעַר בִּישָׁא, אֲמַר לֵיהּ דָּמֵיךְ הֲוָה וְעוֹרַרְתַּנֵּיהּ, כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְאַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ בְּהַכְנָעָה כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן פָּתַח (ירמיה יג, כא): מַה תֹּאמְרִי כִּי יִפְקֹד עָלַיִךְ וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְאַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב.

ד׳מַלְאָכִים (בראשית לב, ד), אֵלּוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם, רַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָכִים מַמָּשׁ. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי הָיְתָה וְנִזְדַּמְּנוּ לָהּ חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּמָה אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל בַּיִת נִזְדַּוְּגוּ לוֹ כַּמָּה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי יוֹסֵף קְטַנָּן שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ שְׁלשָׁה מַלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לז, טו): וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ (בראשית לז, טו): וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ (בראשית לז, יז): וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, זֶה שֶׁהוּא אֲבִיהֶן שֶׁל כֻּלָּן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (בראשית לב, ד): לְפָנָיו, לָזֶה שֶׁבָּא שְׁעָתוֹ לִטֹּל הַמַּלְכוּת לְפָנָיו. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר שָׁלַח פּוֹרְפִּירָא וּטְלָקֵיהּ קָדֳמוֹהִי, אָמַר לוֹ אֵין שְׁנֵי זַרְזִירִים יְשֵׁנִים עַל דַּף אֶחָד. (בראשית לב, ד): אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עֵשָׂו, הוּא אָחִיו. (בראשית לב, ד): אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם, הוּא אָדֹם, וְתַבְשִׁילוֹ אָדֹם, וְאַרְצוֹ אֲדֻמָּה, גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים, לְבוּשׁוֹ אֲדֻמִּים, וּפוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם בִּלְבוּשׁ אָדֹם. הוּא אָדֹם (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי. תַּבְשִׁילוֹ אָדֹם, (בראשית כה, ל): הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה. אַרְצוֹ אֲדֻמָּה (בראשית לב, ד): אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים (נחום ב, ד): אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים וגו'. וּפוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם (שיר השירים ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, בִּלְבוּשׁ אָדֹם (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ.

ה׳וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו (בראשית לב, ה), רַבֵּנוּ אָמַר לְרַבִּי אַפָּס כְּתוּב חַד אִגְרָא מִן שְׁמִי לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוֹנִינוֹס, קָם וּכְתַב מִן יְהוּדָה נְשִׂיאָה לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוֹנִינוֹס, נְסַבֵּיהּ וּקְרָיֵהּ וּקְרָעֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ כְּתוּב מִן עַבְדָּךְ יְהוּדָה לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוֹנִינוֹס. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְבַזֶּה עַל כְּבוֹדֶךָ, אֲמַר לֵיהּ מָה אֲנָא טַב מִן סָבִי, לֹא כָּךְ אָמַר (בראשית לב, ה): כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב. (בראשית לב, ה): עִם לָבָן גַּרְתִּי, לָבָן, דְּהוּא רַבְּהוֹן דְּרַמָּאֵי יְהִיבְתֵּיהּ בַּחֶפְתִּי לְהַהוּא גַּבְרָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְלָמָּה עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, אֲבָל עַכְשָׁו נוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, דְּאָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מָסֹרֶת הוּא שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כ): אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן צְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵם צְעִירֵיהֶם שֶׁל שְׁבָטִים.

ו׳וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר וגו' (בראשית לב, ו), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוֹר אֶחָד יָצְאוּ שְׁוָרִים הַרְבֵּה, וּמֵחֲמוֹר אֶחָד יָצְאוּ חֲמוֹרִים הַרְבֵּה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לִשָּׁנְהוֹן דִּבְרִיָּתָא הִיא חֲמוֹרְתָא גְּמַלְתָא. רַבָּנָן אָמְרֵי שׁוֹר זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. חֲמוֹר, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, ט): עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וגו'. צֹאן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּנָה צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי, וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, (תהלים קכג, ב): הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, (תהלים קכג, ג): חָנֵנוּ ה' חָנֵנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז.

ז׳וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו (בראשית לב, ז), שֶׁאַתְּ נוֹהֵג בּוֹ כְּאָח וְהוּא נוֹהֵג בְּךָ כְּעֵשָׂו. (בראשית לב, ז): וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עִמּוֹ כְּעִמּוֹ, מַה הוּא שֶׁהוּא גִבּוֹר וְיָכוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, כָּךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן עָשׂוּי עַל אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. רַבִּי לֵוִי אָמַר הָלַךְ וְנָטַל אַגְרוֹמִי מִמִּצְרַיִם, אָמַר אִין יָכֵילְנָא לֵיהּ הָא טַב, וְאִם לָאו אֲנָא אֵימָא לֵיהּ אַיְיתֵי מִכְסָא, וּמִגּוֹ כֵּן אֲנָא קָאֵים עָלָיו וְקָטֵילְנָא לֵיהּ.

ח׳דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים, זֶהוּ שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (משלי י, ו): בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס, כְּנֶגֶד מִי אָמַר שְׁלֹמֹה הַמִּקְרָא הַזֶּה, לֹא אֲמָרוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, זֶה יַעֲקֹב. וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּתְבָּרְכִין בָּאָרֶץ וּמִתְבָּרְכִין בַּשָּׁמַיִם, וְכָךְ הִיא הַמִּדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, טז): אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב כְּנֶגְדוֹ בֵּרְכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְּמַעְלָה. יִצְחָק אָמַר לוֹ (בראשית כז, כח): וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וגו', וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרְכוֹ בְּטַל וּמָטָר, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה, ו): וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל וגו'. יִצְחָק אָמַר לוֹ (בראשית כז, כח): וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרְכוֹ בִּתְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כג): וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת הָאֲדָמָה. יִצְחָק אָמַר (בראשית כז, כט): יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ (ישעיה מט, כג): וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ. יִצְחָק אָמַר לוֹ (בראשית כז, כט): הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ עַל יְדֵי משֶׁה (דברים כו, יט): וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוֹ יִצְחָק מִלְּמַטָּה בֵּרְכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְּמַעְלָה. וְאַף רִבְקָה אִמּוֹ בֵּרַכְתּוֹ כְּנֶגְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, א): ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, וְכָךְ אָמְרָה לוֹ (תהלים צא, יא): כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ וגו', כֵּיוָן שֶׁאָמְרָה לוֹ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, בֵּרְכַתּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (תהלים צא, טו): יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ וגו', וְכִי מֵאַחַר שֶׁבֵּרְכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָבִיו לָמָּה חָזַר וּבֵרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, א): וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁרָאָה יִצְחָק בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהִגָּלוֹת לְבֵין הָאֻמּוֹת, אָמַר לוֹ בּוֹא וַאֲבָרֶכְךָ בְּרָכוֹת שֶׁל גָּלֻיּוֹת שֶׁיַּחְזֹר עָלֶיךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִיקַבֶּצְךָ מִבֵּין הַגָּלֻיּוֹת, וּמָה הֵן הַבְּרָכוֹת (איוב ה, יט כב): בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ וּבְשֶׁבַע לֹא יִגַּע בְּךָ רָע. בְּשׁוֹט לָשׁוֹן תֵּחָבֵא וְלֹא תִירָא מִשֹּׁד כִּי יָבוֹא. לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל תִּירָא. לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק.

ט׳דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב, (תהלים קמ, ט): אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַל תִּתֵּן לְעֵשָׂו הָרָשָׁע מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ, מַהוּ זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲשֵׂה לוֹ זָמָם לְעֵשָׂו הָרָשָׁע כְּדֵי שֶׁלֹא תְּהֵא לוֹ נַחַת רוּחַ שְׁלֵמָה. וּמַה זָּמָם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעֵשָׂו הָרָשָׁע, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אֵלּוּ בְּנֵי בַּרְבַּרְיָא וּבְנֵי גֵּרְמַאנְיָאה שֶׁאֲדוֹמִיִּים מִתְיָרְאִין מֵהֶם. דָּבָר אַחֵר אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל לָבָן לַעֲשׂוֹת עִמִּי רָעָה וְלֹא עֲזַבְתּוֹ, אַף מַחְשָׁבוֹת שֶׁל עֵשָׂו אָחִי שֶׁמְּחַשֵּׁב עָלַי לְהָרְגֵנִי הָפֵר רָעָתוֹ. זֶה אֶחָד מִשְּׁלשָׁה בְּנֵי אָדָם שֶׁחָשְׁבוּ רָעוֹת וְלֹא עָמְדוּ בְּיָדָן, עֵשָׂו וְיָרָבְעָם וְהָמָן, עֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מא): וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ. בְּיָרָבְעָם כְּתִיב (מלכים א יב, כו): וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ. בְּהָמָן כְּתִיב (אסתר ו, ו): וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ. מַהוּ וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, אָמַר, קַיִן הָרַג אֶת אָחִיו וְלֹא עָשָׂה לוֹ הַמָּקוֹם כְּלוּם וְסוֹף שֶׁהוֹלִיד בָּנִים אֲחֵרִים וְיָרְשׁוּ עִמּוֹ אֶת הָעוֹלָם, אֲבָל אֲנִי אֶהֱרֹג אֶת יִצְחָק אָבִי תְּחִלָה, וְאַחַר כָּךְ אֶהֱרֹג אֶת יַעֲקֹב אָחִי וְאִירַשׁ אֶת הָעוֹלָם לְבַדִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מא): יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, אָמַר אֲקָרֵב אֶבְלוֹ שֶׁל אַבָּא קֹדֶם וְאַחַר כָּךְ (בראשית כז, מא): וְאֶהֶרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי, וְלֹא הִסְפִּיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע.

י׳דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים, בּוֹא וּרְאֵה מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (בראשית לב, ג): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם, כַּמָּה הָיָה מַחֲנֵה אֱלֹהִים, שְׁנֵי אֲלָפִים רִבּוֹא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן ה' בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ. (בראשית לב, ג): וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם, שְׁתֵּי מַחֲנוֹת לָמָּה, מְלַמֵּד שֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְיַעֲקֹב אַרְבַּעַת אֲלָפִים רִבּוֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְנִדְמוּ לוֹ לַחֲיָלוֹת שֶׁל מֶלֶךְ, מֵהֶן לוֹבְשֵׁי בַּרְזֶל וּמֵהֶן רוֹכְבֵי סוּסִים וּמֵהֶן יוֹשְׁבֵי קָרוֹנוֹת, פָּגַע בְּלוֹבְשֵׁי בַּרְזֶל אָמַר לָהֶם מִשֶּׁל מִי אַתֶּם אָמְרוּ לוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, פָּגַע בְּרוֹכְבֵי סוּסִים אָמַר לָהֶם מִשֶּׁל מִי אַתֶּם אָמְרוּ לוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, פָּגַע בְּיוֹשְׁבֵי קְרוֹנוֹת אָמַר לָהֶם מִשֶּׁל מִי אַתֶּם אָמְרוּ לוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, ח): מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי, וְאַף יַעֲקֹב הָיָה מַזְכִּיר לְעֵשָׂו שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיָרְאוֹ וּלְבַהֲלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, י): כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁזִּמֵּן אֶת חֲבֵרוֹ לִסְעוּדָה וְהִכִּיר בּוֹ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, אָמַר דּוֹמֶה טַעַם תַּבְשִׁיל זֶה כְּטַעַם אוֹתוֹ תַּבְשִׁיל שֶׁטָּעַמְתִּי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, אָמַר, יָדַע בֵּיהּ מַלְכָּא מִסְתְּפֵי וְלָא קַטְלֵיהּ. אַף כָּךְ יַעֲקֹב, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לְעֵשָׂו כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, אָמַר עֵשָׂו הָרָשָׁע הִגִּיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַכָּבוֹד הַזֶה, שׁוּב אֵינִי יָכוֹל לוֹ.

י״אדָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים, לָמָּה שָׁלַח יַעֲקֹב אֶצְלוֹ שְׁלוּחִים, אֶלָּא כָּךְ אָמַר אֶשְׁלַח לוֹ שְׁלוּחִים אִם יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, אָמַר לָהֶם, אִמְרוּ לוֹ אַל תֹּאמַר, יַעֲקֹב כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצָא מִבֵּית אָבִיו הוּא עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יא): כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי וגו'. (בראשית לב, ה): וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, אִמְרוּ לוֹ אַל תֹּאמַר כְּשֶׁיָּצָא מֵעִמְּךָ נָטַל בְּיָדוֹ כְּלוּם מִתְּפִיסַת הַבַּיִת אֶלָּא בִּשְׂכָרִי קָנִיתִי כָּל הַלָּלוּ בְּכֹחִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יא): וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקָּרָא יַעֲקֹב לְעֵשָׂו אֲדֹנִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ וְקָרָאתָ לְעֵשָׂו אֲדֹנִי ח' פְּעָמִים, חַיֶּיךָ אֲנִי מַעֲמִיד מִבָּנָיו שְׁמוֹנָה מְלָכִים קֹדֶם לְבָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, לא): וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ וגו'. אָמַר לָהֶם אִמְרוּ לוֹ אִם לְשָׁלוֹם אַתָּה מְתֻקָּן אֲנִי כְּנֶגְדֶּךָ, וְאִם לְמִלְחָמָה אֲנִי כְּנֶגְדֶּךָ, יֵשׁ לִי גִבּוֹרִים בַּעֲלֵי גְבוּרָה וּזְרוֹעַ שֶׁאוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר וְהוּא עוֹשֶׂה לָהֶם רְצוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, יט): רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה. לְפִיכָךְ בָּא דָּוִד לִתֵּן שֶׁבַח וְקִלּוּס לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲזָרוֹ בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יא, ב): כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (תהלים יא, ג): כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִם רִחַקְתָּ וְנָטַשְׁתָּ אֶת יַעֲקֹב שֶׁהוּא מַשְׁתִּיתוֹ וִיסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, כה): וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, צַדִּיק מַה פָּעָל, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֶמְרָה (תהלים כ, ח): אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.

י״בדָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ו): וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, שׁוֹר, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. חֲמוֹר, זֶה יִשָׂשׂכָר, דִּכְתִיב (בראשית מט, יד): יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם. וּבֶן בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, עוֹמֵד לְכַלּוֹת אֶת עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב. וּבָנָיו שֶׁל יִשָׂשׂכָר יוֹדְעִין מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם. וְצֹאן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. וְעֶבֶד, זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, טז): אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ. וְשִׁפְחָה, זוֹ אֲבִיגַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה, מא): הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלְכוּ אוֹתָן הַשְּׁלוּחִים אֵצֶל עֵשָׂו וְרָאוּ עִמּוֹ גִּבּוֹרִים מְזוּיָינִין, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לְיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, ז): וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו, מַהוּ (בראשית לב, ז): וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אַרְבַּע מֵאוֹת מְלָכִים קוֹשְׁרֵי כְּתָרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַרְבַּע מֵאוֹת מִינֵי אִיפַרְכִין הָיוּ עִמּוֹ. וְרַבִּי יַנַּאי אָמַר אַרְבַּע מֵאוֹת רָאשֵׁי גְּיָסוֹת הָיוּ עִמּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְיַעֲקֹב כָּל אוֹתָהּ גְּדֻלָּה הָיָה מִתְיָרֵא, וְהָיָה מְחַלֵּק אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, ח): וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ.

י״גוַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ (בראשית לב, ט), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אָבִינוּ יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ (ויקרא כב, כח): וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, אִם יָבוֹא רָשָׁע זֶה וִיאַבֵּד אֶת בָּנַי וְאֶת אִמָּם כְּאַחַת, סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאַתָּה עָתִיד לִתֵּן עַל הַר סִינַי מִי יִקְרָא בוֹ, בְּבַקָּשָׁה מִמְךָ הַצִּילֵנִי נָא מִיָּדוֹ שֶׁלֹא יָבוֹא וְיַכֵּנִי אֵם עַל בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יב): הַצִּילֵנִי נָא. מֶה עָשָׂה עָמַד וְשָׁלַח לוֹ דּוֹרוֹן לְסַמּוֹת אֶת עֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז, יט): כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וְאֵין חֲכָמִים אֶלָּא אֲדוֹמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, ח): וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו. (בראשית לב, יז): וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ, מַהוּ (בראשית לב, יז): וְרֶוַח תָּשִׂימוּ, אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם יִהְיוּ צָרוֹת בָּאוֹת עַל בָּנַי לֹא תָבִיא אוֹתָם זוֹ אַחַר זוֹ, אֶלָּא הַרְוַח לָהֶם מִצָּרוֹתֵיהֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא יַעֲקֹב אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת עֵשָׂו שֶׁהוּא בָּא מֵרָחוֹק, וְתָלָה עֵינָיו לַמָּרוֹם, בָּכָה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁמַע תְּפִלָּתוֹ וְהִבְטִיחוֹ שֶׁהוּא מוֹשִׁיעוֹ מִכָּל צָרוֹתָיו בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כ, ב): יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.