בראשית רבה פ״חBereshit Rabbah 88
א׳וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ (בראשית מ, א), (תהלים לט, ט): מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר לֹא הָיוּ רְאוּיִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם דְּווּיִים וּסְכוּפִין, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶם דְּווּיִים וּסְכוּפִין, אֶלָּא שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִים אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם אֻמָּה שֶׁל דְּווּיִים וּסְכוּפִין אַתֶּם, עַל שֵׁם חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לֹא הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם רְאוּיִים שֶׁיִּהְיֶה בָהֶם מַעֲלֶה חֲטָטִים, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶם מַעֲלֶה חֲטָטִים, אֶלָּא שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם לֹא אֻמָּה שֶׁל מְצֹרָעִים אַתֶּם, עַל שֵׁם חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי. דָּבָר אַחֵר, מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי וגו', זֶה יוֹסֵף, לְפִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית לט, יד): וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וגו', נָתְנָה אוֹתוֹ בְּפִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוּטָב שֶׁיִּפְנוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ וְאַל יִפְנוּ לַצַּדִּיק הַזֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ וגו'.
1
ב׳רַבָּנָן אָמְרֵי שַׂר הַמַּשְׁקִים זְבוּב נִמְצָא בְּתוֹךְ פְּיָלֵי פּוֹטִירִין שֶׁלּוֹ, שַׂר הָאוֹפִים צְרוֹר נִמְצָא בְּתוֹךְ גְּלוּסְקִין שֶׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מ, א): חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם, בְּתַשְׁמִישׁ אֲדוֹנֵיהֶם. רַבִּי אֶבְיָתָר אָמַר בִּקְשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, נֶאֱמַר כָּאן חָטְאוּ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (בראשית לט, ט): וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה וגו' וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים.
2
ג׳רַבִּי יוּדָא בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב (תהלים מו, ט): לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' וגו', הִקְצִיף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲדוֹנִים עַל עַבְדֵיהֶם לִתֵּן גְּדֻלָּה לַצַּדִּיקִים, (בראשית מא, י): פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו, לִתֵּן גְּדֻלָּה לְיוֹסֵף. עֲבָדִים עַל אֲדוֹנֵיהֶם, לִתֵּן גְּדֻלָּה לַצַּדִּיק, (אסתר ב, כא): קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ, לִתֵּן גְּדֻלָּה לְמָרְדְּכָי. רַבִּי יוּדָן הֲוָה מִשְׁתָּעֵי אִלֵּין עוֹבְדַיָּא דְּבִגְתָן וָתֶרֶשׁ, רַב אָמַר קוּנְדָא מְכֵירִין נָתְנוּ בְּתוֹךְ מִנְעָלֵיהֶם. רַבִּי חָנִין אָמַר מַנְגָנִין עָשׂוּ לוֹ לְחָנְקוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר חֲכִינָא עָשׂוּ לוֹ בְּתוֹךְ סִפְלוֹ. (אסתר ב, כג): וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא, רַבָּנָן אָמְרוּ זְבוּב נָתְנוּ בְּתוֹךְ פְּיָלֵי פּוֹטִירִין שֶׁלּוֹ, מִיָּד וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא.
3
ד׳וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר, וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים, וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם וגו' (בראשית מ, ג ה), רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר חֶלְמָא וּפִתְרוֹנֵיהּ דַּחֲלַם חַבְרֵיהּ. (בראשית מ, ו): וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף, (בראשית מ, ח): וַיֹּאמְרוּ חֲלוֹם חָלַמְנוּ וגו' (בראשית מ, ח): הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים, תָּלָה אֶת הַגְּדֻלָּה בִּבְעָלֶיהָ.
4
ה׳וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ, ט), וְהִנֵּה גֶּפֶן לְפָנָי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. (בראשית מ, י): וּבַגֶּפֶן שְׁלשָׁה שָׂרִיגִם, משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. (בראשית מ, י): הִוא כְפֹרַחַת, הִפְרִיחָה גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (בראשית מ, י): עָלְתָה נִצָּהּ, הֵנֵצָה גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (בראשית מ, י): הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים, גֶּפֶן שֶׁהִפְרִיחָה מִיָּד הֵנֵצָה, עֲנָבִים שֶׁהֵנֵצוּ מִיָּד בָּשָׁלוּ. (בראשית מ, יא): וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי, מִכָּאן קָבְעוּ חֲכָמִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל לֵילֵי פֶּסַח. אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה כְּנֶגֶד אַרְבַּע גְּאֻלּוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּמִצְרַיִם (שמות ו, ו): וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, (שמות ו, ז): וְלָקַחְתִּי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן (בראשית מ, יא): וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וגו' וְנָתַתָּ כּוֹס פַּרְעֹה וגו'. רַבִּי לֵוִי אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל תַּרְעֵלָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה אֶת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כה, טו): כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה. (ירמיה נא, ז): כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד ה' וגו'. (תהלים יא, ו): יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים וגו', וּכְנֶגְדָּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, ה): ה' מְנָת חֶלְקִי וגו', (תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. כּוֹס יְשׁוּעוֹת, כּוֹס יְשׁוּעָה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כּוֹס יְשׁוּעוֹת, אֶחָד לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְאֶחָד לִימוֹת גּוֹג. אָמַר לוֹ אַתְּ בִּשַּׂרְתַּנִּי בְּשׂוֹרָה טוֹבָה אַף אֲנִי אֲבַשְּׂרֶךָ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, (בראשית מ, יג): בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים וגו', (בראשית מ, יד): כִּי אִם זְכַרְתַּנִּי אִתְּךָ (בראשית מ, טו): כִּי גֻּנֹּב גֻּנַבְתִּי, אָמַר רַב אַחָא מִכָּאן שֶׁנִּגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים, (בראשית מ, טו): וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי וגו'.
5
ו׳וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים (בראשית מ, טז), אָמַר רַב חָמָא אַרְבָּעָה הֵם שֶׁפָּתְחוּ בְּאַף וְאָבְדוּ בְּאַף. (בראשית מ, טז): וְהִנֵּה שְׁלשָׁה סַלֵּי חֹרִי, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מַלְכֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, (בראשית מ, יז): וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, זוֹ מַלְכוּת הָרְבִיעִית שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טְרִימוֹסְיָאה מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. (בראשית מ, יז): וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם, וּמִשֶּׁאָכַל אֶת הָעֶלְיוֹן אַחַר כָּךְ אֹכֵל אֶת הַתַּחְתּוֹן. אָמַר לוֹ אַתְּ בִּשַּׂרְתַּנִּי בְּשׂוֹרָה רָעָה אַף אֲנִי מְבַשֶֹּׂרְךָ בְּשׂוֹרָה רָעָה, (בראשית מ, יט): בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים וגו'. (בראשית מ, כ): וַיְּהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם גְּנוּסְיָאה שֶׁל פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה וגו' וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים וגו' וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, אֵירַע לָזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ וְלָזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ.
6
ז׳וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים וגו' (בראשית מ, כג), כָּל הַיּוֹם הָיָה מַתְנֶה תְּנָאִים וּמַלְאָךְ בָּא וְהוֹפְכָן, וְקוֹשֵׁר קְשָׁרִים, וּמַלְאָךְ בָּא וּמַתִּירָן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ שׁוֹכְחוֹ וַאֲנִי לֹא אֶשְׁכָּחֵהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים. דָּבָר אַחֵר, שַׂר הַמַּשְׁקִים שְׁכֵחֲךָ וַאֲנִי לֹא אֶשְׁכָּחֶךָ. מִי הָיָה מְחַכֶּה לְאַבְרָהָם וְשָׂרָה שֶׁהָיוּ זְקֵנִים שֶׁיִּוָּלֵד לָהֶם בֵּן, מִי מְחַכֶּה לְיַעֲקֹב שֶׁעָבַר בְּמַקְלוֹ הַיַּרְדֵּן שֶׁיִּפְרֹץ וְיַעֲשִׁיר, מִי הָיָה מְחַכֶּה לְיוֹסֵף שֶׁעָבְרוּ עָלָיו כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלּוּ שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ, מִי הָיָה מְחַכֶּה לְמשֶׁה שֶׁהֻשְׁלַךְ לַיְאוֹר שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁנִּהְיָה, מִי מְחַכֶּה לְרוּת שֶׁהָיְתָה גֵּרָה שֶׁחָזְרָה לְמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל, מִי מְחַכֶּה לְדָוִד שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, מִי מְחַכֶּה לִיהוֹיָכִין שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים, מִי מְחַכֶּה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁיֵּצְאוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, מִי מְחַכֶּה לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי הָמָן שֶׁיַּצִּילֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי מְחַכֶּה לַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, מִי מְחַכֶּה לְסֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת שֶׁיְקִימֶנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, יא): בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָעוֹלָם אֲגֻדָּה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ג, ט): כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.
7