בנין עולם, מפתחותBinyan Olam, Index
א׳מפתחות משאלות ותשובות מזה הספר
1
ב׳חלק א"ח
2
ג׳סימן א בענין שינה ביום מפלפל בזה בדברי רדב"ז (ח"ד סימן יג), גם פלפול בענין שינה בבוקר קודם התפילה:
3
ד׳סימן ב בענין קביעות המטה אם יותר נכון לעשות כדעת רש"י או כדעת הזוהר:
4
ה׳סימן ג במי שדר בכפר ויש מנין לפניו בדרך פחות ממיל אם מחויב לילך לשם, יבאר זה בראיות מש"ס:
5
ו׳סימן ד בימות הקיץ בימים הארוכים והצבור עוברים זמן ק"ש האיך יש לנהוג אם יותר טוב לקרות ק"ש ולהתפלל בזמנו ביחיד או לקרות ק"ש קטנ' בבוקר ואח"כ יקרא ק"ש וברכות ויתפלל אף שעוברים הזמן. מבאר זה באורך:
6
ז׳סימן ה אם רשאי לענות אמן באמצע ברכות דברכות המזון אי דמי' לברכת ק"ש. גם יבאר אי מותר להפסיק בין ברכת המוציא לאכילה בשמע ברכ' מאחר לענית אמן, גם יבאר אי מותר לענות אמן על ברכת קטן באמצע ברכות:
7
ח׳סימן ו במי שממתין בשיר' חדש' לקדיש ולקדוש' וכדומ' אי רשאי להרהר בד"ת, גם יבאר בענין ברכ' על הרהור בד"ת:
8
ט׳סימן ז מי שקיבל עליו שבת מבע"י שש שעות קודם הליל' אם מותר לאכול או לטעום קצת קודם קידוש, יבאר זה בארוכ':
9
י׳סימן ח אם יוצאים בסעודה סמוך לקידוש בפת הבא' בכיסנין או במזון הנעש' מחמשת המינים, פלפול ארוך בזה:
10
י״אסימן ט בדין פת שנחרך מעט אם יוצאים בו משום לחם משנה בשבת שנתחבטו בו גדולי האחרונים ז"ל, יפלפל בזה באורך רב בש"ס ופוסקים ז"ל:
11
י״בסימן י פלפול בדברי הגר"א בביאורו לאו"ח סי' שא ס"ק כח בישוב דברי הר"ם והטור בענין שבת לאו זמן תפילין הוא:
12
י״גסימן יא בדין הערכת הזייגער בשבת על ידי א"י, פלפול ארוך בזה:
13
י״דסימן יב משיב לחכם א' שרצה להוציא היתר בימות החורף בלילי שבתות הארוכים וצריך איזה פעם לנירות בשביל ת"ת דרבים לצוות לא"י להדליק, סותר דבריו בפלפול עצום ורב:
14
ט״וסימן יג בדין מחיצ' של בני אדם אם יוחשב למחיצ' גמור', ירחיב הדיבור בזה לבאר כמה פרטים ודינים המסתעפים ממנו:
15
ט״זסימן יד דברי פלפול השואל בעיר אשר לפי פקודת הממשלה מבלי לתקן עירובין בצוה"פ, ושם המים להם חומה מוקפת כולה מהמים דהיינו מצד מערב כולה ומצד דרום חצי עיר ומצד צפון חצי עיר וסובב הולך מצפון לדרום ונמצא חצי העיר מוקפת כולה מהמים אך יש גשר מחצי' הא' לחצי' הב' והגשר הוא יותר מעשר:
16
י״זסימן טו תשובת המחבר על זה בארוכה:
17
י״חסימן טז יבאר דברי רמ"א או"ח סי' תח שכ' ובדין תחומין שנותנין לו אלפים ברוחב ד"א ומקורם בדברי רבינו יהונתן פ' כמע"ב:
18
י״טסימן יז יתרץ קושיית השואל על מנהגינו שאין אומרים צו"ץ בשבת שחל בט"ב:
19
כ׳סימן יח יתרץ קושית השואל בדברי תר"י פ"ו דברכות סוגיא דפתח בחמרא וביאור כל עניני מצ"כ בכל פרטיהם:
20
כ״אסימן יט פלפול ארוך לבאר דין חדש למה דקיי"ל כר"י דח"ש אסור מה"ת אי אמרינן הכי גם במצוה שיש לה שיעור אם נמצא בידו רק ח"ש אם יש בו חיוב מה"ת או מדרבנן או דאין עליו חיוב כלל:
21
כ״בסימן כ פלפול בדברי הגאון מקור חיים באותם בתים שמוכרים לא"י ומוסרים אותם למזוג בהם י"ש ושכר שכ' שחייבים לבדוק אותם בליל י"ד:
22
כ״גסימן כא בדין מכירת בהמות לא"י וגם החמץ לפטמם בהם:
23
כ״דסימן כב במעש' שנתהוה בא' שמכר חמצו היינו משקה אראק ומכרם בכל מקום שהוא עד למדיד' כנהוג והי' האראק עומד ברשות אחרים בחדר של ישראל והחדר לא נמכר, משיב ע"ז בארוכה:
24
כ״הסימן כג במעש' שאירע באשה א' נו"נ בתוך הבית ובעלה הרחיק נדוד ממנה זה כמה שנים ושכחה למכור החמץ ונזכר' בתחי' שעה ו' ובאתה לפני הרב דמתא והשיב לה שתמכור עדיין, וגם מדרך הרב הנ"ל לכתוב תמיד בשטר מכיר' שלו שמוכר החמץ של האנשים שבעיר אשר לא זכרו ממנו למכור החמץ שלהם או ששכחו, תשוב' ארוכ' ע"ז:
25
כ״ו[סימן כד]1סימן זה נשמט מן המפתח דפו"ר.
26
כ״זסימן כה באחד שהחליט ש"ש במים רותחין לעשות מהם גריסין ועבר עליו הפסח, פלפול ארוך בזה:
27
כ״חסימן כו בדבר שנעשה ע"י עצת עושי רשעה שקנו באחרון של פסח מאת הא"י הקונה חמץ ש"פ כנהוג וקנו ממנו בקנין סיטומתא ונתינת מעות אויף גאב וגם ע"י שטר, משיב ע"ז בארוכ', גם יבאר דין חמץ נוקשה, גם יבאר במעש' שקר' שהשליך א"י א' בע"פ מלא חפנו ש"ש לתוך הבאר לעיני רבים מישראל ונשאבו הרבה מים מן הבאר עיו"ט עד שאח"כ לא נראה ולא נמצא עוד במים שום גרעין:
28
כ״טסימן כז פלפול בדברי מג"א סי' תנח בדין מים שלא לנו שנתערבו במים שלנו שכ' דבטל ברוב דעלמא:
29
ל׳סימן כח במעש' שקר' בא' שנתערב לו מצה שאינ' משומרת כהלכת' היינו שלש' אות' חש"ו בין הרבה מצות משומרת, יבאר זה באריכות גם מענין ביטול היתר בהיתר גם בענין לשמה דמצה:
30
ל״אסימן כט ברוצ' לעשות בעיו"ט הסמוך לשבת עירובי חצירות ועירובי תבשילין יחד אי סגי בברכ' אחת או לא, פלפול ארוך ע"ז:
31
ל״בסימן ל בענין הנחת תפילין בט"ב במנחה אי נכון מנהג העולם לקרות בהם ק"ש, גם יבאר אי מות' לקרו' שמו"ת בע"ש בלא תפילין בפ' קדש והי' כי יביאך:
32
ל״גסימן לא אם נטלו השופר באמצע התקיעות והביאו שופר אחר אי צריך לברך שנית, פלפול רב בזה:
33
ל״דסימן לב בדין תוכחה האיך להתנהג בזה והאיך קיי"ל לדינא:
34
ל״הסימן לג במעש' שאירע לא' י"ש שהי' לו אתרוג שהכין לצאת בו לימי החג והונח בתיבה וישן א' על התיב' ושאל כהוגן כי הוא נזהר במ"ש חז"ל אוכלין ומשקין תחת המטה רוח רעה שורה עליהם אם יוצא י"ח כיון שאינו ראוי לאכילה, תשוב' ארוכה ע"ז בביאור דיני אתרוג הראוי לאכיל':
35
ל״וסימן לד מי שאין ידו משגת להדליק נרות של שמן זית ולעשות כמהדרין מן המהדרין אם לא שידליק נר א' בכל לילה וכשידליק נרות של שעוה יוכל להוסיף ולקיים כמהדרין מן המהדרין, איזה צד נכון יותר:
36
ל״זסימן לה אם מותר לאבל לקרות המגיל' בפורים בבהכ"נ:
37
ל״חסימן לו אם איש ואשתו נחשבים לב' אביונים לענין קיום מתנות לאביונים בפורים:
38
ל״טחלק יו"ד
39
מ׳סימן א בשו"ב א' שנבדק ונמצא שא"י הל' שחיטה או בדיק', תשובה ארוכה ע"ז, גם יבאר כללי עניני חזק' ורובא:
40
מ״אסימן ב בשו"ב שיש לו כתב מהקהל ובו מבואר ששחיט' זולתו נביל' אם רשאי להרשות לשוחט זולתו לשחוט:
41
מ״בסימן ג בחתכו בסכין בשר וחלב של הבהמ' מיד אחר הפשט:
42
מ״גסימן ד במעשה שקר' ששחט א"י אחד תרנגול בסכין כשר ואח"כ קנחו הסכין וחתכו בו בצלים דק דק ובשלו באותם בצלים דגים ולא הי' בהם ס' נגד הבצלים רק נגד הסכין:
43
מ״דסימן ה פלפול רב בדין אומצא דאסמיק:
44
מ״הסימן ו תשוב' ארוכה בדין היתר מכירת בני מעיים לא"י מבהמ' שנשחט' ונמצא סכין פגומה או נתנבל' באופן אחר:
45
מ״וסימן ז בנידון האווזא שנשחט' ונחתכה בוושט שערות חזיר:
46
מ״זסימן ח פלפול ארוך ורחב בדברי הב"ח יו"ד סי' כז שאם נמצא סכין פגומ' לאחר שחיט' פטור מכיסוי:
47
מ״חסימן ט יבאר דברי הד"מ התמוהים הובא בש"ך סי' כח ס"ק ה:
48
מ״טסימן י פלפול ארוך בדברי ט"ז יו"ד סי' קיז שכ' דבדבר שמפורש בתור' היתרו אין כח ביד חכמים לאסרו:
49
נ׳סימן יא במעש' שאיר' בא' שרא' למשרתת שעסק' בפתיחת בני אווזות שנשחטו לצורך נשואין ואמר לה שרא' קוץ תחוב בושט מעל"ע ושהי' ניכר סביבו שהי' מחיים כי עלה קרום מחמת מכה סביב הקוץ, והמשרתת לא השגיח' ואמר' לו מה אתה משחק בי אלו הי' קוץ גדול כזה ודאי שהיתי מרגיש במישוש היד, ושוב אמר' לו הנח הושט אצל הבר אווזא וכשאפנ' ארא' אם כנים דבריך, ועשה כן, ומחמת שנשתהה המשרתת נאבד הושט ונתערבו ג"כ שאר הבר אווזות עמה, והמשרתת אומרת כעת שלא משמש' תחיל' היטב, אולי האמת את האיש שאמר לה כן, תשוב' ע"ז בתכלית האריכות בכמה פרטי דינים בזה:
50
נ״אסימן יב פלפול בדין אם נמצא מים במוח או שחסר כ"ש:
51
נ״בסימן יג בדבר המעש' שאירע שנמצא במוח שבראש הבהמ' שנתקש' שם קצת מהמוח ונעש' כאבן:
52
נ״גסימן יד במעש' שאירע בפרה שנפתח ראשה ונמצא בתוכ' בשני צידי הראש סמוך למקום הקרנים עצם בולט לצד פנימי וראשיהם חד ודוחק אל המוח:
53
נ״דסימן טו בריא' שהי' בה חסרון מבחוץ בשיפולי שקורין העקלאיך, ומצד הא' צמק' מעט ואל הצימוק הי' סירכא דבוק' ממקום צימוק למקום בריא שבריא', ובמקום הבריא עבר' ע"י מיעוך ובמקום הצימוק לא עבר' ונשאר דבוק שורש הסירכא:
54
נ״הסימן טז בריא' שהי' בה סירכא שעבר' ע"י מיעוך ואח"כ בדקה הבודק ובצבצ' למרא' עיניו ושוב אח"כ בדק' עוד¬ הרבה פעמים ושוב לא בצבצה:
55
נ״וסימן יז בריאה שהי' עלי' בשר בלוי ואחר שקלפו הבשר בלוי היתה הריאה שם שלימה ויפה רק שהית' מזעת טיפות אדומות כחודו של מחט, וכשהיו מקנחים הזיעה היתה חוזרת ומזעת, ובדקוה בנפיחה ועלתה יפה ולא בצבצה:
56
נ״זסימן יח בריא' שהי' בה סירכא במקום דיבוק האונות מחוד לחוד ואחר הנפיחה נעשה מחיתוך לחיתוך רק שבצד אונא אחת משכה הסירכא עמה את חוד האונא זנתעקמה אל תוך החתוכים עד שבא החוד עד החיתוך ממש:
57
נ״חסימן יט בדין בועא במים זכים אם צריך טעימה אם הם מתוקים או מרים ומלוחים:
58
נ״טסימן כ נידון בועא שנמצא בכליות מלאה מים זכים ומגיע עד הלובן והלובן שלם ומגיע הבועא עד הנקב שבתולדה והריח ומראה מים כריח ומראה מי רגלים של בהמה:
59
ס׳סימן כא בדין מחט הנמצא בכרס או בהכ"ס שמצד פנימי הי' המחט תחוב ומצד השני הוא בריא אלא שהחלב שעליו מבחוץ יש עליו מכה ונתקלקל החלב, אם זה שוה לקורט דם או לסירכא, גם מבאר במה שמצוי לפעמים אשר ע"י כאב נעשה הבשר עב אם זה נקרא נתמסמס וטריפה או לא, גם יבואר בדין מרה שנמצא בעוף וניכר הרבה שהיא המרה רק שליחות שבה אין בה שום מרירות, גם בדין טחול שהעור שלם:
60
ס״אסימן כג בקורקבן שהי' עצם חד מובלע בפנימיותו ודחק את הבשר לחוץ וגם הי' שומן סביב הבליטה, אם נאמר דלא ניקב החוץ אלא שהבשר החיצון נדחק, או נאמר שהי' מעל"ע רק שעלה עליו קרום והוי קרום שעלה מחמת מכה:
61
ס״בסימן כד בדין עיכול ניבי' פלפול ארוך בזה:
62
ס״גסימן כה בפרה שצולעת על רגל א' מה דין החלב בתוך יב"ח:
63
ס״דסימן כו בפרה שזה יותר משתי שנים שנשמט יריכה והית' צולעת וא"י אחד החזירה למקומה ושוב הלכה כדרכה וגם עתה הולכת בטוב רק כשהולכת בחזקה או קופצת חוזר ונשמט וצולעת עד שבא הא"י ומחזירה למקומה והולכת בטוב וכן דרכה תמיד, וכבר ילדה, ובעל הפרה בא לשאול על חלבה, יתרץ קושית השואל על ס' דגול מרבבה:
64
ס״הסימן כז פלפול עצום בדברי הגאון בעה"מ לבושי שרד שם שכ' בחידושי דינים סי' ו' בדין פרה שנשחטה ונמצא שהי' נקב בחצר הכבד אלא שנסרכה בסירכא דקיי"ל דכשירה ופסק שם דהחלב שנחלב ממנה ג"י קודם שחיט' אסור, וחקר שם בדין סירכא.שלא כסדרן אי הוה טריפה שחוזר לכשרותו או לא, ותמה שם למה סתם הש"ע בדין גבינות שנעשה מבהמ' שנמצא בה סירכא ולא ביארו דלפעמים אסורים גבינות גם מבהמות כשירות עכ"ד, והגאון המחבר מפלפל בזה באורך:
65
ס״וסימן כח בפרות שיש להם בבשר החופה כנגד הבני מעיים ויש אשר ידוע שבא מנגיחת השוורים ויש שא"י הסיבה, ויש בקיאים שמעידים עליהם שניכר שהם ע"י חולי, מהו דין החלב בחייהם וגם אם נשחטו, ואם צריכים בדיקה עד אברים הפנימיים:
66
ס״זסימן כט שנית על ענין הנ"ל:
67
ס״חסימן ל בפרה שחלבו ממנה כמו חצי טאפ חלב ואח"כ חלבו ממנה דם כמו רביעית כף ונתערב בחלב, מהו דין החלב:
68
ס״טסימן לא בדבר העגלים הנמצאים במעי פרה שחוטה ונמצאים מתים, אם יש לגעור על המקילין לאוכלן בלי ניקור:
69
ע׳סימן לב מחזק דבריו בחיבורו בית יצחק שער הספיקות סי' מו בדין דרוסה שאין לחוש לסימנים רק בראינו שדרסה בסימנים אבל בלא"ה אמרינן דסימנים קשים הם אצל דרוסה, יפלפל בזה באורך:
70
ע״אסימן לג תשובה ארוכה לסלק מעליו השגות חכם א' על איזה מקומות בספרו בית יצחק:
71
ע״בסימן לד תשובה ארוכ' לחכם אחד בדיני רובא וקבוע:
72
ע״גסימן לה בדיני נדה באשה קשת רוח שקשה לה להטהר לבעלה זה זמן רב, כי רגילה תמיד אחר וסת הקבוע לה ביום ז' לראייתה להתחיל לספור ז"נ, ומיום שני לז"נ מתחלת לראות עוד דם משונה מדם וסתה, גם עם לחות לבנות, ומרגשת אז כאב בגבה סמוך לגיד הזהב, גם כאב באם שקורין הייב מוטער, ומילדת א"י אמרו שיש לה מכה נפוח באם ויש שם בועות ומשם הדם יוצא, וגם האשה עצמה אמרה שמרגשת שהדם אינו מן המקור, וגם דם זה משונה, תשובה ארוכה על זה בפלפול ארוך:
73
ע״דסימן לו באשה שמסולקת דמים ומרגשת כאב גדול זה כמה שבועות, ובשעת הכאב מרגשת דבר לח בבית החיצון, ובודקת עצמה ומצאת על העד כמו ליחה ובתוכה מראה נוטה לאדום ואינה יכול' לטהר עצמה לבעל', וכבר עשת' הבדיק' שהזכיר סי' קצא, אך שנמצא על המוך ג"כ כמין מראה אודם ועל העד הי' נקי, משיב ע"ז באורך ובפלפול עצום ורב:
74
ע״הסימן לז יסלק קושית השואל בספרו בית יצחק שער הקבוע סי' ה', גם יתרץ איזה קושית השואל במס' נדה (דף כז ב ובדף סב ב):
75
ע״וסימן לח כללים ופרטים בדיני וסתות:
76
ע״זסימן לט עוד בדיני ווסתות לבאר ספקות השואל:
77
ע״חסימן מ עוד בענין הנ"ל בדיני וסתות:
78
ע״טסימן מא באשה אחת קרוב לזקנותה שכבר פסק וסתה מכמה שנים, וכעת נתהוה לה מקרה בעשותה צרכי' כואב לה הרבה, ומרוב דוחקה מתאדמים המים ויוצאים אדומים כעין דם מזוג במים, ואומרת שכואב לה בכריסה ובשיפולי מעי', והמ"ר יוצאים בדוחק גדול, משיב ע"ז בארוכה:
79
פ׳סימן מב (א) בדין אשה שבדקה עצמה פעם א' בתוך ספירת ז"נ אחר שכבר טבלה, אם יש להחמיר ממה שפסק המחבר סי' קצו סעיף ד' דאין להקל לסמוך על בדיקה אחת תוך ז"נ, יברר זה באר היטב:
80
פ״אסימן מב (ב) באשה נדה שלא לבשה חלוק לבן אחר שהפסיק' בטהר' והלכה בה עד לאחר ג"י ממספר ז"נ ואח"כ מצאה בו כתם, אם יש לחוש לדברי הרמ"א (סי' קצו) דבג"י הראשונים אין תולין בכתמים אם נאמר דמה שמצאה אחר ג"י הוא כמו מצאה תוך ג"י מאחר שלא בדקה הכתונת תוך ג' ימים, או שיש לתלות שהכתם נמצא אחר ג' ימים, יברר הדין בבירור היטב בפלפול רב:
81
פ״בסימן (מב) [מג (א)] מענין הבתולה שנעשה לה קליעות שערות ע"פ ציווי הרופאים מה נעשה לה ביום שידובר בה לענין נישואין, יברר בזה דיני חציצה באורך רב:
82
פ״גסימן מג (ב) תשוב' ארוכה לחכם א' בדיני תוך כדי דיבור כדיבור דמי בר ממקדש כו':
83
פ״דסימן מד תשובה לחכם בישוב קושיתו במס' נדרים דף פד ע"א, גם בתוס' שם דף צ', גם בתוי"ט שם דף הנ"ל:
84
פ״הסימן מה לחכם א' לתרץ לו קושי' א' במס' נזיר כ"א ע"ב:
85
פ״וסימן מו תשובה על מעשה שהי' באריכות רב ובו יבואר דיני שבועה בכולל ודין נדר שבטלה מקצתה בטלה כולה, וגם יבאר דין שבועה בכתב, גם יבואר בעניני כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני, וגם בסוגיא דקני את וחמור בפלפול עצום ורב בש"ס ופוסקים:
86
פ״זסימן מז אם צריך אדם לקום מפני חותנו האם הוא בכלל כיבודו, גם אי מותר לישב בצד אביו במקומות של בהכ"נ אי הוי דומי' למקומו לישב בסוד עצה:
87
פ״חסימן נ באיסור דרבנן אם יש לסמוך על יחיד נגד רבים בשעת הדחק, יברר זה באורך:
88
פ״טסימן נא בקהילה אחת שיש להם חבורה מוהלים, ומבואר בתקנתם שאין רשות לשום אב לכבד במצות מילה למי שברצונו רק יהי' הזכות שייך להחבורה, וגם אם אבי הבן בעצמו הוא מוהל אין נותנים לו רק חלק א', אם יש ממש בתקנה זו להפקיע למצוה היקרה הזאה מהאב אשר זיכהו ה' במצוה זו ונצטוה עלי', והאריך בזה:
89
צ׳סימן נב בדבר המחלוקת אשר בעיר א' שאיש א' עמד נגד הרב הקבוע דשם להורות נגד הסכמת וכרוז אשר נעשה מאתם לבל ירים איש ליטול עטרה לעצמו להורות ולדון בין איש לרעהו בלי הסכמת הרב:
90
צ״אסימן נג אם אב הבן רוצה בעצמו להיות מוהל אם טוב יותר להיות סנדק משום דחשיב כקטורת:
91
צ״ב(גוף השאלה והתשובה מהגאון המנוח מהו' יעקב מאיר זלל"ה אשר ע"ז יסוב תשו' הגאון המחבר סי' נד, נדפס בסוף הספר):
92
צ״גסימן נד בס"ת אשר ה אחרונה שבשם הוי' הי' הרגל דבוק לגג עד שנראה כעין ח' וניכר שנדבק אחר הכתיבה וגדרו בסכין והחזירהו לצורתו, תשובה ארוכה ע"ז בפלפול רב ועצום בחריפות ובקיאות בש"ס ופוסקים:
93
צ״דסימן נה בדין בעל מגיה אחד שיצא מכשול מתח"י שני פעמים אם צריך קבלת ד"ח שיוכשר לאומנתו:
94
צ״הסימן נו בדבר ס"ת שכתבו סופר ומסרו לציבור ואח"כ אמר לפני כמה אנשים בדרך סיפור שהי' לו בכור תם ומת ועיבד את עורו וכתב עליו יריעה שלימה בס"ת, תשובה ארוכה, ויבאר בזה כמה פרטי דינים:
95
צ״וסימן נז בדבר ס"ת שלנו התפורים ע"י נשים, תשובה ע"ז באורך בכמה פרטי דינים המסתעפים מזה:
96
צ״זסימן נח בדבר העובדא באשה שהפילה חתיכה וא"י אם הי' שפיר מרוקם, אם הבא אחרי' ספק בכור לכהן, אם לפסוק כדברי מהריק בתשובה (שורש קמג) שכ' דמוקמינן לה אחזקה שלא נתרקמ' אברי' וגם חזקת האשה שלא נפתח רחמה, משיב ע"ז באורך ויבאר בזה דיני חזקה:
97
צ״חסימן נט בדבר אשר אירע בפרה מבכרת שנמכרה שלא כהוגן רק ע"י סיטומתא והולידה זכר ונקבה וא"י מי פטר רחמה בראשונה, תשובה ארוכה ע"ז, ויבאר בקנין דרבנן אם מועיל להפקיע איסורא מדאורייתא:
98
צ״טסימן ס במלאכת הוואטע אשר עירבו צמר כבשים ברוב צמר גפן וחזר והוכר בכ"מ בהם הצמר כבשים, וכבר נתפרו בבגדי פשתן הרבה וא"י אולי יש בהם מהוואטע האלו, תשובה ארוכה ע"ז ובו יבואר כמה פרטי דינים בזה:
99
ק׳סימן סא עוד בענין הנ"ל בפלפול ארוך בזה, גם יבאר במ"ש באו"ח סימן תקא בכלים הנשברים:
100
ק״אסימן סב אם מותר לבן להזכיר נשמת אב בשבת, גם יבואר כמה פרטי דינים בה' אבילות, גם אם מותר לישון יחידי בחוץ:
101
ק״בסימן סג בדבר שנכתב ך פשוטה של אלוקיך חציו על הקלף וחציו על המטלית מה תקנתו, תשובה ע"ז באריכות רב ויבאר בזה כמה פרטי דינים, גם יבאר פלפול ארוך בדיני חצי שיעור:
102
ק״גסימן סד בבני מעיים שנמצאו הפוכה קצת בבהמה שלא יצאו לחוץ והי' הפסד גדול בשעת הדחק שכבר נתחלק הבשר להרבה ב"א, פלפול ארוך בזה:
103
ק״דסימן סה (א) פסק בן המחבר אודות שו"ב א' שטען הרב שא"י השו"ב ושרוצה שיושיבו ב"ד ע"ז ויברר זה בעדים ויברר ג"כ שהוציא טריפה מתח"י, וגזר עליו לאסור שחיטתו עד שיושיבו עליו ב"ד כשר כד"ת, וכן הסכימו אתו גאוני הזמן, והוא עבר על גזירתם ושחט ובדק והאכיל לישראל:
104
ק״הסימן סה (ב) תשובת הגאון המחבר על זה באורך בביאר דיני נאמנות ע"א באיסורין:
105
ק״וסימן סו בדבר המעשה שאירע בא' שקנה תפילין מסופר שהי' מוחזק בכשרות והלך לעיר אחרת ורצה להחליף התפילין אצל סופר אחר ומצא הסופר דתפילין של יד מונח קלפים חלקים בלי שום כתיבה ובשל ראש הי' הפרשיות פסולים, ובאריכות גדול כל השאלה משיב ע"ז באורך:
106
