בני מחשבה טובה, סדר אמצעי ויסוד החברה ט״וBnei Machshava Tova, Principles and Advice 15
א׳נִמְצָא שֶׁזֹּאת הִיא תַּכְלִיתֵנוּ וְתַכְלִית חֶבְרָתֵנוּ, לְשַׁכְלֵל אֶת הַמַּחֲשָׁבָה, וּלְהוֹצִיאָהּ וּלְהִרְחִיבָה וּלְחַזְּקָהּ, וְלֹא גִּלּוּי הַמַּחֲשָׁבָה לְבַד הוּא זֹאת, רַק גַּם גִּלּוּי הַנֶּפֶשׁ הִיא. גִּלּוּי וּשְׁלִיטָתָהּ עַל הַגּוּף, אֲשֶׁר אִם תִּתְחַנֵּךְ וְתַתְמִיד בָּזֶה תּוּכַל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא אֶל מְקוֹמוֹת אֲשֶׁר לֹא שִׁעַרְתָּ וְלֹא קִוִּיתָ, וּמֶה יֶחְסַר לוֹ לְהָאִישׁ בְּשָׁעָה שֶׁנַּפְשׁוֹ הוֹלֶכֶת אֶצְלוֹ בָּרֹאשׁ, וּמוֹשֶׁכֶת אֶת כָּל גּוּפוֹ אַחֲרֶיהָ אֶל מְרוֹם קִצָּהּ וְקִנָּהּ.
1
ב׳וְכֵיוָן שֶׁמַּטְּרַת עֲבוֹדָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ גִּלּוּי הַנֶּפֶשׁ, לָכֵן צְרִיכִים אָנוּ לְהִתְנַהֵג בְּכָל עִנְיָנֵנוּ הַנְהָגוֹת שֶׁמְּסַגְּלוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ לְהִתְגַּלּוֹת, וּלְהִשָּׁמֵר מִן הַדְּבָרִים שֶׁמַּרְחִיקִים אוֹתָהּ וּמַטְמִינִים אוֹתָהּ בְּנֻקְבָּא דִּתְהוֹם רַבָּא, אֲשֶׁר בָּאָדָם.
2
ג׳תִּנְהַג אֶת עַצְמְךָ בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת בְּכָל עִנְיָנֶיךָ, כִּי תְּמִימוּת הִיא מֶמְשֶׁלֶת הַנֶּפֶשׁ עַל הָאָדָם וּמַעֲשָׂיו, וְעַרְמוּמִיּוּת הִיא חֹסֶר הַנֶּפֶשׁ, וּמֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׂכֶל, וְלֹא הַשֵּׂכֶל שֶׁלּוֹ שֶׁבָּא מִן הַנֶּפֶשׁ, רַק שֶׁכָּל הָעוֹלָם, כְּלוֹמַר מִנְהֲגֵי וּמַצְּבֵי הָעוֹלָם וַאֲנָשָׁיו שֶׁהַטִּפְּשִׁים קוֹרְאִים לְזֶה שֵׂכֶל וּכְפִיהֶם עוֹשִׂים מְדַבְּרִים חוֹשְׁבִים וּמִתְנַהֲגִים.
3
ד׳אֶת הַשֵּׁם עַרְמוּמִּיוּת שֶׁאוֹמְרִים אָנוּ בָּזֶה, אֵין כַּוָּנָתֵנוּ עַל דִּבְרֵי שֶׁקֶר בִּלְבַד, רַק עַל רֵאשִׁית הַשֶּׁקֶר שֶׁבּוֹ, וְהַסִּבָּה שֶׁמְּבִיאָתוֹ לָאָדָם לְדַבֵּר וְלַחְשֹׁב דִּבְרֵי שֶׁקֶר, כְּלוֹמַר עַל מַצַּב הַנֶּפֶשׁ וְקִלְקוּלָהּ שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשָׂה הָאִישׁ לְשַׁקְרָן עַד שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו דִּבּוּרָיו וְכָל עִנְיָנָיו מְעֻקָּלִים, לֹא חַיִּים לֹא נִמְצָאִים וְלֹא אֲמִתִּיִּים.
4
ה׳חוֹתָמוֹ שֶׁל הקב"ה "אֱמֶת" וְעַל כָּל הָעוֹלָם יֵשׁ חוֹתָם הַזֶּה.
5
ו׳הַצֶּמַח שֶׁהוּא צוֹמֵחַ יֵשׁ בּוֹ מְצִיאוּת חַיּוּת נֶפֶשׁ הַצּוֹמַחַת, הִיא אֱמֶת.
6
ז׳וְהַצֶּמַח הַמְּצֻיָּר, אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה מִן שַׁעֲוָה כִּדְמוּת הַצּוֹמֵחַ, הוּא שֶׁקֶר, אֱמֶת הִיא הַמְּצִיאוּת, וְשֶׁקֶר הוּא הָאֶפֶס שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא.
7
ח׳אֱמֶת הִיא בְּחִינַת חַיִּים, וְשֶׁקֶר הוּא מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁאֵין כָּאן לֹא עֶצֶם לֹא הֹוֶה וְלֹא נִמְצָא.
8
ט׳הַמְּצִיאוּת הִיא הָאֱמֶת, וְהָאִישׁ שֶׁבְּכָל עִנְיָנָיו מַעֲשָׂיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו יֵשׁ מְצִיאוּת שֶׁנַּפְשׁוֹ נִמְצֵאת בָּהֶם זֶהוּ אֱמֶת וּתְמִימוּת.
9
י׳הַצֶּמַח צוֹמֵחַ בִּתְמִימוּת וּפַשְׁטוּת, לֹא לְשׁוּם כַּוָּנָה וּפְנִיָּה חִיצוֹנִית, רַק מִפְּנֵי הַמְּצִיאוּת שֶׁבְּקִרְבּוֹ, וּמִפְּנֵי נַפְשׁוֹ שֶׁדּוֹחֶקֶת זֹאת לְהִתְפַּשֵּׁט וּלְהִתְגַּדֵּל.
10
י״אוְגַם הַיֶּלֶד מִתְנַהֵג בְּכָל עִנְיָנָיו בִּפְשִׁיטוּת וּתְמימוּת כְּפִי מְצִיאוּת הַנֶּפֶשׁ וְהִתְפַּשְּׁטוּתָהּ, וְאִם גַּם הָאִישׁ מִתְנַהֵג בְּכָל עִנְיָנָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו רַק בְּנַפְשׁוֹ, אָז הוּא תָּמִים וַאֲמתִי, וְאִם אֵינוֹ מִתְנַהֵג בְּפַשְׁטוּת כְּפִי שֶׁיּוֹצֵא מִלִּבּוֹ וְנַפְשׁוֹ אִם כֵּן אֵין מְצִיאוּת בּוֹ וּבְכָל מַעֲשָׂיו, וּכְבָר הוּא שֶׁקֶר, אַף אִם אֵינוֹ אוֹמֵר עַל עֵץ שֶׁהוּא אֶבֶן, כִּי גַּם מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל עֵץ שֶׁהוּא אֶבֶן, יְסוֹד וְרֵאשִׁית הַשֶּׁקֶר הַזֶּה שֶׁבְּפוֹעל, מַתְחִיל מִזֶּה שֶׁהוּא מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא, וְאֵין מְצִיאוּת וְאֵין נֶפֶשׁ בְּכָל מַעֲשָׂיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו.
11
י״בכָּל חִנּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הוּא, עַל שֶׁהוּא תָּמִים וּפָשׁוּט, כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עִמּוֹ מַרְגִּישִׁים כְּאִלּוּ עִם נַפְשׁוֹ הָיִינוּ מְדַבְּרִים, וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ דָּבָר, הַשְּׁאֵלָה חוֹדֶרֶת עַד לְנַפְשׁוֹ, וּמִמֶּנּוּ בָּא לָנוּ תְּשׁוּבָה תְּמִימָה וּפְשׁוּטָה, אֶת כָּל לִבּוֹ נוֹתֵן הוּא בִּתְשׁוּבָתוֹ.
12
י״גלֹא שֶׁתִּהְיֶה בְּלֹא דַּעַת כְּיֶלֶד אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ, רַק שֶׁתִּהְיֶה תָּמִים.
13
י״דוּלְמָשָׁל כַּאֲשֶׁר יִשְׁאָלְךָ אָדָם דָּבָר לֹא תַּחֲשֹׁב אֵיךְ לַהֲשִׁיבוֹ, לְפִי נִימוּס הָעוֹלָם יָפֶה לַהֲשִׁיבוֹ כָּךְ, וְאִם אֲשִׁיבוֹ בְּאֹפֶן זֶה יַחשְׁבֵנִי לְחָכָם, וּכְדֵי לְהַטְעוֹתוֹ וּלְרַמּוֹתוֹ טוֹב לַעֲנוֹתוֹ כָּךְ, נִמְצֵאת שֶׁתְּשׁוּבָתְךָ הִיא אֹסֶף שֶׁל רוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם אֲשֶׁר נְחוּצָה לְךָ לְפִי נִימוּס הָעוֹלָם כָּךְ תָּשִׁיב וּכְדֵי שֶׁיַּחֲשָׁבְךָ לְחָכָם וכו', וְאַתָּה עִם נַפְשְׁךָ חֲסֵרִים, אֵין כָּאן לֹא מְצִיאוּת וְלֹא חַיּוּת, לֹא נֶפֶשׁ וְלֹא אֱמֶת, שֶׁקֶר, אֶפֶס וָבֹהוּ הִיא.
14
ט״ורֵאשִׁית כֹּל תַּעֲנֶה בִּרְצִינוּת (הערנסט) [כנות] כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֶךָ בִּתְמִימוּת וּפַשְׁטוּת, וּבְשִׂכְלְךָ תְּשַׁמֵּשׁ רַק לְהַבְחִין אִם אֵינְךָ טוֹעֶה בִּתְשׁוּבָה זוֹ, אֲבָל גַּם שִׂכְלְךָ זֶה יִהְיֶה פָּשׁוּט וּרְצִינִי (הערנסט) [כנות] מִין כְּלִי שִׁמּוּשׁ יִהְיֶה שִׂכְלְךָ לְשַׁמֵּשׁ אֶת רְצִינִיּוּת וּפַשְׁטוּת לִבְּךָ לַעֲזֹר לָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ לַפֹּעַל.
15
ט״זוְאִם מָצָאתָ שֶׁתְּשׁוּבָה זוֹ תַּזִּיק לְךָ, אוֹ מְנִיעָה אַחֶרֶת בִּתְשׁוּבָתְךָ, תֹּאמַר אֵינִי יוֹדֵעַ כְּמִצְוַת חֲזַ"ל וְלֹא תְּעַקֵּם וּתְעַקֵּל תְּשׁוּבָה נִפְתָּלָה בְּלֹא רְצִינוּת וּבְלֹא פַּשְׁטוּת.
16
י״זהַרְבֵּה מְנִיעוֹת יֶשְׁנָן לָאִישׁ שֶׁמּוֹנְעוֹת אוֹתוֹ מִלִּהְיוֹת תָּמִים וּרְצִינִי. לְמָשָׁל יֵשׁ מִין עֲנִיווּת מְרֻמָּה שֶׁהָאִישׁ בָּטֵל לִפְנֵי הָעוֹלָם וְנִימוּסָיו מַעֲרִיךְ וּמוֹקִיר הוּא הַרְבֵּה אֶת נִמּוּסֵי הָעוֹלָם וְדֵעוֹת בְּנֵי-הָאָדָם עַד שֶׁהוּא כּוֹרֵעַ כֻּלּוֹ לִפְנֵיהֶם, וְכָל עַצְמוֹת לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ בְּטֵלִים וּנְמַסִּים וְאֵינָם בָּאִים כְּלָל לִידֵי הִתְגַּלּוּת, וְכָל כָּךְ מְנֻמָּס הוּא מִנִּמּוּסֵי הָעוֹלָם עַד שֶׁנֶּאֱבַד מִמֶּנּוּ כָּל הַחוּשׁ לָדַעַת מָה טוֹב וּמָה רַע, מָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת וּמִמָּה לְהִמָּנַע, וְכָל הַטּוֹב וְהָרַע הוּא מוֹדֵד רַק בְּמִדַּת הָעוֹלָם מָה שֶׁטּוֹב בְּעֵינֵי הָעוֹלָם טוֹב הוּא, וְאִם יְגַנּוּהוּ בְּנֵי דְּאָדָם קַדְמָאָה רַע אֶצְלוֹ.
17
י״חאַדְּרַבָּא תְּצַיֵּר בְּדַעְתְּךָ אִלּוּ הָיִיתָ אַתָּה יְחִידִי בָּעוֹלָם, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ לֹא לְשׁוּם אִישׁ וְלֹא לְשׁוּם פְּנִיָּה תִּהְיֶינָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל אַתָּה אֶת עַצְמְךָ לִפְנֵי הָעוֹלָם, חֻקּוֹת נִימוּסֵי וּשְׁטוּתֵי הָעוֹלָם, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ הֵם רַק לִפְרֹעַ חוֹבְךָ שֶׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת.
18
י״טוַאֲפִילּוּ כְּשֶׁאַתָּה מֵטִיב לְזוּלָתְךָ גַּם כֵּן הַכֹּל כְּדֵי לִפְרֹעַ חוֹבְךָ, שֶׁחוֹב עָלֶיךָ לְהֵטִיב עִם חֲבֵרְךָ, לֹא לְשֵׁם כַּוָּנָה וְתַכְלִית חוּץ מִמֶּךָּ, מִין דְּחִיפָה פְּנִימִית יֵשׁ שֶׁדּוֹחָה אוֹתְךָ, וְאוֹמֶרֶת, כָּךְ אַתָּה מְצֻוֶּה, וְכֵן אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת.
19
כ׳וְאִם תַּרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ כֵּן תָּמִיד, אָז תִּתְגַּלֶּה לִבְּךָ וְנַפְשְׁךָ וְרָצוֹן עַצְמִי, וְהַרְגָּשַׁת חוֹב שֶׁלָּהּ בְּכָל דָּבָר, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ וְדִבּוּרְךָ יִהְיוּ מְלֵאִים נֶפֶשׁ וְכֹחָהּ הַמִּתְפַּשֵּׁט בְּקִרְבְּךָ, וְאוֹמֵר גְּדַל וַעֲשֵׂה וְתָמִיד תִּהְיֶה עֶבֶד ד' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל עִנְיָנֶיךָ.
20