בני יששכר, אדר ב׳:ח׳Bnei Yissaschar, Adar 2:8
א׳ולקחת את כסף הכפורי' ונתת אותו על עבוד' א"מ והי' לב"י לזכרו"ן וכו' להתבונן מהו הזכרו"ן והנראה דהנה אמרו בגמ' חד לא מוכתבין מילי' בס' הזכרונו' תרין מוכתבין מילייהו בס' הזכרונו' כדכתיב אז נדברו וכו' איש אל רעהו וכו' ויכתב בספר וכו' ולחושבי שמו מאי ולחושבי שמו אפי' חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשא' מעל' עליו הכתוב כאלו עשא' עיי"ש בגמ' ברכו' והנה הקשו בתוס' הרי אפי' חד אמרז"ל וכל מעשיך בס' נכתבין ונ"ל דספר הזכרונו' הוא ענין אחר דענין שורש תיב' זכרו"ן הוא משורש תיב' זכר שהוא המולד בדומ' כ"ה הזכרו"ן שזוכר האדם את אשר נעש' כבר. והנ' נחקק הדבר כעת במחשבתו ונזכר כמו שהי' חקוק אצלו בשע' ראיי' המעש' כמו שפירשנו בפסוק זכרו נפלאותיו אשר עשה להוליד בדומ' בכל עת פלאו' את אשר כבר נעשו ואכ"מ) ומעת' תבין ס' הזכרונו' הוא מה שנכתב בס' ההוא יש לו ההולד' בדומ' אפי' יגיע זמן שא"א לאדם לעשו' המעשה ההוא יוחשב לפני הקב"ה כאלו עשא' בפועל ומעת' תבין חד לא מוכתב מילי' בס' הזכרונו' (הא ודאי דבספ' נכתבין אבל לא בס' הזכרונו') תרין מוכתבין מילייהו בס' הזכרונות (להוליד בדומ' אפי' בהגיע איזה זמן שאינם יכולים לעסוק בתור' הנה יוחשב לפני הש"י כאלו עסק גם היום כי התורה שעסק כבר מולדת בדומ' וזה שמסיק בגמ' מאי ולחושבי שמו אפי' חשב לעשות מצו' ונאנס ולא עשה מעל' עליו הכתוב (בס' הזכרונו') כאלו עשא' ומדוקדק הדבר מאד בגמ' גם בפסוק הוא כפתור ופרח ויקשב י"י וישמע ויכתב בס' זכרון לפניו ליראי י"י ולחושבי שמו אפי' חשב ונאנס הוא פעול' ס' הזכרון הבן:
1
ב׳ומעתה נבא להתבונן בפ' הלזו. הנ' מצות מחצית השקל ונתנו איש כופר נפשו וכו' העשיר לא ירב' והדל לא ימעיט וכו' הנה היא מצוה פרטיו' לכל יחיד ולא נק' מצו' דרבים (הנה תרא' אפי' מצות קרבן פסח הנעש' בכנופיא הוא מצות יחיד רק שאמרו בגמ' כיון דנעשה בכנופי' כצבור דמי) רק כל יחיד יתן בפ"ע לכפר על נפשו והנה גלוי וידוע לפני היוצר כל הוא אלקינו אשר יהיה עת וזמן בגלו' שא"א לנו לקיים המצו' הזאת הנ' אמר הש"י ולקחת את כסף הכפורים ונתת אותו על עבוד' אהל מועד (ויתהוו' מזה מצו' דרבים וע"כ) והי' לבני ישראל לזכרון לפני י"י לכפר על נפשותיכם היינו שיכתבון הדברי' בס' הזכרונו' ואז תהיה להמצוה ההוא כח התולד' להוליד בדומ' עד שאפי' בימי הגלות שא"א לנו לשקול שקלינו כסף הכפורי' לכפר על נפשותינו הנה אנחנו אנוסים והשקלים ששקלנו מאז בהיות מקדשינו על מכונו וגבולו נכתב בס' הזכרון ומוליד בדומ' בכל שנה ויוחשב לפני היוצר כל כאילו שקלנו היום מחדש לכפר על נפשותונו ויתר הדרוש יתבאר לקמן אי"ה:
2