בני יששכר, אדר ד׳:א׳Bnei Yissaschar, Adar 4:1
א׳בו ידובר קריאת שם המועד פורי"ם ועוד כמה עניינים לימי הפורים ומפלאות תמים דעים המגיד מראשית אחרית ונק' המאמר ימי הפורים:
על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור וכו' מהראוי לתת לב מה נשתנה קריא' שם המועד הזה מן כל השמות של כל המועדים שהשמות של כל המועדים נקראים על שם הנס היינו חג הפסח ע"ש הפסיח' והדילוג וכן השם הנקרא בתורה חג המצות על שלא הספיק בצקם של אבותינו וכו' ואכלו מצות חג הסוכו' כי בסוכות הושבתי את ב"י וכו' וכן הוא מהראוי שיהיה המועד נק' על שם הישועה והנס ולא ע"ש השעבוד והיסורין והצר' לשונאי ישראל ובכאן ותהי להיפך קראו שם המועד פורים ע"ש הפור אשר הפיל המן פור הוא הגורל להרע לישראל והנה עיין במאמר א' סימן ט' י' מ"ש ברמז דברי חז"ל הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אד"ר ונתפרש שם עפ"י הקדמת מר"ן האריז"ל דיבר בקדשו כל החדשים הם בבחי' איברי הראש תשרי גלגולת מרחשון כסליו ב' אזנים טבת שבט ב' עינים אד"ר בחי' החוט"ם בו תלוי חוש הריח והנה כל החושים נזכרין אצל חטא אדה"ר משא"כ חוש הריח לא נזכר ע"כ כולם נתפגמו ונתגשמו בחטא אדה"ר משא"כ חוש הריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף ע"כ זה החוש ינתן למלך המשיח והריח"ו ביראת י"י ולזה החוש נק' כח המתקיים יותר מכל החושים כיון שלא נהנה כ"כ מחטא אדה"ר שע"י חטא אדה"ר נולד ההפסד לנבראי' כי ביום אכלך ממנו וכו' משא"כ זה החוש נקרא לו ביותר כח המתקיים עי"ש בדברינו ותבין כמה עניינים אין מן הצורך לכפול הדברים:
על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור וכו' מהראוי לתת לב מה נשתנה קריא' שם המועד הזה מן כל השמות של כל המועדים שהשמות של כל המועדים נקראים על שם הנס היינו חג הפסח ע"ש הפסיח' והדילוג וכן השם הנקרא בתורה חג המצות על שלא הספיק בצקם של אבותינו וכו' ואכלו מצות חג הסוכו' כי בסוכות הושבתי את ב"י וכו' וכן הוא מהראוי שיהיה המועד נק' על שם הישועה והנס ולא ע"ש השעבוד והיסורין והצר' לשונאי ישראל ובכאן ותהי להיפך קראו שם המועד פורים ע"ש הפור אשר הפיל המן פור הוא הגורל להרע לישראל והנה עיין במאמר א' סימן ט' י' מ"ש ברמז דברי חז"ל הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אד"ר ונתפרש שם עפ"י הקדמת מר"ן האריז"ל דיבר בקדשו כל החדשים הם בבחי' איברי הראש תשרי גלגולת מרחשון כסליו ב' אזנים טבת שבט ב' עינים אד"ר בחי' החוט"ם בו תלוי חוש הריח והנה כל החושים נזכרין אצל חטא אדה"ר משא"כ חוש הריח לא נזכר ע"כ כולם נתפגמו ונתגשמו בחטא אדה"ר משא"כ חוש הריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף ע"כ זה החוש ינתן למלך המשיח והריח"ו ביראת י"י ולזה החוש נק' כח המתקיים יותר מכל החושים כיון שלא נהנה כ"כ מחטא אדה"ר שע"י חטא אדה"ר נולד ההפסד לנבראי' כי ביום אכלך ממנו וכו' משא"כ זה החוש נקרא לו ביותר כח המתקיים עי"ש בדברינו ותבין כמה עניינים אין מן הצורך לכפול הדברים:
1
ב׳ובזה תתבונן מפלאות תמים דעים הנה המ"ן הרשע הצר הצורר היה כחו מן הנחש הקדמוני אשר פיתה לאכול מן עץ הדעת כן הוא גרם בעצתו שיאכלו ישראל מסעודתו של אחשורוש ונתחייבו שונאיהם של ישראל כמבואר בכתבי האריז"ל שהתעורר חטא אדה"ר ונקנס עליהם מי' כמו על אדה"ר באכלו מן עה"ד והנה פעל ועשה היוצר כל הוא אלקינו אשר המן הרשע הפיל פור לאבד וכו' ולא מצא לגורלו רק חדש אד"ר הוא בחי' החוט"ם אשר בו חוש הרי"ח והוא חוש המתקיים כי לא נפגם בחטא אדה"ר ע"כ תמצא אשר גם שמות הגואלי' נק' בשם בשמי' הנבראים לחוש הרי"ח היינו מרדכי (מ"ר דרו"ר) אסתר (הדס"ה) ובזה תבין עפ"י פשוטו מה שנא' במרדכי ויצעק צעק' גדול' וכו' ולא נאמר מה אמר (כאשר דקדקו ג"כ חז"ל) אבל הוא כפשוטו מפני שהקול יפה לבשמים הבן הנה עי"ז שנפל הפור על אד"ר נתבטל הצר הצורר וישראל קיימים לעד לעולם הבן:
2
ג׳ובזה תבין הנאמר במגילה בחודש הראשון וכו' הפיל פור הוא הגורל לפני המן וכו' ומחדש לחדש שני' עשר הוא אדר הנה לא נדע פירושן של הדברים מי הוא המפיל את הפור לפני המן הלא המ"ן בעצמו הוא המפיל ובעלי הפשט נדחקו מאד בזה ולפי דברנו יונח עפ"י דברי הזהר אמרו שם. כ"מ שנאמר איזה דבר הנעש' ולא פי' מי הוא הפועל והעושה כגון ואל משה אמ"ר עלה אל י"י וכו' הכוונה הוא על ההיא דסתים המסבב סיבות נעלם ונסתר ממילא תפרש גם בכאן הפיל פור הוא הגורל לפני המן ולא פירש מי הוא המפיל הפור הנה הכוונה הוא המסבב סיבת והפועל ישועות המגיד מראשית אחרית. הוא פעל עשה להפיל הגורל דייקא על חדש אדר ה"ס החוטם אשר בו תלוי חוש המתקיים שלא נתפגם כ"כ בעץ הדעת ועי"ז נתבטל' עצת המ"ן וישראל עם קרובו נשארו לחיים ולשלום הבן הדבר ברוך המפלא פלאות:
3
ד׳ומעתה תתבונן על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור הנה קראו את המועד על שם הפור דייקא הוא לאמר להתוודע ולהגלות לכו חזו מפעלות י"י אשר הפליא חסדו עם ישראל עם קרובו דהגם שנתחייבו שונאיהם של ישראל על שנהנו מסעודתו של אותו רשע עיין בכתבי מרן האריז"ל שהיה זה ע"י פיתוי המ"ן (שאחיזתו הדע"ת הרע עמלק כמש"ל) כעין פיתוי הנחש הקדמוני לאכול מן עץ הדע"ת טוב ורע ונתעורר חטא אדה"ר ונתחייבו שונאיהם של ישראל הנה הפועל ישועות הוא פעל ועשה שהפיל הגורל על חדש אד"ר הוא בחי' החוטם אשר בו חוש הרי"ח חוש המתקיים שלא נפגם בחטא אדה"ר והוא חוש המתואר אצל משיח צדקינו (הוא אד"ם בעצמו כמו שידעת מן ר"ת אדם. "אדם "דוד "משיח והריחו ביראת י"י ועי"ז עלתה זכרונינו לפניו ית"ש לטוב' ונתקיימו ישראל לעד ונתבטל המן שלוחי של הנחש א"כ צמיחת הישוע' הי' תיכף בהפלת הפור לחדש שנים עשר הוא חדש אדר הדבר הזה פעל ועשה המסבב סיבות והמצמיח קרן ישועה והבורא רפואות קודם למכה ע"כ קראו לימים האלה פורים על שם הפור כי הוא יסוד הישועה והבן:
4
ה׳ובזה תתבונן הטעם הנכתב בפירוש במגילה אמרו אח"כ כי (לנתינת טעם) המן וכו' חשב על היהודי' וכו' והפיל פו"ר וכו' ובבוא' לפני המלך אמר עם הספר ישוב וכו' והנה הדקדוקים רבו אומרו כי המן וכו' הרי כבר סיפורים הללו נאמרו באריכו' במגילה גם אומרו ובבוא' לפני המלך וכו' דנראה כאומר דהמלך לא ידע כלום מה המן רוצה לעשות עד שבאת אסתר לפני המלך והגידה לו מה שהמן רוצה לעשות ליהודים והרי הוא היה עמו בעצה ונתן לו הטבעת וכתבו וחתמו ונתן לו הרצים לכל המדינות גם מהו הנרצה אמר עם הספר וכו' אין לו ביאור לכאור' ולפי הנ"ל יונח דהפסוק בעצמו מבאר בטעם למה קראו לימים האלה פורים על שם הפור והרי הפור הוא הצער ולא הישועה והנס והנה מבאר שהפור הי' יסוד הנס הפועל ישועות פעל הישועה בשעת הפלת הפו"ר שסיבב השי"ת סיבה שנפל הפור על חדש אד"ר חוט"ם חוש הריח כנ"ל וזה שאמר ובבואה לפני המלך (היינו הדס"ה היא אסתר לפני המלך מלכו של עולם) אמר עם הספר ישוב וכו' היינו יתבוננו הדבר הנמצ' כתוב בספר התורה ונמצא אשר פעולת החוטם המריח בהדסים אשר במצולה קיים לעד כי לא נתפגם בחטא אדה"ר ולא נתפת' לעצת הנחש ע"כ ישוב מחשבת המן על ראשו וישראל יהיו חיים וקיימים לעד בין והתבונן:
5