בני יששכר, אדר ג׳:י״זBnei Yissaschar, Adar 3:17
א׳שם זכו"ר פתח ר"ת ב"ר זש"ה יזכ"ר עון אבותיו אל י"י וחטאת אמו אל תמח אינו אומר עון אביו אלא עון אבותיו אתה מוצא עשו הרשע שלא חטא על ישראל בלבד אלא הרבה חטא על הקב"ה וכו' ע"ש כל הענין עד גמירא נראה שדרש תיבת א"ת זכור אח"כ אשר עשה לך עמלק הוא ריבוי היינו לרבות כל מעשה עשו זקינו וכל המלכיות וכל העצות שיועצי' על ישראל שהכל הוא מסטרא דעמלק להיזכר לפני היוצר כל בשעת קיום המצוה:
1
ב׳הג"ה אחר שבא המקרא הזה לידינו לא אכחד אמרי קדוש. את אשר אמר כבו' אמו"ר הרב הקדוש מהרי"י מלובלין זצוק"ל יזכר עון אבותיו השורש הוא אב"ה לשון רצון היינו מה שאבה ורצה לעשות ולא עלתה בידו ג"ז יזכר כאלו עשה וחטאת אמ"ו וכו' השור' א"ם שהוא ספק היינו אפילו מה שהי' ספק בידו אם לעשות אם לאו ג"ז אל תמח ודברנו בזה כמה עניינים שונים:
2
ג׳והוא מ"ש דור יזכר עון אבותיו וכו' ואמרו במדרשם ז"ל אשר עש"ו צוה את עמלק להזדווג ולהתגברות בישראל ולמ' בחר את עמלק דייקא לזה להיותו מבחינת הדע"ת דס"א ע"כ כל העצות של היועצי' בכל המלכיו' הם מבחי' עמל"ק והנ' סיום המדרש בכאן הוו זכורים למחות את שמו מן העולם. זכור א"ת אשר עשה לך עמלק תמחה א"ת זכר עמל"ק היינו א"ת לרבות כל אשר הם מבחי' עמל"ק המינים המוסרים האפקירסים והיועצים עצות רעות על ישראל את כולם תמח' וקבעו חז"ל באד"ר אשר בו נולד משה הדע"ת דקדוש' אשר ידע"ו י"י וכו' הבן הדבר היטב:
3
ד׳הג"ה הנה הדרוש הוא על עמלק ודורש מעש' עשו מפני שכל עיק' כח עשו הוא נכדו עמלק ונמצא במדרשי חז"ל אשר עש"ו צוהו להזדווג לישראל והנה שמר צוואתו וע"כ הש"י צוה למחות את זכרו ואמר בקדשו נראה דבר מי יקום צוואת עשו או צוואתי ואמרו בזוהר כל היועצים עצות וכל המעיקי' לישראל בגלות הארוך (של אדום) בכל מלכוין הם מסטרא דעמלק (אשר כתבתי לך שהוא מסטרא דדע"ת דבסט"א ותמצא שגם הקלורי בפייט (פ' זכור צירף מעשה עשו להיזכר במחיית עמלק:
4