בני יששכר, אדר ה׳:ד׳Bnei Yissaschar, Adar 5:4
א׳ועל הגבורות (ה) הגבורות עמ"ש במאמרי חנוכה מאמר הנ"ל ובכאן יצדק הדבר מאוד. דלפי מ"ש מרן האריז"ל דהמן וחכמיו יועציו וזרש אשתו היו קליפות גדולות והיו יונקים מן שמרי הגבורות דמנצפ"ך המן היה יונק מן מ"נ וזרש מן צ' וחכמיו מן פ"ך ורצו להשליט הדינים והגבורות על ישראל והש"י היפר עצתו ונמתקו הדינים והגבורות מן ישראל והוא ע"פ מש"ל במאמר ימי הפורי"ם סי' ה' קראו לימים האלה פורי"ם ע"ש הפור הנה בזמן הפו"ר הוא הי' זמן הזעם והדין ולמה לא קראו המועד ע"ש הישועה (עמ"ש כמה טעמים) וכתבנו שם דהנה הגבורות הם מנצפ"ך פ"ר וישראל זה עבודתם להמתיק הדיני' בהמשכת החסדים מן אות ו' דכורא אשר ממנו באים החסדים והנה גם בעת הזעם חסדי י"י לא תמו הגם שנייתייבו שונאיהם של ישראל ורצ' המ"ן עם אשתו וחכמיו להגביר עליהם הדינים דמנצפ"ך) פ"ר כי נתחייבו בדין בעוה"ר (וכח המן עם אשתו וחכמיו הי' גדול בזה להיותם יונקים מן שמרי הגבורות הנה המגיד מראשית אחרית סיבב הישועה מבראשי' הכניס בלב המן שיעשה הדבר ע"פ הגורל וקראוהו בלשונו פו"ר וע"י זה עלת' לרצון לפניו ית"ש ונזכר למעלה אשר ישראל זה עבודתם כל היום להמתיק הגבורות פ"ר בהמשיך עליהם חסדי הויה ומתהוו' פו"ר ועי"ז נמתקו הדינים מן ישראל והגבורות הי' חלי' על ראש המן וכת דילי' ע"כ קראו לימים האל' פורי"ם ע"ש הפו"ר כי בעוד זמן הפור נצמח הנס הבן ממילא הרי שלך לפני"ך מה שאומרים על הגבורו"ת הבן:
1