בני יששכר, אדר ו׳:ז׳Bnei Yissaschar, Adar 6:7
א׳ותאמר אסתר וכו' לך כנוס את כל היהודים וכו' וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים ולילה ויום וכו' ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת וכו' ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר הנה הי' די לשיאמר ויעבר מרדכי ויעש כן גם לשון ויעבר אינו מובן וכבר דברו בו חז"ל ועוד קשה אומרו שלשת ימים לילה ויום והנה מצאתי ראיתי בספרו הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה כתב בשם גדול אחד מ"ש אסתר וצומו עלי תיבת עלי אין לו ביאור אבל הוא ע"ד שאמר' רבק' עלי קללתך בני ומתרגמינן לי איתאמר בנבואה דלא ייתון לווטין עלך ברי ה"נ תיבת עלי להיות שיום אחד מאלו הג' ימים הי' י"ט הראשון של פסח ואסור להתענות מן התורה וגם היה צריכין לבטל מצות אכילת מצה ומרור וד' כוסות אבל אמרה אסתר וצומו עלי היינו לי איתאמר בנבואה שהותר לכם עשות כזאת בהוראת שעה עיי"ש ז"ש ואל תשתו דלכאורה כיון שאמר' וצומו הנה ידענו שהצום הוא שלא לאכול ולשתות אבל רמזה בדברים הגם שיש באלו הימים אכילת מצוה היינו מצה ומרור וגם שתיית מצוה היינו ד' כוסות עכ"ז תבטלו הכל וז"ש ג"כ שלשת ימים לילה ויום ר"ל הגם שיש בג' ימים הללו לילה ויום שאסורין בתענית מדאורייתא עכ"ז לי איתאמר בנבוא' שרשאין אתם לעשות כזאת והנה הנביא שנתבחן נבואתו רשאי לבטל מצוה כשאומר בציוו הש"י בהוראת שעה כגון אליהו בהר הכרמל שהקריב בשעת איסור הבמות באומרו שכן נצטוה מפי הש"י בהוראת שעה כידוע. וז"ש ויעבר מרדכי שעבר על מצות החג ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר להיות שנתבחן אצלו נבואת' ע"כ מחוייב לשמוע בקול' לבטל על פיה מצוה לשעת' ומחוייב לסמוך עליה ועל נבואת':
1
ב׳ועפ"י הדברים האלה נבין ג"כ שם בדברי רבק' אמנו שאמר' עלי קללתך בני והאיך יתכנו דברי המתרגם על המקרא לפרש לי איתאמר בנבואה וע"פ הנ"ל יתכן דהיינו שאמר יעקב אולי ימושני אבי וכו' והבאתי עלי וכו' כי אעבור בזה על מצו' דאורייתא מורא וכיבוד אב והנה השיב' רבקה עלי קללתך בני בדבר זה אתה צריך לסמוך עלי היינו על נבואתי לבטל מצוה דאורייתא בהוראת שעה כי לי איתאמר בנבואה וכו':
2