בני יששכר, אדר ח׳:ב׳Bnei Yissaschar, Adar 8:2
א׳טעם למה תקנו בפורי"ם מצות משלו"ח מנו"ת ומתנות לאביונים נ"ל עפמ"ש הרב מ' חיד"א בס' כסא דוד (דמ"ב ע"א) בפי' הפסוק פזר נתן לאביונים צדקתו וכו' ואמרו בגמ' בתרא שאלו לשלמה בן דוד עד היכן כחה של צדק"ה א"ל צאו וראו מ"ש דו"ד אבא פזר נתן וכו' ופי' בזה הרב הנ"ל עפמ"ש תלמידי האריז"ל הגם דקי"ל דעביר' מכבה מצוה אבל אין עבירה מכבה תור"ה וכן צדק"ה וג"ח אין עבירה מכבה צדק"ה וז"ש שלמ' צאו וראו (עד היכן כחה של צדק"ה) ז"ש אבא פזר נתן לאביוני"ם צדקתו עומדת לעד שאין עבירה מכבה אותה עכ"ד והנה יש לנו לומר דהנה אנשי כנה"ג ראו שנתחייבו שונאיהם וכו' מפני שהשתחוו וכו' ומפני מה שנהנו וכו' המה ראו כן תמהו הלא אפילו חטאו ועיו הלא כל אחד מישראל יש בידו חבילות חבילות של מצות. ומשנה שלימה שנינו כל העושה מצוה אחת כתיקונה מטיבי"ן לו ומאריכי"ן ימיו ושנותיו והאיך יוגזר גזירה על כלל ישראל ח"ו. אלא ע"כ דהמצות לא הועילו דעבירות כיבו המצות ואי קשיא הרי היה בודאי בידם גם מצות לימוד התור"ה זה ג"כ לא קשה מידי דלא הועיל' התורה דעד היום הי' להם מודעא (כמ"ש המפרשים דעל מעשה המצוה אמרו נעשה ונשמע ועל הגיון התורה היה להם מודעא או עפמ"ש במקום אחר דסברו שהוא מודעא) וע"כ קיימו וקבלו והדור קבלוה בימי אחשורוש מאהבה בכדי שיהי' בידם ברצון שכר הגיון התורה ושוב לא יכבה אותה עבירה וע"פ שנים או ג' עדים יקום דבר תקנו למזכרת ג"כ מצות משלו"ח מנו"ת (ג"ח) ומתנו"ת לאביוני"ם (צדקה) שכל אלה המצות אין עבירות מכבות אותם ושוב לא יתחייבו ושוב לא תהיה גזירה כזאת לעולם ואפילו בדור שכולו חייב ח"ו כיון שיש ביד ישראל מצות הגיון התור"ה וצדק"ה וג"ח וצדקתם עומדת לעד:
1