בני יששכר, אלול א׳:ח׳Bnei Yissaschar, Elul 1:8
א׳באלול אנו אומרם בתפילותינו בסליחות. לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים וכרשים דפקנו דלתיך דהנה חדשים הקודמים תמוז אב נקרא דלים ורשים (עד כי ירחמם הש"י במהרה) כיצד דהנה מבואר בכתבי האריז"ל שם אדני במילואו ישנו י"ב אתוון כזה אלף דלת נון יו"ד הנה בכל חדש מן י"ב חדשי השנה מאיר אות אחד דהיינו לניסן א' ולאייר ל' ולסיון ף' ולתמוז ד' ולאב ל' וכן אינך עכ"פ הנה אלו הב' חדשים תמוז וא"ב בהם אתוון ד"ל (וזה כוונתינו בברכ' אמת ויציב בימים ההוא באייר עוזר דלים אשר במהרה הש"י יעזור את הדלים הללו ומדלה יבצעני) והנ' בהגיע חדש אלול הנה תצטרף הת' אל הדל ומתהווה דלת פתוחה לשבים ע"כ הוא ימי רצון גם בימי דלותינו ומפורש אצלינו להלן בפסוק ארוממך י"י כי דליתני ולא שמחת אויבי לי (עמ"ש במאמרי תמוז ואב מה שנפלו תמוז ואב לחלק עשו ולקח יעקב מידו אלול עיי"ש): הג"ה והנה אות הת' מורה על יסוד דנוק' (עיין במאורי אור) הוא המעלה מ"נ להתהוות הייחוד והוא ע"י מעשינו הטובים כי בזה הנערה באה אל המלך ותשא חן וחסד לפניו חסד גוון לובן ואזיל סומקא (מה שהיתה מלובשת בדינים ישבה בדד) ואתא חוורא (בחי' החסדים גוון לובן הנה תתבונן מ"ש הכתוב דלת לאורח אפתח הבן הדבר. והנה אנחנו הגורמים הייחוד ע"י הצדקה והחסד שאנחנו עושים לפתוח הדלת. הבן: (ע"כ הגה)
1
ב׳והנה עוד זאת תמוז ואב נק' (לעת כזא' רשי"ם דהנ' בס' יצירה (שכתבתי לעיל במאמרי תמוז ואב) חוש ראי' לתמוז חוש שמיעה לאב עש"י' לאלול (כמש"ל המליך אות י' במעשה וכו' וצר בו וכו' אלול בשנה) הנה ראיה שמיעה המתייחסים לתמוז ואב ראשי תיבותי' אתוון ר"ש") ע"כ נק' אלו הב' חדשים (כעת בעוה"ר) רשי"ם עוד יתוודע לך הענין גם בבחי' השבטים לפי סדר הדגלים כ"א מתייחס לחדש מיוחד יהודה לניסן יששכר לאייר זבולון לסיון הרי דגל אחד דגל ב' ראובן לתמוז. שמעון לאב ומבואר בתורה בהם ג"כ חושי ראי' שמיעה. כי ראה י"י בעניי. כי שמע י"י וכו' והנה ר"ת ראובן שמעון הוא ג"כ ר"ש הגה כבר ידעת כי עיקר כח התיבה באות הראשון בחי' ברא בוכרא כחי וראשית אוני. ע"כ פירושו המקובלי' רמזים בר"ת והענין ארוך ידוע למשכילים: והנה בהגיע אח"כ חדש אלול בחי' עשי' כמבואר בסי' הנ"ל (הגם דשם אמרו מעשה. החוש נק' עש"י הגה והנה תראה עוד בהיות אבותינו במדבר. נתפגמו הנשיאים של הב' שבטים הללו אליצור בן שדיאור בעדת קרח זמרי בן סלוא הוא שלומיאל במעשה שטים. ואתה הבן: הנה יצורף הע' של ר"ת עש"י' לתיבת ר"ש הנ"ל ומתהוו' שער לדופקי בתשובה. וכן בבחי' השבטים הנה אלול יתייחס לשבט ג"ד. הנה ידוע עניינו ג' דרגא דעושר ד' דרגא דעוני ג' משפיע לד' כענין שאמרו רז"ל ג' ד' גומל דלים וההשפעה היא בחי' י' הנה יתרבה י"פ ג' י"פ ד' הוא ע' ע"כ ג"ד הוא לשון מזל היינו גד בגימ' ז'. והריבוי של הג' הוא ל' והריבוי של הד' הוא מ' הרי מזל (ועיין מ"ש המקובלים בפסוק והמן כזרע גד הוא. ותבין) הנה גם בבחי' ז' יתוסף באלול אות ע' לאותיות ר"ש ומתהווה שער. וזה שאנחנו אומרים בסליחות באלול לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים וכרשים וכו' היינו אין אנו סומכי' גם בחדש אלול על החסד שלנו אשר גורמי' להתהוות דלת מן דל. וג"כ אין אנו סומכים על המעשים שלנו שיתהווה שער מן ר"ש. רק כדלים וכרשים דפקנו דלתיך. הבן הדבר היטב:
2
ג׳עפ"י הדברים האלה יתפרש ג"כ ואתחנן אל י"י בעת ההוא לאמר בעת ההו' דייקא. ומהו הלאמר. ולפי הנ"ל יונח דקאי ג"כ אדלעיל אחר מלחמות סיחון ועוג שהיה באלול. והנה הוא עת רצון לקבלת התפילות. כי בימים ההם בזה"ז ניתוסף אות הע' אל אות"ות ר"ש ומתהווה שער. וניתוסף אות ת' על אותיות דל ומתהווה דלת (נרמז בכתוב וא"ד (אלף ד' בגימ' שער דלת) יעלה מן הארץ והשקה וכו') הנה בחדש הזה מתוספין אתוון ע"ת. ונקר' עת רצון וזהו ואתחנן אל י"י בעת ההוא (דייקא) לאמר לדורות לדפוק על דלתי הרחמים בעת ההוא והבן:
3
