בני יששכר, אלול א׳:ט׳Bnei Yissaschar, Elul 1:9
א׳עוד אומר לך דבר נחמד עפ"י כל הדברי' הנ"ל דהנה אמר משה במשנ' תורה ולקח בעת ההיא את הארץ מיד שני מלכי האמורי. הנהמה שיש להתבונן הוא. דהנה כפי המקובל בידינו מלחמת סיחון ועוג היה באלול. ומשה התחיל לומר לישראל משנ' תור' בא' בשבט. והנה ונקח בעת ההוא וכו' שייך לומר על הדבר הנעש' זה כמה שנים אשר כח הזוכר אינו יכול לזכור היטב אימתי נתהווה הדבר הזה הנה המזכיר אומר המעשה היה בעת ההוא משא"כ הדבר שנתהווה בקרוב ובפרט דבר גדול כזה לא שייך לומר בעת ההוא כמזכיר אימתי נעשה. ע"כ בא לומר שהעת ההוא דוקא בסגולה. ותבין הדבר עפ"י דברינו הנ"ל עת היא אלול שהיא ע' ניתוסף על ר"ש ומתהווה שער לדופקי בתשובה. מי שרוצה ליכנס אל הקודש פנימה. יבא ויכנוס דרך השער לי"י וכן הת' ניתוסף לדל ומתהווה דל"ת פתוחה לשבים לקבלם בסבר פנים יפות. והנה לפי"ז אלול הוא דל"ת ושער החייבים במזוזה וטעם מצות מזוזה לישראל היא לשמיר' בפתחיה' לבל תוכל שום קליפ' לביא אל בתיה' פנימ' והנה כ' המג"ע. סיחון עוג בגימ' יג"ר מנין השמות הנכתבים על המזוזה לשמירה דהיינו כוז"ו במוכס"ז כוז"ו וכתבנו במ"א הטעם דהנה סיחון עוג היו ב' קליפות גדולות והיו יושבין על הספר של א"י לשמור לבל יוכלו ישראל בקדושתם לבוא אל פתחה של א"י. ע"כ אחר כבוש סיחון ועוג נאמר ויגר מוא' וכו' (יג"ר דייק') אמרו סיחון ועוג שהיו שומרין אנחנו וכו'. מזה תתבונן כמו בקדושה כותבין השמות הקודש יג"ר לשמיר' לבל תכנוס הקליפ'. כמו כן ( זה לעומת זה) בקליפ'. קליפת סיחון עוג יג"ר. היה להבדיל כעין מזוזה מצד הקליפה לשמירה לבל תכנוס הקדושה ע"כ היה בהכרח מקודם לסלק המזוזה שבקליפ' היינו סיחון עוג יג"ר כנ"ל. ואז תוכל הקדוש' לכנוס בשער ודלת. ע"כ ניתנה ארצם לנחל' לשני המטות וחצי המט' כבר ידעת כי כל שבט יש לוי צירוף הויה מיוחדת. א"כ ב' המטות וחצי המטה הנה ב' הויות וחצי הו"י' הוא מנין ס"ה מנין מזוזה היינו לאחר שסילקו מזוזה שבקליפ' קבעו תיכף מזוזה בקדוש'. ועי"ז תכנס הקדוש' בשער ודל"ת וכיון שהודעתיך אשר חד' אלול הוא שער ודלת החייבים במזוז' א"כ החדש הזה דייק' היה מסוגל לזה לסלק מן שער והדלת מזוזה שבקליפ' ולקבוע מזוז' בקדוש' ע"כ אמר משה ונקח בעת ההוא (דייקא) את הארץ וכו' ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא (דייקא) וכו' נתתי לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי. היינו בעת ההוא דייקא שהוא שער ודלת כנ"ל סילקנו את המזוזה שבקליפה וקבענו מזוזה בקדושה כנ"ל וזהו ג"כ מה שיש לפרש:
1
ב׳ואתחנן אל י"י בע"ת ההוא לאמר. דהנה מניעת קיבול התפלה כתיב סכותה בענן לך מעבור תפלה. עננים הם המסכים מהקליפות המכסים פתח שערי שמים ע"י העונות לבל תוכל התפל' לכנוס. והנה בחדש אלו"ל זמן פתיחת שערי המים לקבלת התפילות והתשובות. וזה פעל משה לכל ימות עולם ע"י מלחמת סיחו"ן ועו"ג שסילק מזוזת הקליפ' מן פתח הקדוש' ונפתחו שערי הקדושה ויבואו קדושים בזה השער לי"י בתפילת' ותשובתם. ושערי שמים נפתחים לקבלם ברצון. והנה גם הוא התאמץ אז בתפלה בע"ת ההו"א דייקא לאמר לדורות שבעת ההוא פתוחי' שערי שמים לקבל תפלות ישראל ברחמים ודי בזה:
2
ג׳בהתחלת אלו"ל קורין תמיד סדר שופטים ושוטרי' תתן לך וכו' שזהו התחלת התשוב"ה ועיקרה אשר הבע"ת מחוייב להושיב שופט ושוטר אצל כל שעריו דהיינו כל החושים אשר המה שערים באדם שפתחם הבורא ית"ש להשתמש עמהם. כגון עיני"ם ואזני"ם וחוט"ם ופ"ה ורא"ש הגו"י' מחוייב האדם להושי' הדע"ת לשופט אצל כל שע"ר. ישפוט בצדק את אשר ישתמש בחושי' ואת אשר יניח. ושוט"ר הוא את אשר יעניש את העובר כמו כן יושיב האדם שוטר את אשר יעניש היינו אם יזדמן אשר יסתכל בעיניו בדבר האסור או ידבר בפיו את אשר לא ירצה לי"י יקבל ע"ע עונש הן בממון לצדקה והן בגוף בסיגוף ותענית וכיוצא (וכמו שנהגו תלמידי הרמ"ק ז"ל) וזהו עיקר גדול לתשובה. הארכתי בספרי אגר"א דכל"ה:
3
