בני יששכר, אלול ב׳:ה׳Bnei Yissaschar, Elul 2:5
א׳ואגב אבאר לך פי' בדברי הפייט א"ל הורית לנו לומ' שלש עשר' הג"ה ע"פ הדברי' הנ"ל מובן לנו מה שדרשו חז"ל בפ' ויחי. מ"ש יעקב ושמעו אל ישראל אביכם (נרא' דקשי' להו דהל"ל ושמעו לישראל וכו') דרשו אל הוא ישראל אביכם ע"כ. דלכאור' יקשה מאי האי דהי' מתפאר בעצמו אל בניו שהוא א"ל וגם מאי שייך זה לצווא'. ולפי הנ"ל יתכן. דהן אמת לא מיבעיא לן לפרש הפסוק ויקר' לו א"ל וכו' כמדרשו אלא כפשוטו והדרשא תדרוש דהרי נ"מ לדינא לענין אמירת הי"ג מדו"ת או דוקא יעשו ממש אבל יעקב בעצמו כשהי' מצוה לבניו. הנה רצה שישתדלו מאד בעבודת הש"י. וילכו בדרכיו הנה אמר להם א"ל הוא ישראל אביכם א"כ אפשר לבן אדם להיקרא א"ל. א"כ אם יעשו בני לפני כסדר הזה נוכל לפרש דוקא לילך במידותיו. הבן: דאמרז"ל דתקנו ח"י ברכו' בתפל' נגד ח"י אזכרו' (שמו' הו"י) שבמזמו' הבו לי"י בני אלים (נמצ' י"ב הם האמצעיו' שמבקשי' בהם פרס מהמלך) וברכ' המיני' הוסיפו נגד שם א"ל שבמזמו' הנ"ל. אל הכבוד הרעי' וכו' (כולן היינו ח"י הויות ושם א"ל בגימ' צבאות שזכרה חנה בתפילת' ונלמד ממנ' הלכת' גברוות' בהל' תפל' כמבוא' בגמ' נמצ' האמצעיו' הם י"ג ברכות) וז"ש אל הורית לנו לומר שלש עשר' ע"י שם אל הורית לנו לומר י"ג ברכות של בקשה מנין י"ג מדות של רחמים:
1