בני יששכר, כסלו-טבת י׳:א׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 10:1

א׳בו ידובר טעמים למה נעשה הנס ע"י פ"ך דייקא נק' המאמר פך השמן:
אמרו בגמרא מצאו פ"ך אחד שהי' מונח בחותמו של כהן גדול הנה הנס לא הי' במקרה למה מצאו דוק' כלי אשר שמו פ"ך (ואגב יתבא' למה הי' חתום בחותמו של כ"ג וכי ס"ד שהכ"ג היה חותם השמנים ועיין במאמר כהנים הנגשי') והנרא' ע"פ דברי האריז"ל במעשה דהמ"ן שהוא הי' יונק מהגבורות הקשים נודע כי אותיות מנצפ"ך ה"ג הן והנה המן הי' יונק מאותיות מ"נ דמנצפ"ך וזרש אשתו מאות צ'. וחכמיו מאותיות פ"ך עיי"ש הנך רואה לפ"ז אשר החכמי' להרע מן חכמת חיצוניות המה יונקים משמרי הגבורות דאותיו' פ"ך דמנצפ"ך:
1
ב׳הג"ה ויציבא מלתא להטועם מעה"ח אימא עילאה עד הו"ד אתפשטת וכבר ידעת שהחמשה גבורות מתפשטין מחסד עד הוד ויסוד דאימא מסתיים בת"ת ומשם מתחיל להתגלות החכמ"ה אב"א ע"כ בפך שהן גבורות נצ"ח והוד משם יותר התגלות החכמה ע"כ גם הקליפות שיונקין מן שמרי הגבורו' אותן שיניקתן מן שמרי גבורות פ"ך הן המה חכמים להרע לחכמות עולמות חיצונות הבן הדבר היטב:
2
ג׳והנה כבר כתבנו עיקר התגברו' היוני"ם הי' להיו' ניגוד לחכמת התורה ורצו להגביר חכמת החיצוניות יונית הנה לפי הנרא' בודאי הית' יניקתם משמרי גבורו' פ"ך גבורו' נו"ה (והיו יכולים להגביר או"ר בזה מחמת הפגם שנגע הס"ם בכ"ף ירך יעקב ונפגם ההו"ד ובהדי הוצא לקי כרבא נצ"ח (ע"כ קרא' כ"ף ירך יעקב כ"ף היינו פ"ך) ע"כ באלף החמישי בחי' הו"ד כל היום דו"ה היפוך הו"ד סוד והוד"י נהפך עלי וכו' ונקדם החורבן עוד עק"ב שנה מן האלף הרביעי סוד ואת' תשפוני עק"ב כי בהדי הוצא וכו') כיון שהי' להם התגברו' חכמו' חיצוניו' כדחזינן בחכמי המן כאשר למדנו מדברי מרן זלה"ה ומעת' תבין בעת הישוע' בזמן הנס מצאו פ"ך דייקא. וחותם של כהן גדול דייקא כי כהן הדיוט בנצח. כה"ן סתם בחסד כה"ן גדו"ל לרמז על החכמ"ה הקדוש' שניתגלית בפ"ך נצ"ח והו"ד ומבטלת כל חכמו' חיצוניו' הבן הדבר היטב. בהבינך זה תבין דברי חז"ל שאמרו ביעקב שחזר על פכי"ם קטנים בעת שנאבק עמו הס"מ ואמרו קטני"ם כי באמת המה קטני"ם ב' גבורו' האחרוני' דמנצפ"ך הבן הדבר:
3