בני יששכר, כסלו-טבת י״ב:א׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 12:1
א׳בו ידובר מעלת יום האחרון יום הח' מימי חנוכ' אשר נקרא בשם בישראל זאת חנוכה ולמה נק' בשם הזה ושם המאמר נקרא ג"כ זאת חנוכה וידובר בו עוד כמה ענינים:
יום השמיני דחנוכה מנהג בני ישראל לקרוא את שמו זאת חנוכה ולא דבר ריק הוא ואען ואומר: ע"פ מ"ש כ"פ שע"כ קראו לימים האלה חנוכה שהוא חינו"ך והרגל לגאולה העתידה ב"ב והנה בחנוכה קוראין בנשיאים וביום הח' קורין מן הנשיא דמנש"ה עד כן עשה את המנור"ה וטעמא בעי ואקדים לך את אשר כבר פירשנו בפסוק שאמרו בני קרח לפני אפרי"ם ובנימי"ן ומנש"ה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו: ויש להתבונן בפסוק הזה מאי שייטי דהנך ג' שבטים להזכירם לישועה יותר מכל שבטי ישורון וגם קשה דנקטינהו שלא כסדר הדגלים ושלא כסדר התולדות והפסיק בבנימין בין האחים אפרים ומנשה. וכבר דרשנו בזה על פי משארז"ל שהמשכן בימי משה נשלם בכ"ה כסל"ו וצוה הש"י להמתין בחנוכתו עד ניסן ירח שנולד בו אברהם ונמצא שנתבייש כסלו ושילם לו הקב"ה בחנוכ"ה בימי החשמונאים והנה מקדש ראשון בימי שלמ"ה נשלם בירח בו"ל הוא מרחשון וצוה הש"י להמתין עד ירח האתנים תשר"י ונמצא שנתבייש מרחשו"ן ועתיד הש"י לשלם לו לעתיד ב"ב יהי' חינוך במרחשון (עיין כ"ז בילקוט מלכים) וטעמ' רבה איתניוהו בהנהו חינוכי' דמיבעי' למיעבדינהו בחדשים של בני רח"ל שנק' עקר"ת הבי"ת כי ע"פ סדר הדגלים הנה דגל הראשון יהודה יששכר זבולון. נגד חדשי ניסן אייר סיון. ראובן שמעון גד. נגד. תמוז אב אלול ודגל הג' אפרים מנשה בנימין. נגד תשר"י מרחשו"ן כסל"ו. הנה היה החינוך הראשון של בהמ"ק הא' (שהות נגד אברהם) שקראו הר בירח תשר"י שהוא החדש של אפרים וחינוך בית שני שהוא כנגד יצחק (שקראו שד"ה) היה החינוך בימי החשמונאים בכסל"ו הוא החדש של בנימין (חינוך בית שני בימי אנשי כנה"ג לא קא חשבינן לחינוך שלם כי לא היתה אז גאולה שלימה כי היו משועבדים למלכי פרס ומדי ועיקר החינוך הי' בימי החשמונאי') וחינוך השלישי אשר יהיה ב"ב בבית השלישי (והוא נגד יעק"ב שקראו) בי"ת יהיה במרחשו"ן הוא החדש של מנש"ה כנרמז במדרש הובא בילקוט הנך רואה כל החינוכי' של כל המקדשים הלא המה בחדשי בני' של רח"ל מושיבי עקרת הבי"ת אם הבנים שמחה והנה חינוך האחרון ב"ב אשר יהיה במרחשו"ן הנה יהי' כנגד יעקב שקראו בי"ת והוא יתקיים לעולמי עד כי יעקב מדתו אמ"ת תתן אמ"ת ליעקב הוא הכולל הימין והשמאל והאמצע. כענין תיבת אמ"ת שהוא באלף בית הראשית והאחרות והאמצע וכיון שיהיה הבית נגד יעקב שמדתו אמ"ת הנה קושטא קאי ויכון הבית לעד לעולם ויהי' חינוך הבית במרחשו"ן (אמצעי בין החינוכים הראשונים כי מדת יעקב אמצעי מדת ת"ת כידוע) נק' ירח בו"ל שאלו האותיות בתורת אמ"ת הם הראש (ב' דבראשית) והאמצע (ו' דגחון) והסוף (ל' דכל ישרא"ל) והנה נשלם גם הבית הראשון בירח בו"ל אבל צוה הש"י להמתין בחנוכתו עד תשרי כי חנוכת מרחשון לא יהיה עד לעתיד. כי הוא חדש אמצעי של בני' של רחל והנה עוד טעמא רבא מה שהחינוך לעתיד יהי' במרחשו"ן שבחדש הזה בגדו בני ישראל בדוד מלכם ויעש ירבעם את החג בחדש השמיני החדש אשר בדה מלב"ו בו"ל כנ"ל ואמרו אז ראה ביתך דו"ד הנה בחדש הזה ב"ב יתקנו ישראל בחינוך הבית בימי משיח בן דו"ד ויבקשו את י"י אלקיה' ואת דו"ד מלכם: הנח יהי' החינוך לעתיד ב"ב בחדש המגיע למנש"ה אותיו' נשמ"ה החדש הזה (היינו מרחשו"ן) הוא ע"פ ספר יצירה שייך עם חוש הרי"ח והוא הדבר שהנשמ' נהנה ממנו ולא הגוף (והחוש הזה לא נכתב גבי חטא אדה"ר משא"כ שארי החושים כולם נזכרו שם כמ"ש כ"פ ע"כ החוש הזה הוא רוחניי כעין קודם החטא) ע"כ משיח צדקנו הוא אד"ם ישתמש בחוש הזה והריח"ו ביראת י"י ע"כ יהי' החינוך בחדש מרחשו"ן חדש הרי"ח אשר ישתמש בו משיח גלגולו של אדם והוא חדש השייך למנש"ה אותיות נשמ"ה. הנהנ' מן הרי"ח:
יום השמיני דחנוכה מנהג בני ישראל לקרוא את שמו זאת חנוכה ולא דבר ריק הוא ואען ואומר: ע"פ מ"ש כ"פ שע"כ קראו לימים האלה חנוכה שהוא חינו"ך והרגל לגאולה העתידה ב"ב והנה בחנוכה קוראין בנשיאים וביום הח' קורין מן הנשיא דמנש"ה עד כן עשה את המנור"ה וטעמא בעי ואקדים לך את אשר כבר פירשנו בפסוק שאמרו בני קרח לפני אפרי"ם ובנימי"ן ומנש"ה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו: ויש להתבונן בפסוק הזה מאי שייטי דהנך ג' שבטים להזכירם לישועה יותר מכל שבטי ישורון וגם קשה דנקטינהו שלא כסדר הדגלים ושלא כסדר התולדות והפסיק בבנימין בין האחים אפרים ומנשה. וכבר דרשנו בזה על פי משארז"ל שהמשכן בימי משה נשלם בכ"ה כסל"ו וצוה הש"י להמתין בחנוכתו עד ניסן ירח שנולד בו אברהם ונמצא שנתבייש כסלו ושילם לו הקב"ה בחנוכ"ה בימי החשמונאים והנה מקדש ראשון בימי שלמ"ה נשלם בירח בו"ל הוא מרחשון וצוה הש"י להמתין עד ירח האתנים תשר"י ונמצא שנתבייש מרחשו"ן ועתיד הש"י לשלם לו לעתיד ב"ב יהי' חינוך במרחשון (עיין כ"ז בילקוט מלכים) וטעמ' רבה איתניוהו בהנהו חינוכי' דמיבעי' למיעבדינהו בחדשים של בני רח"ל שנק' עקר"ת הבי"ת כי ע"פ סדר הדגלים הנה דגל הראשון יהודה יששכר זבולון. נגד חדשי ניסן אייר סיון. ראובן שמעון גד. נגד. תמוז אב אלול ודגל הג' אפרים מנשה בנימין. נגד תשר"י מרחשו"ן כסל"ו. הנה היה החינוך הראשון של בהמ"ק הא' (שהות נגד אברהם) שקראו הר בירח תשר"י שהוא החדש של אפרים וחינוך בית שני שהוא כנגד יצחק (שקראו שד"ה) היה החינוך בימי החשמונאים בכסל"ו הוא החדש של בנימין (חינוך בית שני בימי אנשי כנה"ג לא קא חשבינן לחינוך שלם כי לא היתה אז גאולה שלימה כי היו משועבדים למלכי פרס ומדי ועיקר החינוך הי' בימי החשמונאי') וחינוך השלישי אשר יהיה ב"ב בבית השלישי (והוא נגד יעק"ב שקראו) בי"ת יהיה במרחשו"ן הוא החדש של מנש"ה כנרמז במדרש הובא בילקוט הנך רואה כל החינוכי' של כל המקדשים הלא המה בחדשי בני' של רח"ל מושיבי עקרת הבי"ת אם הבנים שמחה והנה חינוך האחרון ב"ב אשר יהיה במרחשו"ן הנה יהי' כנגד יעקב שקראו בי"ת והוא יתקיים לעולמי עד כי יעקב מדתו אמ"ת תתן אמ"ת ליעקב הוא הכולל הימין והשמאל והאמצע. כענין תיבת אמ"ת שהוא באלף בית הראשית והאחרות והאמצע וכיון שיהיה הבית נגד יעקב שמדתו אמ"ת הנה קושטא קאי ויכון הבית לעד לעולם ויהי' חינוך הבית במרחשו"ן (אמצעי בין החינוכים הראשונים כי מדת יעקב אמצעי מדת ת"ת כידוע) נק' ירח בו"ל שאלו האותיות בתורת אמ"ת הם הראש (ב' דבראשית) והאמצע (ו' דגחון) והסוף (ל' דכל ישרא"ל) והנה נשלם גם הבית הראשון בירח בו"ל אבל צוה הש"י להמתין בחנוכתו עד תשרי כי חנוכת מרחשון לא יהיה עד לעתיד. כי הוא חדש אמצעי של בני' של רחל והנה עוד טעמא רבא מה שהחינוך לעתיד יהי' במרחשו"ן שבחדש הזה בגדו בני ישראל בדוד מלכם ויעש ירבעם את החג בחדש השמיני החדש אשר בדה מלב"ו בו"ל כנ"ל ואמרו אז ראה ביתך דו"ד הנה בחדש הזה ב"ב יתקנו ישראל בחינוך הבית בימי משיח בן דו"ד ויבקשו את י"י אלקיה' ואת דו"ד מלכם: הנח יהי' החינוך לעתיד ב"ב בחדש המגיע למנש"ה אותיו' נשמ"ה החדש הזה (היינו מרחשו"ן) הוא ע"פ ספר יצירה שייך עם חוש הרי"ח והוא הדבר שהנשמ' נהנה ממנו ולא הגוף (והחוש הזה לא נכתב גבי חטא אדה"ר משא"כ שארי החושים כולם נזכרו שם כמ"ש כ"פ ע"כ החוש הזה הוא רוחניי כעין קודם החטא) ע"כ משיח צדקנו הוא אד"ם ישתמש בחוש הזה והריח"ו ביראת י"י ע"כ יהי' החינוך בחדש מרחשו"ן חדש הרי"ח אשר ישתמש בו משיח גלגולו של אדם והוא חדש השייך למנש"ה אותיות נשמ"ה. הנהנ' מן הרי"ח:
1
ב׳והנה האיר הש"י את עיני להבין בזה המקרא קדש ויקרא יוסף את שם הבכור מנש"ה כי נשני אלקי"ם את כל עמלי ואת כל בי"ת אב"י דקשה מאד דהנה מה שאמר ששכח בגדולתו את כל עניו ויסוריו זה ניחא אבל מה שאמר ששכח את כל בית אביו לא יתכן לומר כזאת על קדוש י"י כמוהו שישכח את אביו הקדוש ואת ביתו שבטי ישורון קדושי עליון. אבל ע"פ דברינו הנ"ל יתכן שאמר ב' טעמים על קריאת השם מנש"ה טעם א' מנש"ה הוא לשון שכח' מורה נשנ"י אלקים את כל עמלי טעם ב' ואת כל בי"ת אב"י. היינו מהראוי לקראו מנש"ה שהוא אותיות נשמ"ה כי בחדשו יהי' חינוך בית אבי יעקב כי בית הראשון נגד אברהם שקראו הר ובית שני נגד יצחק שקראו שדה ובית הג' נגד יעקב שקראו בי"ת והוא יהיה בנין קיים כמו הנשמ"ה שהיא קיימת ברוחניות. נמצא ואת כל בי"ת אב"י אינו קאי על נשנ"י רק הוא ענין בפ"ע והבן:
2
ג׳אחרי אשר הראנו י"י אלקינו את כל אלה הנה תבין ימי החנוכה אשר שילם הש"י לחדש כסל"ו עבור שנשלם בו המשכן ולא חנכוהו שילם לו הקב"ה בימי החשמונאי' והנה ימי חנוכ"ה הן המה חינוך והרגל לגאולה האחרונה שיאיר אור הגנוז בשלימו' כמו בששת ימי בראשית בביהמ"ק שיבנ' ב"ב ויהי' חינוכו במרחשון חדש השייך למנש"ה וכמ"ש הנה בימי חנוכ"ה מסיימין וקורין ביום השמינ"י נשיא לבני מנש"ה וקורין עד בהעלותך את הנרו' וכו' היינו מה שיאיר הקב"ה בביהמ"ק השלישי שיהי' חינוכו בחדש המגיע למנשה ע"כ קוראין את היום כל בית ישראל זא"ת חנוכ"ה זאת הוא החינוך המקוו' לישראל היינו החינוך שיהי' בחדש המקוו' למנשה אשר לזה קרא יוסף את שמו מנש"ה כי המקדש הזה שיהי' חינוכו בחדשו הוא כעין נשמ"ה לבתים הקודמים ויהי' רוחני מן השמים ויהי' קיים לעד וז"ש יוסף ואת כל בי"ת אב"י כנ"ל: ומעתה תבין ג"כ למה נקבעו הימים ימי חנוכה דוקא בסדר מקץ הבן:
3